זוכה איןוויזיון
ערך מופלץ

איןמסע:החופשה שלי בסומליה

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Einvision Simbol.png הערך "איןמסע:החופשה שלי בסומליה" ניצח בתחרות האיןוויזיון 2014! בקטגוריית הטקסט הטוב ביותר


סומלי שמבקש ממני לא לצלם אותו, איזה חמוד

החופשה שלי בסומליה

יומן איןמסע: סומליה
לא מזמן חגגתי בר מצווה. הוריי החליטו להעניק לי במתנה טיסה ליעד בחו"ל שהכי ארצה לבקר בו. התלבטתי קשות, אך החלטתי שהמדינה שהכי מעניינת אותי כרגע היא סומליה. ההורים שלי הזמינו חבילת נופש בסומליה תוך שאני תכננתי באילו אתרים בסומליה שווה לבקר. למדתי רבות על המדינה, ביררתי בפורומים הטובים ביותר האם יש סכנה לשלומי במדינה זו ונעניתי בשלילה.
מאוד רציתי לבקר ב"גיליוטינה" וגם ב"גרדום", מילים שאת משמעותן לא ממש הבנתי, אבל עמדתי על דעתי שזה מה שנעשה ביום הראשון שלנו בסומליה. בכל מקרה, כדאי שנשאל את התיירים האחרים או את התושבים המקומיים.

ההגעה למלון

ההגעה הייתה מעניינת עד מאוד. הסתכלתי מתוך חלונות המטוס על המדינה ודרך התצוגה הפנורמית, הבחנתי בכמות גדולה של אנשים נחים על האדמה, מעט כחושים. 'כנראה,' הרהרתי, הם נחים בזמן העבודה.' זאת נראית ארץ ממש נחמדה, אני כבר צופה שתהיה לי חופשה נפלאה. לפתע המטוס נתקל בדבר-מה מעופף שנראה לי כמו מרגמה, אם כי לא הייתי בטוח. כששאלנו מאוחר יותר בשירות הלקוחות אמרו לנו שמידע זה מסווג ושלא נקבל החזר כספי או מידע נוסף.
שלפנו את מסיכות האוויר, שהיו קצת פגומות ועם צינור שלא היה מחובר לשום דבר. למזלנו, נחתנו באגם מיוחד במינו, אגם שהתאפיין במים ירוקים. איזה כיף. אני ומשפחתי זכינו בביקור חינמי באגם המים הירוקים של סומליה! ודאי התושבים המקומיים מאמינים בסגולות שהאגם ניחן בהן. אין לי הסבר אחר לעובדה שאנשים שותים את מימיו ולא רק עושים בו את צרכיהם. ראינו קבוצה קטנה של אנשים, שאלנו אותם כיצד להגיע למלון. הם נראו עייפים מאוד והלכו לחטוף תנומה קלה. לא הפרענו להם והמשכנו הלאה למלון.
בתום הליכה בת ימים ספורים, הגענו למלון. במהלך ההליכה אירעו לנו תקלות מגוונות ומעינייות: האוויר היה חם, נאבקנו עם תנינים וערכנו מפגש עם קניבלים עצבניים. אין דבר, גם בישראל זה בטח היה יכול לקרות. נתנו לאדון המכובד שהראה לנו את חדרנו החדש טיפ של מספר שקלים, אולם זה התחיל להתנהג בפראות ולנסות להרביץ לנו. אבל הסברנו לו בנימוס שלא נוכל לתת לו סכום כסף גדול יותר.

חילוקי דעות בפרלמנט

הביקור בגיליוטינה הגרדום ובניין הפרלמנט המפואר

ישנתי ממש טוב. היה קצת רועש בחוץ, אך אין אטמי אוזניים שלא יעשו את העבודה. ביקשתי מהוריי שיזמינו את שירות ה"Camel Operator". למרות התשלום הנוסף, היה שווה. אדם בבגדים מסורתיים הגיע להסיע אותנו למרכז העיר. לא היה לנו כסף לתת לו טיפ אז הענקנו לו בתמורה שקית תפוצ'יפס ומעט במבה. האיש היה שמח ושבע רצון.
הגיליוטינה הענקית הייתה יפהפיה. מופעים מרהיבים הוצגו דרכה, השחקנים היו אמינים ומשכנעים ביותר. לרגע באמת האמנתי שמבצעים בהם את המעשים הנוראים הללו.
אמנם היה קשה לצאת מהאזור, המוכרים/הומלסים לא נתנו מנוח ורדפו אחרינו. אחד מהם חטף את אחי הקטן. למרבה המזל אחי ניצל. הוא רץ אלינו וביקש לערוך היכרות קצרה עם השחקנים שהיממו אותו במשחקם. סיכמנו שניפגש במלון לאחר השקיעה. התקדמנו לבניין הפרלמנט, מבנה למופת, לב לִבה של הדמוקרטיה הסומלית. רצינו לקנות כרטיס לסיור אך גילינו איך התושבים הנדיבים לא דורשים על אטרקציה כזאת כסף (בישראל בטח היו גובים). בתוך בניין זכינו לראות אותם בזמן פגישה ודנים על נושא חשוב מאד (אם כי אני חושד שאני לא מבין כושית). לאחר שלוש שעות שהסתכלנו עליהם מדברים על משהו הם נכנסו לסכסוך קטן, צילמנו כמה תמונות ועזבנו את המקום. בדרך חזרה למלון עברנו במסעדה מקומית, האוכל היה ממש נהדר אבל קצת יקר. היו בוטנים מצופים ב 15 דולרים ושקית דוריטוס ב 13 דולרים וככה בבטן מלאה סיימנו את היום הראשון שלנו והתכוננו בציפייה רבה ליום השני למרות שאני חושב ששכחנו מישהו...

הביקור בעיר העתיקה

אני עדיין מתרגש מהיום הקודם וכבר אנחנו מתעוררים ליום חדש שכנראה גם בו יהיה צפוי לנו יום מדהים. בצאתנו מהמלון אנחנו מתקדמים אל עבר העיר העתיקה של מוגדישו, עיר הבירה של סומליה. ההריסות של העיר מזכירות טיפה את יפו והעיר העתיקה של ירושלים אבל בסומליה הכל נגלה מול העיניים אני ממש הרגשתי כאילו אני רואה איך ההריסות האלה נוצרות מול העיניים שלי. ממש אהבתי את ההרמוניה בין התושבים, שני תושבים סומלים שהשקפתי עליהם מזווית העין שלי שיחקו ב"זרוק את הבקבוק", אך מסיבה כלשהי קרתה תאונה והבית של אחד הסומלים התפוצץ... (אחח... מתי הילדים האלה ילמדו לא לשחק במשחקים מסוכנים...). תוך כדי ההתקדמות בין ההריסות המדהימות פגשנו מספר ילדים סומלים בארוחה משפחתית, אוכלים את חיית המחמד שלהם שממש גרמה לי להתגעגע הביתה אל רקסי הכלב שלי. סומליה ממש מזכירה לי את ישראל (כמובן שסומליה יותר יפה אבל אין על מה לדבר...) הילדים בסומליה מחוטבים מאד ועמוד השדרה שלהם מאד ייחודי ומזכיר ומזכיר טיפה את עמוד השדרה הסודאני אבל קצת יותר מיושר. אחרי שהסתכלנו על ההריסות עברנו אל האטרקציה הבאה בעיר העתיקה שהיא הכנסייה המפורסמת, טוב לפחות זה נראה כמו כנסיה. כשנכנסו לכנסייה ביקשו מאיתנו להניח את המתנה למארח על השולחן ליד היציאה, לא ידענו שהמתנה צריכה להיות קורבן... מה שהיה לנו זה רק הנהג גמל שהסיע אותנו לעיר העתיקה... ואז הם לקחו את הנהג והעבירו אותו את הטקס הסומלי המיוחד: שמו מקל על הגב שלו וליפפו חבל סביבו, הדליקו מדורה קטנה, שמו את הנהג מעל המדורה, סיבבו אותו ואז לקחו סכין שווארמה וכשהוא היה WELL DONE אז הגישו לאורחים. אהבתי מאד אתה מנה הזאת אני חושבת שננסה אותה גם כשנגיע לארץ רק שהדבר היחיד שהפריע לי זה הרוטב... הוא היה די יבש לטעמי. כשסיימנו את הסיור זה היה כבר שעת ערב מאוחרת והתקדמנו חזרה למלון.

הביקור בשוק באקררה וחוף הים

החופשה הנהדרת שלי כאן בסומליה רק ממשיכה! היום זהו היום השלישי שלי במסע הנפלא הזה. היום נבקר בשוק המקורה "באקררה" ואחר כך נעבור לנוח בחוף הים עם מזג האוויר הטרופי של סומליה. לאחר כמה שעות הליכה הגענו אל השוק המקורה (טוב פעם הוא היה מקורה אבל השמש שרפה את כל התקרה). בשוק מכרו כמה סוגים של ירקות ופירות (יותר מאחד): היו סברסים והיו גם פלפלים, בשוק היו גם עמדות לקניית נתחי בשר היה ידיים, רגליים ועוד איברי גוף של ילדים סומליים אבל ההורים שלי אמרו שלא כדי לאכול כאן כי זה לא נראה טרי בכלל אז העדפנו להמשיך הלאה ואולי במקום אחר יהיה זול יותר וטרי יותר... אך לא היה כל הבשר היה לא איכותי בכלל... השוק היה מאד גדול אבל אם נוריד את כל החנויות שמוכרות בשר של בני אדם או ילדים סומליים חיים או קורבנות לימי הולדת, חתונות ומסיבות (שדרך אגב קנינו שני קורבנות) אז אין כל כך הרבה חנויות... בהמשך הגענו לים נחנו קצת רצינו להיכנס למים אבל הם היו טיפה חכמים, לאחותי הגדלה נשרף העור אז הסומלים אכלו לה את הבשר. ניסינו לנוח בצל אבל לא היה בכלל שום מקום עם צל ולא רצינו שיקרה לנו מה שקרה לסטפני... אז פשוט שילמנו בצ'יפסים לכמה סומלים והשתמשנו בהם בתור כיסוי הולם. חזרנו למלון לפני צאת החשיכה כי היה לנו דרך ארוכה חזרה.

איזה מתוקים!!!

ביקור בסאפרי

אני מרגיש כבר כאילו נקשרתי למקום, קשה לי לחשוב שמחר אנחנו נחזור לארץ ונעזוב את הארץ הנפלאה הזאתי... אני לא יכול לתאר לעצמי שמחר כבר לא יצחקו עליי כושים בגלל היותי יהודי אלא ערסים על היותי אשכנזי. היום אנחנו נלך לבקר בסאפרי של סומליה שבוא יש מגוון חיות אפריקאיות, יצאנו במיוחד מהבוקר כדי ונבלא שם את כל היום בגלל שיש הרבה מה לראות. אהבנו את החופשיות של הסאפרי. אני מרגיש ממש כאילו אנחנו נמצאים באמצע הטבע ומסתכלים מהצד, עוד דבר שמאד אהבתי הוא איך הסומלים מרגישים כמו חלק מן המערכת האקולוגית של הטבע מכיוון שכל החיות בספארי מתות ורואים חתיכות מהבשר שלהם נאכלות על ידי סומלים. היה מאד יפה לראות איך כל החיות פזורות חופשי בטבע (למרות שרובם מתות) ורואים כמה אנשים לבנים שהסומלים כלאו בכלובים כדי מאוחר יותר להקריבם לאלים שלהם (צבענו את העור שלנו בעור שלנו בלורד שחור לפני צאתנו מישראל). לאחר שעברנו כמה קילומטרים של מדבר הגענו להופעה היומית ופגשנו את השבט הכושי המסורתי מקריב את הקורבנות הלבנים לאלים הכושים שלהם, אהבנו מאד את ההופעה היפה ורצינו אפילו לתת כמה שקלים לשחקנים אבל נזכרנו שאנו יהודים, למה להביא להם כסף? היה עצוב לסיים את ההרפתקה הזאת אבל מה לעשות תמיד צריך לחזור (גם אם לא רוצים!!!) אז חזרנו למלון לארוז ולהתכונן ליציאה חזרה לישראל.

הטיסה חזרה

עשינו חיים, נהנינו עכשיו מה שנשאר זה רק לחזור הביתה. המטוס של אל-על אסף את כל הנוסעים ועצר לנו בדיוק ליד המלון אבל הנהג החצוף הזה התחיל לצפור לנו ולא היה לו כוח לחכות אפילו לא דקה אחת... העמסנו את המזוודות, עלינו על המטוס ואז ראינו שיש עוד משפחה אחת איתנו במטוס. לצערנו המטוס לא שרד את ההתרסקות כשהגיע מישראל לסומליה והתפרק בדיוק ברגע שעלינו למטוס. למזלנו המשפחה שהייתה איתנו הייתה רוסיה והרכיבה את המטוס בשנייה ואפילו בנתה לו שני מנועי טורבו משוכללים שהכפילו את המהירות שלו ואת יכולת הניווט, תא דלק ואפילו אפשרות לנסיעה בזמן. הטיסה הייתה חלקה מאד הרגשתי כאילו אנחנו נוסעים בספוטניק 1. שוב פעם התקרב אלינו עצם מוזר מהשמיים אך מסתבר שהילד של המשפחה הרוסייה התקין גם מפציצי לייזר שיצאו מגג המטוס והם פיצצו את הטיל או המרגמה או מה שזה לא יהיה. בדרך היה גם צי של חייזרים שרצו להשתלט על העולם אך המטוס השמיד את כולם והציל את העולם. לבסוף נחתנו בישראל בשלום (טוב כמעט, המטוס היה כל כך מהיר שכשהוא ניסה לנחות הוא לא הצליח לעצור והעיף נחוי את כל שדה התעופה של בן גוריון והחריב את כל הבתים שקרובים לו. בכל מקרה היה ממש נחמד בסומליה ממש נהנינו (מי שנשאר מאיתנו) ואני לא חושב שאי פעם נחזור לכאן שוב.

0/10 תישארו בבית ותצפו בקורדורוי.

מעבר לביקורת על המדינה הבאה
מעבר לכל הביקורות

Chamin.JPG (למופלצים נוספים) העמידו ערך להפלצה או הצביעו למועמדים קיימים כאן!