אמנות

מתוך איןציקלופדיה
(הופנה מהדף אומנות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריבוע שחור על רקע לבן - קזימיר מלביץ'.

אמנות היא מושג המתייחס לכל פעולה אותה ביצע אדם, ולא הוגדרה לה מטרה כלשהי. את האמנות המציא הצרפתי Pierre La'art במאה ה-15 כשבתו חזרה מהגן, אוחזת בדף שעליו מוטבעת כף ידה בצבע גואש כחול לצד כתם מיץ פטל.

יש הטוענים כי יצירות אמנות הן דרך להביע רגשות ותחושות של האמן (לדוגמא את רגשותיה העמוקים של האמנית רוני סופרסטאר), אך בפועל אף אחד, גם לא האמן עצמו, בטוח למה התכוון כאשר יצר את היצירה הנ"ל. אמנות נחשבת מעשה תרבותי, והעוסקים בה כיום נחשבים אנשים משכילים ומבינים עניין. בפועל, לאמנות אין כל ערך ממשי, ואת הפופולריות הרבה שלה היא שואבת מן השאיפה של כל אחד מפשוטי העם להידמות לאותם אנשים משכילים ועשירים המתעניינים באמנות.

הדבר מביא לכך שאדם שלא יגיב בהשתאות נוכח יצירה הדומה בסגנונה לציור שהביא בנו בן ה-5 מהגן, יתפעל מהטכניקה המורכבת ומרגשות האמן המשולבים באותה יצירה, הפעם ע"י אמן אוונגארד רוסי.

קיים כמובן סוג של אנשים מציאותיים יותר, שיביעו עניין במערכת התאורה ובאופן בו הצליחו לתלות את המיצג מהתקרה.

היסטוריה

שלבים ראשונים

שור ביזוני במערה ספרדית


משחר ההיסטוריה, חיפש האדם איך לא לעשות דבר, במקום לעבוד. כך למשל, נוצרה תופעת האמן האנונימי הראשון המוכר לנו. אמן זה, הוא שצייר את השוורים במערה, במקום ללכת ולצוד אותם. חוקרים מעריכים כי הוא היה גם צמחוני, ולכן כאמן אנונימי צמחוני, נבחר על שמו הארגון "אנונימוס" - אנשים שלא אוכלים בשר כדי לא לעבוד.

מאז ועד היום חלו מהפיכות רבות, והאבטלה במשק גואה, היות וכולם נהיים אמנים.

הצלחתה של האמנות

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לאיןציקלופדיה ולהסביר לנו למה לעזאזל האומנות הצליחה. ראו פירוט בדף השיחה.

אמנות פוסטמודרניסטית

זנות זה אונס - אמן אנונימי.

בתקופה המודרנית הורחבה ההגדרה של אמנות. כיום תחומים רבים כגון שירה, ריקוד, פיסול בצואה ואף כדורגל נחשבים לאמנות. גרפיטי, שעד עתה נחשב להשחתת רכוש נכלל גם הוא בהגדרה של אמנות, מאחר והוא מבטא את רגשות היוצר (לכן הציור של לאונרדו דה וינצ'י, הסעודה האחרונה הוגדר סופית כיצירת אמנות). כיום האמנות היא כל-כך סבוכה ומגוונת עד כדי כך שאפילו האמן בעצמו אינו מבין מה יצר ומדוע. כך, למשל, יצירותיו של פרויד לא התקבלו כיצירות אומנות מכיוון שהוא ידע מה הוא הרגיש ומדוע ולכן יצירותיו היו ברורות, וכללו ציורים מז'אנר העירום (ראו פירוט בפרק הזרמים באומנות.

זרמים באמנות

דוגמא לציור מז'אנר העירום: אמא יש רק אחת, מאת זיגמונד פרויד

במטרה לא להבין את האמנות, הומצאו על ידי הצרפתים מלים מסובכות על מנת להסביר ולתאר יצירות אמנות.

בין השאר מתארות מלים מעין אלו זרמים שונים באמנות, כמו הזרם הקוּביסטי (עיין ערך גרוזיה), דאדא (עיין ערך רוסיה), אימפרסיוניזם (עיין ערך בעיות ראיה), אקספרסיוניזם (חוסר התאמה מוחלט בין צבעים), אבסטרקציוניזם (סתם קישקוקים על הנייר); מטאבוליזם (חילוף חומרי צביעה), האקספרסיוניזם הגרמני(פורנוגרפיה), סוריאליזם(עיין ערך הפרעות נפשיות) ועוד.

כאשר נגמרו המלים המוזרות הוחלט להוסיף מילים קטנות בתחילת המלים הקיימות במטרה לתאר תחומים חדשים באמנות. כך למשל, הומצאו מושגים חדשים כמו פוסטאימפרסיוניזם (פוסטאימ + פרסיוניזם).

סגנון מרכזי נוסף באמנות הוא ציורי עירום. כיום קיימת הסכמה בין חוקרים ואמנים שהסיבה היחידה ליצירת ציורי עירום היא סיפוק צרכים מיניים ללא צורך בעשיית מנוי לPlayboy או חיזור אחרי נשים - דבר שאינו קל עבור חלק מהאמנים (עיין ערך ז'ראר ויי).

בנוסף, ישנו סגנון חדש המתפתח בשנים האחרונות, הקרוי אומנות מודרנית, ז'אנר זה של אומנות, מתבטא בין היתר, בשעמום מוחלט של ה"יוצרים" לכאורה ובנסיון כושל לבטא את עצמם- זאת על פי טענתם. האמת לאמיתה היא, שה"אומנים" המודרניים הללו מנסים לעשות כסף (כמה עשרות מיליוני דולרים במקרה הטוב ביותר) על חשבון הצפוניים מתל אביב שמאמינים שאכן, ישנה משמעות בריבוע השחור האידיוטי הזה.

מקומות בהם ניתן למצוא אומנות

יש האומרים שניתן למצוא אומנות בכל מקום וכל דבר הוא אומנות אך אומנות ניתן למצוא בכמה מקומות עיקריים:

מוזיאונים: מקומות שאליהם מגיעים זקנים או עשירים כדי לבזבז את זמנם האין סופי. אנשים אלה באים למוזיאונים כדי שיכולו לספר שהשתתפו בחוויה תרבותית ולהתנשא מעל חבריהם שלא עברו את אותה. אנשים נוספים שמגיעים למוזיאונים הם אנשים שחושבים שהם מבינים באומנות. אי אפשר באמת להבין באומנות מכיוון שכאמור היא הכל אבל כלום. אבל הם בזבזו שנים בלנסות להבין אותה, ובסוף הם התייאשו אז הם החליטו לבד שהם מבינים אומנות.

מוזיאונים שולטים על שטחי אדמה נרחבים ומרכזים. הם שולטים על שטחים אלה בטענה שהם חשובים והם מחנכים את הציבור למרות שהם יודעים בעצמם שזה לא נכון . למעשה הם משתמשים באומנות כדי להרוויח את כספם של אלה שחושבים שיש בה משהו עמוק ומשמעותי.

במוזאונים ניתן למצוא דברים רבים, חלקם סתם שם כי הם ישנים (ארכיאולוגיה) ובעיקרון זה דברים שכושים עשו מבוץ . ציורים שאנשים ציירו לפני שהייתה להם מצלמה והזיכרון שלהם לא היה משהו. ואומנות פוסט מודרנית שזה משהו שמודה שהוא חסר טעם, רק בדרכים מאוד מתוחכמות שהם לא מבינים בעצמם. במוזיאונים ניתן גם למצוא "מייצבים" שהם אזורים במוזיאון שמוקדשים לחוויות הפיסכדאליות של אמן אחד ונותנים לאנשים להשתתף בהם.

רחובות "שאמנים" התעללו בהם: ערים רבות בעולם מוכנות לשלם לאנשים שמגדירים את עצמם כ"אמנים" ובונים להם גושים מוזרים של חומרים מגוונים ברחובות. דברים אלה אמורים להיחשב יפים אך למעשה הם מכערים את הרחוב.

אינטרנט: אנשים שחושבים שהמיקי מאוס שהם ציירו אתמול במשרד מקסים ומעלים אותו לפייסבוק או לאינסטגרם. לפעמים גם "אמנים" מצליחים לקבל צפיות באינטרנט בעיקר שהם מציירים ריאליסטי יותר מדי טוב.


גני ילדים: ידוע שילדים בגילאי 0.1-10 מוכשרים ביותר באומנות מודרנית ובכל גן עירוני ניתן לראות את מיטב האומנות הצעירה והעכשווית ביותר.

גבולות באמנות

על פי אמנים רבים - לאמנות אין גבולות, זאת מכיוון שלאמנות אין מטרה ברורה. על כן כל דבר, החל בהטלת שתן וכלה בכתיבת ערכים באיןציקלופדיה עונה להגדרה של אמנות. דוגמא, ניתן להתייחס אל כיסא כאל יצירת אמנות כל עוד לא הוגדר אם ישיבה היא מטרה ברורה.

על כיסא שעוצב בצורה רגילה לחלוטין ללא כל מאפיינים מיוחדים ניתן לומר כי עצם זה שהוא עוצב כך ולא אחרת אינו משרת מטרה ברורה, ולכן הוא נחשב בגדר אמנות.

גם צילום הפרט את עצמו מזיז את השפתיים למילות השיר "ואת" של האמן הראל סקעת נחשב בגדר אמנות, מאחר שלזה אין מטרה ברורה או תועלת למין האנושי.

תפיסות פילוסופיות אלו ואחרות גרמו לפרוץ המהפכה הצרפתית.

אמנות כאמצעי ביקורת

דיוקנה של ג' יפית

אמנים רבים עושים באמנות שימוש במטרה להביע ביקורת על גופים, אנשים ותופעות שונות. לרוע המזל, מכורח העובדה שלעתים האמנים עצמם לא מבינים את יצירותיהם, גם עצם הטלת הביקורת מוטל בספק, מאחר והביקורת איננה בהכרח מטרתה הברורה של היצירה.

על מנת לא להתבלבל בין יצירת אמנות לשם אמנות, לבין יצירת אמנות לשם ביקורת, הומצאו העיתונות וחופש הביטוי.

דוגמא להבעת מחאה באמצעות אמנות הוא השיר "מדינה זונה, מדינה מוצצת" של הזמר והאמן היוצר ג'קו אייזנברג. ניתן לדעת שהוא התכוון לביקורת ולא סתם שירבט מילים אקראיות על דף (לאחרונה אף הומצאה תוכנה אוטומטית המיועדת לשם כך, המבוססת על שיריהם של הג'ירפות, ניתן לדעת כי הוא התנצל על השיר, על התנהגותו ועל השלכותיה של הדת כגורם העומד מאחורי מלחמות בעולם. אסכולה אחרת אומרת שהוא עשה את זה רק משום שרצה להתחנף לעם, כך שלא יטרוד את מנוחתו בזמן שהוא מנסה להירדם על החולות.


ראו גם