איןמינים:ו'ניקים

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"כיתה ו' זה הכי כיפי! מתחילת השנה מכינים את מסיבת הסיום ולבנות כבר מתחילות לגדול הציצים!"
~ ו'ניק אידיוט מצוי
"בכיתה ה' ההורים מתחילים לפתח דאגות בקשר לשנה הבאה. אבל כשהשנה הזאת מגיעה, הם כל כך גאים לראות את הילד שלהם במסיבת סיום שזה מחליא"
~ מדען ואב לשלושה


הוו'ניקים (הגייה: VavNikim) הם עם של ילדים חשים, טיפשים ונמוכים שבטוחים שהם כבר בגיל ההתבגרות, ובשל מחשבה שגויה זו, נובעת התנהגותם המפגרת.

מידע כללי

הוו'ניק המצוי יהיה תמיד נמוך ותמיד עם בגדים של ערסים או של אימו בגלל שהוא חושב שהוא כבר "גדול". הוא כבר יתחיל לחזור הביתה מבית ספר עם פלאפון ביד, שומע שירים עכשיווים ברמקול, גם אם הוא לא מבין מילה ממה שהזמר אומר/ לא אוהב את השיר.
הוו'ניקים ידועים כחסרי הבנה באנגלית ויודעים בקושי לומר את צירוף ה "TH" החשוב. מה שיוצא להם כ "D" וזה נשמע עוד יותר פאטתי.
אף על פי שהוו'ניק חש עצמו "גדול" ו "קול" הוא יאהב ויחשוב שקלפים, באקוגן, יו-גי-הו ופוקימון זה באופנה, וישחק עם חבריו בהפסקות את המשחק הדבילי שנקרא "וואקום".
בנות עם הוו'ניקים יתלבשו כמו פרחות מצויות ויראו כמו אחותן הגדולה- "בננה" מעל המצח, מלא סיכות בשיער, עגילים/ חישוק (במקרה הגרוע), טייץ שגדול עליהן וגורם להן להיראות כמו מכנסי אלאדין מדולדלות שלא מוסיפים יופי למראה שלהן, סנדלים מ Fox או נעלי בובה מפלסטיק גמיש שתמיד יקרע מתישהו בצדדים ויוצא את כף הרגל שלך שמנה ודחוסה, איפור למען השם!!! וחולצה צמודה.
בדומה לבנים, גם הבנות אוהבות כל מיני פיצ'פקס או דברים להעריץ ובינהם: בראץ, פאוור פאף, ספייסי גירלס, ג'סטין ביבר הפסטיגל, רוני סופרסטאר, רוני דלומי, ערוץ הילדים, כוכב נולד ועוד..
בכיתה ו' ידוע שחרם הוא דבר מקובל. וכל שני וחמישי, ילדה אחת שעירה לעזאזל מוחרמת מהחברה כי היא לא הסכימה לתת למלכת הכיתה (שהיא בד"כ הילדה הכי פחות מפותחת חוץ-גופית (ושכלית), הכי נמוכה ופאקצית בכיתה) עיפרון.
אצל הבנים, אין חרם- אך יש דבר מרגש, קשה מאוד, רק לאמיצים וכמובן פופולארי שנקרא "הצעת חברות". שהוא טקס מטומטם ופאטתי שבו הוו'ניק בוחר לו במהלך השנה ילדה אחת שהוא (עלק) מאוהב בה ויתחתן איתה כשיגדלו. אבל לפני הצעת נישואים, הוא צריך להציע לה חברות. לכן, הוא ניגש אליה אחרי חצי שנה שלא העז לדבר או להתקרב אליה, לוקח אותה לפינה מרוחקת בבית ספר, ומגמגם כמעט בקושי את ה"את רוצה להיות חברה שלי?" הידוע.
למלכת הכיתה יש את מירב הצעות החברות, אחריה יש את שתי הבנות שנחשבות ל"יפות" ובסוף יש את הבת האחרונה שקרה הנס ומסתבר שגם היא ראויה למעמד הזה.
כמובן שבסוף הפירמידה מועמדות הבנות הדחויות שלא לבושות כמו פרחות,
ולא נגררו אחרי מלכת הכיתה
ולא עושות את מה שאומרים להן לעשות כי זה "אופנתי"
ולא שומעות את המוזיקה שהן לא אוהבות, כי יותר מחמש בנות שומעות.

מושגים של ו'ניקים

  • וואקום- משחק שבו הבנים מתאספים על רצפת בית הספר היסודי בהפסקה, מקפלים קלפים לחצי אורכו, פותחים אותו ומעמידים אותו על הרצפה שיראה כמו גג של בית. משלבים את הידיים שיראו כמו אוזן המן ומרציבים לרצפה ומקווים שהקלף יתהפך.
  • קוללושה- כאשר ילד אחד עולה על שולחן או כיסא עם קלפים או טופי בידיים, וצועק:"שה! שה! שה! קו-ללו- שה!!!" ומעיף את כל הקלפים (או מה שזה לא יהיה) על קהל הילדים הנרגשים.
  • אמת או חובה- משחק שבו הם משחקים במסיבות ובטוחים שזה המשחק הכי מרגש אי פעם! במשחק זה- כולם יושבים במעגל ותמיד יש את הילד שנמצא או יותר מידי בתוך המעגל או יותר מידי מחוץ למעגל. כך או כך, כאשר יוצא על זוג ילדים, שואל השואל "אמת או חובה?".
    כאשר הבת (לצורך העניין) עונה "חובה" היא תצתרך לנשק בן קורבן שהשואל יבחר עבורה, או להתפשט. כמובן שהבת לא תסכים ואז המשחק נגמר. כיוון שעד סוף המסיבה הם יריבו ריב קולקטיבי וממש ילדותי.
    אבל כאשר הנשאל אומר "אמת" הוא אף פעם לא באמת מקבל אמת. לשואל אין מושג מה ישאל את הקליינט שלו ואז המשחק נגמר. כיוון שעד סוף המסיבה השואל יתייעץ בחבריו אבל לעולם לא יגיע לפשרה.
    דבר נוסף שהמציאו הוו'ניקים היא התוספת שנקראת "סולם אהבה" והדבר תפס בגלל שהינו מתחרז עם המילה "חובה" וגם כך הם יגלו את מי הבת אוהבת פחות או יותר. מטרתו של "סולם אהבה" הוא לשים את הבנים/ הבנות בסולם של "את מי יותר הנשאל אוהב" וככל שהסולם מגיעה לסופו, כך הילדים יותר שנואים. ילדים עדיין יודעים שזו כוונתו הראשונית של "סולם אהבה" אך החליטו לשנות אותו עם הזמן ל"במי אתה מאוהב".
  • מדבקות- רק בנות ו'ניקיות יכולות לאסוף מדבקות ולחשוב שזה "אדיר!!!". הן לוקחות בעצם קלסר עם מלא שמרדפים ריקים, ומדביקות עליו את אוסף המדבקות היקר שלהן. הן ישמרו עליו מכל משמר ויסכימו להתחלף עם מישהי רק אם המדבקה שלה יותר שווה מהמדבקה של הילדה הראשונה. סוגי המדבקות הן: פושטיות (גרועות שקונים בחצי שקל בשוק) שוות, נפוחיות, נצנציות, שקופיות, בדיות (עשויות מבד) פרפריות (תלת-מימדיות ושקופות יחד) ברזליות (עם תוספת ברזל כל שהיא), ענקיות(!),חרוזיות וכן האלה... מדענים עדיין חוקרים זאת אבל בינתיים נמצא קשר מדהים בין "מדבקות" של ו'ניקיות ולבין "מדבקות" של ילדות בכיתה א'. כנראה זה ווירוס, אל דאגה, זה יחלוף.
  • בת-מצווה- בכיתה ו' מגיעות הבנות לגיל הנוראי, 12. ובו הן חוגגות את בת המצווה שלהן.
    בעיקרון, נשים בכלל לא אמורות לחגוג גיל מצווה, אבל אחרי שנים רבות של מאבק בשוביניזם, הוסכם לחגוג גם לבנות את הגיל בו הן "יעלו לתורה".
    אבל אחרי כמה עשורים, התגלה ש"בת מצווה" זה אסון מהלך על פני אדמות. בנות הגיל, בקרוב ליום הולדת ה12, מתחילות לנפח את האגו שלהן ולהתרברב לכל כיוון. ולמה?
    מחקרים הוכיחו לא מעט פעמים שבבת המצווה הבנות הרי
  1. ילבשו שמלה מפוארת שתבליט את ה(חוסר) חזה שלהן,
  2. ילכו לספרית ויבזבו יותר מ500 שקל על תספורת עמוסת נצנצים, ג'ל וחרוזים,
  3. יחגגו באולם מפואר שישמיע מוזיקת טראנס/מזרחית שיקלקל בעוד כמה אחוזים את כדוה"א,
  4. יצלמו קליפ מטומטם לחלוטין בו הן ישירו עם לחן גנוב של שיר ידוע ומצליח, על מה שהן אוהבות, על המשפחה הנהדרת שלהן, על החברות הנהדרות שלהן, על החיים הנהדרים שלהן ועל הכלבה הנהדרת והמאמי שלהן. (הודעה: המשטרה עדיין בחיפושים אחרי המנכ"לים של חברות הפקות הקליפים לאירועים הללו, נא להירגע),
  5. ינאמו נאום מפגר כדי איך שהוא להוציא אותן חכמות, רישמיות ובוגרות,
  6. ויקבלו המון מתנות ממש שוות שבשום אופן לא תמצאו ביום הולדת רגיל.
    את בר המצווה, הבנים חוגגים רק שנה אחריכן. אבל שלא תפתחו ציפיות, גם בנים שחוגגים בסוף השנה של ז', עדיין יתנהגו באופן ו'ניקי טיפוסי, (אבל באופן לא מוסבר, עדיין יגרמו לסתבא להיות גאה) ולעיתים יהיה גם לחלקם שפם בר מצווה
  • הצעת חברות- הצעת חברות היא עניין שכיח בעם הוו'ניקים ולא יהיה ניתן למצוא את זה בשום שכבת גיל אחרת. כיום אנו יודעים שהצעת חברות היא דבר מפגר למדי. כנראה שהוו'ניקים לא הבינו זאת ולעולם לא יבינו. הבן בטוח שלהציע חברות לבת זה נורא אמיץ מצידו והבת חושבת שכאשר זה קורה, יש לחייה משמעות! היא (מסתבר) לא מכוערת! (מסתבר) לא עקומה (ומסתבר) שווה משהו בחברה! לפעמים זה נכון. אך לפעמים האגו סתם מתנפח ואחרי הפרידה, היא בטוחה שהיא הילדה הכי עגומה ונוראית בעולם!!!.
    איך תוכלו לזהות בן ובת חברים? פשוט תמצאו ילד וילדה שלא מדבר זה עם זו, לא מביטים זה בזו, לא מזכירים אותו או אותה בשום מצב ובשום אופן לא חוזרים הביתה ביחד. אחרי שלושה ימים, הם יפרדו וימשיכו להתרועע יחד כמו שעשו (אם בכלל) בעבר.
  • חיידקי בנות/בנים- ולילדים קצת יותר תינוקיים יש את התירוץ הידוע למה לא לשבת ליד בת בכיתה או להיות בן זוג שלה בשיעורי ספורט, כשמשחקים "תיפסוני". את התופעה המציאו בנים ורק בנים, אך אחרי שהבנות ראו שרק הן מפסידות מזה, הן החליטו לעשות כן על הבנים. דוגמאות: הן לא יגעו בחבילה עוברת אם הבן החזיק אותה יותר מידי זמן, הן לא יגעו בתיק או בקלמר של הבן והנורא מכל הוא אם הכתפיים שלהם יתחכחו יחד בטעות!!!
  • בלייד-בלייטס או פורפרה- משחק שבו הבנים משחקים בהפסקות או אחרי בית הספר, ליד השער הקדמי עד שיבואו לאסוף אותם. המשחק הוא העתקה של המשחק "פורפרה" בו היה צריך לסובב סביבון שנראה כמו גלעין של אבוקדו עם חוט. הבלייד-בלייטס העתיק את הטירוף המצליח הזה ושינה אותו לסביבון פלסטיק מהבהב ובמקום חוט, מקל פלסטיק עם שיניים. שיהיה יותר מראה של "קוליות".
  • גומי- משחק בו הבנות משחקות עוד מימי קדם. שתי בנות צריכות לעמוד בפיסוק רגליים ולהחזיק את צורת הגומי כצורת מלבן, בעוד ילדה שלישית קופצת באופן בלתי מוגדר או מוסבר בתוכו או מחוצה לו. ככל שהשלב עולה, כך הגומי עולה, וכשילדה נפסלת מעיפים אותה משחק ובמקומה משחקת ילדה אחרת שנקראת "מצילה" ומטרתה היא להציל איך שהוא את התור הכושל של הילדה הפסולה. ה"מצילות" צריכות להיות אך ורק בנות ממש מקובלות וממש טובות במשחק. לא ניתן לשחק בלעדיהן.
  • נשיקה סטירה- משחק דפוק שמשחקים אותו בעיקר בבת מצוות/ בחלק האחורי של בית הספר, ובו הקורבנות המסכנים (בן ובת) מתיישבים על כיסאות עם הגב אחד לשני, והם צריכים לסובב את הראש שלהם שלוש פעמים (בהנחה שהחברות של הילדה שנבחרה הצליחו לגרור אותה אל הבן המגעיל והנואש שישחק איתה) או לימין או לשמאל. אם הם סובבו את ראשם לאותו כיוון, הבת תצרח והבן יחייך, וימשיכו במשחק. מיותר לציין שאם הם מסובבים את ראשם לאותו כיוון שלוש פעמים, הם אמורים להתנשק בפה. מה שקורה באמת זה שברגע שהמוח הקטנטן של הילדה יקלוט שהנשיקה הראשונה שלה (כי זה לא שבן כלשהו ינשק אותה מרצונו החופשי) היא עם ילד מלא נזלת וחולצה מוכתמת מהקציצות של סבתא, היא תברח לשירותים הקרובים ואחריה שתי השפוטות שלה, (ע"ע מלכת הכיתה) והמשחק ייגמר לקריאות הילדים שמשחקים אותה "מגניבים" :"אבל למה אתם משחקים אם אתם לא זורמים?!!"
  • משמרות זה"ב- שש פעמים בשנה, שלושה עד חמישה ו'ניקים יוצאים למעבר החציה הקרוב של בית ספרם, ועוזרים לילדים בכיתות נמוכות יותר לחצות את הכביש. שניים מהם מחזיקים מוטות עם סמל של כאפה (כפי שהם קוראים לזה) "עצור" ולשלישי משרוקית שהועברה יותר ממתאיים פיות של ילדים שאכלו סנדוויץ' טונה בהפסקה הקודמת. כל ילדי משמרות הזה"ב לובשים מדים זוהרים בחושך, ובימים גשומים הם מקבלים מעילים באותה צורה שמגן עליהם מהגשם. ובקיץ הם פשוט צריכים לסבול בשקט ולנסות לעשות לעצמם צל עם המוט, עד שמורה אחת תבוא ותצעק עליהם.
    לסיכום- כולנו עברנו את זה. ועד היום לא ניתן להנות ממשמרות זה"ב.

מסיבת סוף שנה

בערך בטו' בשבט, נערכים תלמידי כיתות ו' למסיבת סוף השנה שלהם. הוו'ניקים נחים בתקופה זו על עלי דפנה בכך שהם לא לומדים, משחקים כל היום את התפקיד וחצי שלהם ואז הולכים להתרוצץ יחפים ברחבי אולם הספורט (שבימים אלו שייך אך ורק להם).
ברוב הפעמים, הנושא של מסיבת סוף השנה היא הנושא: ארץ ישראל, או מעבר בזמן. אך לבתי ספר גרועים ומושפעים במיוחד יש מסיבת סיום בנושא של תוכנית הטלויזיה המצליחה ביותר באותה תקופה.
לכל תלמיד ותלמיד יש תפקיד או שניים. אחד מהם הוא דגלן והאחר השתתפות בהצגה הארוכה, משעממת, דבילית וכדומה.. לילדים קצת יותר בישנים יש תפקיד שנקרא "קריאת טקסט", והם בד"כ מזמינים את המנהלת לומר דברים, או את ראש המועצה לחפור בשכל. להורים של בנות שקוראות טקסט, יש קצת יותר סיבות לדאוג למה הם לא רואים את הבת שלהם בשאר המסיבה, ובשלב מסויים, מרוב תיסכול, הם מתחילים להזות ולומר להורה שלידם "רואה את הילדה הרוקדת שם? זאת הבת שלי!" עם חיוך שמנסה לשכנע את עצמם ותו לא.
בהיותם ילדים "בוגרים" הוו'ניקים מושפעים המון מתוכניות טלויזיה ואם ילדה אחת הייתה צריכה לשחק את תפקיד "המורה" במקום ילדה אחרת... איזה בכיות! ואיזה צעקות! ואיזה תיסכול! היא שללה מימנה את ההזדמנות ללבוש עקבים ושמלה ולהרשים את הבנים אף אחד!!
אצל הבנים זה אחרת. אם המורה אמרה לחבר שלהם לעמוד על הקו הלבן, והוא עומד בחצי סנטימטר מאחורי הקו הלבן- הם ישר יקפצו עליו ויעירו לו על זה מרוב שיעמום. כי ברור שהם משועממים מוות, כשהתפקיד שלך רק בסוף ההצגה, לבקש מהקהל לעמוד ושירת התקווה, המצב די מעורער.
כך או כך, חילוקי התפקידים במסיבת סוף שנה של כיתות ו' אף פעם לא תהיה שווה. תמיד יהיה את הילד שיופיע עם התפקיד הראשי שבעים אחוז על הבמה, ואת הילד שיופיע רק בדגלנים, ולא יהיה ניתן לראות אותו בגלל היותו נמוך ובגלל סערת הדגלים, שלמרבה האבסורד, יגיעו לו בדיוק לגובה הראש.
במסיבה עצמה- כל ההורים מגיעים למתנ"ס או לבית הספר לצפות אחת ולתמיד בילדיהם החשים מסיימים בית ספר יסודי. אבל אחרי שהמסך עולה, ואחרי שסוף סוף המורים סיימו לחפור ולחלק ספרי תנ"ך, הם מגלים שכל ההתרגשות של הילדים שלהם, הייתה לשווא... בגלל שאת תסריט ההצגה דלת התקציב ודלת הכישרון כתבה המורה לתיאטרון ובמקרה שאין מורה כזאת- המורה למוזיקה (ירחם עליה האל) ההצגה מתגלה כארוכה מאוד, גרועה מאוד, פאטתית מאוד מאוד! ובעיקר מלאת עננת אבק של השפעה רעה של ו'ניקים, שהם הגורם הראשון להשתעלויות, שתמיד יהיו צריכים להיות מההורים הזקנים מהקהל, ולהסתיר באותו זמן את המשפט שאחד הילדים אמר (ובמקרה המשפט הכי מצחיק/ הכי פואנטי).

Attention niels epting 01.png אזהרה!
הסרטון הבא מפגר ופאטתי עד מאוד! נא לא ללמוד מימנו ולהיות מושפעים מימנו!! החברה שלנו סובלת מאנשים כמוהם מספיק!



425

מה קורה אחר כך?

אחרי שנגמרת השנה של כיתה ו', מתחילה לאחר חודשיים של כיף כיתה ז'. חוקרים ומדענים חקרו בעבר את עניין ה- "מה קורה לו'ניקים בכיתה ז'?!" והגיעו למסקנה, שכעת הם נמצאים בסביבה שבה הם הכי קטנים, והוו'ניקים לשעבר לומדים מהר כיצד לחכות את התנהגותם הבאמת בוגרת של השכבות הגדולות יותר. לא רק זה- ה-ו"ל (ו'ניקים לשעבר) מגלים עולמות חדשים מהשכבות הגדולות ומחליפים אותם בעולמות של שנה שעברה. כגון:

  1. הצעת חברות= סקס
  2. קוללושה= פוגו
  3. חיידקי בנים/בנות= נשיקה צרפתית על ספסל
  4. וואקום= כאפה מאחורי העורף

וכן האלה...

ו'ניקים יוצאי דופן

ו'ניקים אלו הם ילדים וילדות שלא נגררים אחרי העדר ולובשים בגדים נורמאלים יחסית. הבנות יוצאות הדופן יעשו קוקו נמוך ויבואו עם טרנינג וסווצ'רט רגילים. ובקיץ הן יבואו עם אותה תסרוקת (בשל הביישנות שלהן) אך רק עם חולצת ביה"ס רגילה ומכנסיים עד הברך.
בנים יוצאי דופן נחשבים לרוע המזל ל"לוזרים", והם יהיו עם שיער קצוץ לא מרשים במיוחד וחולצות שגדולות עליהן בשתי מידות. בנים אלו די טובים בלימודים (בשונה מהחשים, שחושבים שלשתות וודקה זה קול) ובכדורגל. ילדים אלו יהיו צד שונה מהחברה, כשיגדלו, אבל אחרי סיום בית ספר, בעוד הילדים החשים מענשים ושומעים מזרחית ומטאל באותו זמן(ובשל כך- מוחרמים מהחברה בגלל הסטיגמה של "ערסים/ פריקים"), הם יהיו בדיוק אותם הילדים שיצליחו בעתיד מבחינה כלכלית, חברתית, רומנטית וכדומה..