אלימות
- "אני אומר לא לאלימות , אבל היא לא מקשיבה!"
אלימות היא מושג הבא לתאר את התנהגותם הטיפוסית של הפרטים בחברה הישראלית המודרנית של שנות האלפיים המכונה גם דור ילדי הנרות המזוינים (כינוי שהומצא על ידי זמר שיני הסוס- אביב ענף גפן). האלימות נקראת גם "דרך ארץ" אצל הערסים מהשכונה.
אלימות נחלקת לשלושה סוגים: אלימות מילולית, אלימות פיזית ואלימות רגשית.
אלימות מילולית: אלימות מילולית היא למעשה אמירת האמת, כלומר אמירת דעותיך האמיתיות על מישהו או משהו. המישהו או המשהו נפגע וכדי להוציא ממך הרבה כסף בתביעת דיבה הוא מכנה את דבריך "אלימות מילולית" בעוד שכל פשעך היה אמירת האמת. דוגמאות לאלימות מילולית שיזכו אתכם בתביעת דיבה: "רוני לא יודעת לשיר", "לשאול יהלום יש תחת גדול", "ביבי טוב ליהודים", "עמיר פרץ יודע אנגלית".
אלימות מלמולית: אלימות מילמולית הינה אלימות המלווה במלמולים מוזרים ולא מובנים במיוחד כגון "אמא'שך ה"מובלמובלמובל" הזאת" וכו'.
אלימות פיזית: אלימות פיזית הוא האמצעי שבו משתמשים בחברה הישראלית כדי להעביר מסרים אחד לשני. לרוב האלימות הפיזית באה לאחר האלימות המילולית אך לפעמים האלימות הפיזית באה ללא התרעה מוקדמת. דוגמאות להעברת מסרים באמצעות אלימות פיזית:
- כאפה/צ'אפחה על הצוואר- נהוג לתת לחבריך הערסים בתחילת ובסוף פגישה. הכאפה (לאטמה בערבית) באה להחליף את לחיצת היד אשר נהוגה בארצות אחרות, וזאת עקב העובדה שלחיצת היד אינה אפשרית בישראל מכיוון שיד ימין אוחזת בסכין.
- סטירה על הלחי- באה לרוב בצירוף המילה "חבוב". מטרתה לגרום לאדם מולך "להרגע", כלומר להוריד פרופיל ולהפסיק לעשות פוזות (אוונטות).
- אגרוף- בא לבדוק עד כמה אתה יציבה עמידתך.
- דקירת סכין- באה לרוב לאחר ששאר האמצעים לא עזרו. מטרתה להראות לצד שכנגד מי הוא הגבר גבר שבחבורה ולמי צריך לעשות יותר כבוד. למרות המחקרים שנעשו לא נמצא קשר בין גודל הפין לבין גודל הסכין כך שמדובר כנראה באגדה אורבנית ותו לא.
אלימות רגשית: אלימות רגשית היא האלימות האכזרית ביותר מבין השלושה. האלימות הרגשית יצאה מחוץ לחוק לפני שנים בהתאם לחוק שקבע שר החינוך דאז- אבא קריר. לפי החוקה אסור להטיף לילדים בני 4 לגדל גרבילים ולא לדבר איתם על זה. בעקבות החוק, נעשו 17 נסיונות התנקשות באבא קריר. אבא קריר ניצל רק בזכות היותו פדופיל. המתנקשים לא העזו להתקרב אליו. יש המייחסים לחוק את סיבת התאבדותו של יובל המבולבל אשר עבודתו באה לסיומה בעקבות החוק.
אלימות בישראל
בישראל, אלימות מכל הסוגים, המינים והצבעים הפכה כבר ממזמן לדרך העברת המסרים המועדפת על בני הנוער (לצד הצ'אטים באינטרנט והאייסיקיו). בתחילה מעבירים מסרים דרך התוכנות ואז קובעים פגישה עם כל החמולה (כל החברים והחברים שלהם) כדי ללבן את העניינים שעלו בשיחה באייסיקיו. מובן שככל שתביא יותר חברים לפגישה זו תחשב ליותר גבר וכל הפקאצות מסביבך תאהבנה ותערצנה אותך. מיותר לציין שאסור בתכלית האיסור להגיע לפגישה זו לא מצויד במיטב הנשק של ישראל אשר כולל בין היתר: אולר, אולר חלוד, סכין, סכין מתקפלת, מקלות, אלות, אבנים, שרשראות ברזל, אגרופנים, דוקרנים ורצוי גם איזה M-16 אחד או שניים כדי להגביר את רמת ההנאה. בעת הצורך ניתן לאלתר כלי נשק מכל הבא ליד אך תמיד רצוי לבוא מוכנים מראש.
אלימות עקב מקום חנייה
כידוע, עקב העושר של הישראלי הממוצע הוא נוהג להפגין את עושרו הרב על ידי קניית מכונית גדולה ומפוארת. מנהג זה גרם למצוקת חנייה אשר ניכרת במיוחד בעיירות הפיתוח בימי שישי בערב כאשר כל הנכדים באים לסבתא לאכול את החמין השבועי. הנהג הישראלי הממוצע אשר ידוע בכל העולם כנהג זהיר, עדין, מנומס ומתחשב עייף לאחר שעות הנסיעה הארוכות ומחפש מקום חנייה אך לשווא. למגינת ליבו גם המדרכות תפוסות ואין ביכולתו למצוא מקום חנייה. בצר לו חונה הנהג באמצע הכביש, דבר אשר גורר תגובות נזעמות מצד הנהגים האחרים אשר מלוות בצרחות ("מי נתן לך רישיון?!"), צפירות ("טו טו טו") ואיומים ("בוא צא מהאוטו נראה אם אתה גבר!"). הנהגים יוצאים מרכביהם ומבררים ביניהם לאבא של מי שייך הכביש ומי היה כאן קודם. לא חולף זמן רב בטרם שני הנהגים מפשילים שרוולים (חבל על חולצת השבת הלבנה) ורבים עד אשר אחד מהם נדקר, הוא הנהג אשר יאלץ להמשיך לחפש חנייה (בחנייה של בית החולים). מחזות כגון אלו הם מראה שכיח בנופי ארצנו ומספקים את מנת הבידור השבועית לילדי השכונה אשר מתאספים מסביב ולומדים כיצד יש לנהוג במקרה של ויכוח ואיך לצאת גבר גבר בפני החברה.:P נתי בדה לע באמת יצא כזה
דרכים להקטנת האלימות בחברה הישראלית
- להתלונן על המצב.
- להקים ועדת חקירה.
- להקים ועדת חקירה שתחקור את ועדת החקירה.
- להגיש המלצות שאף אחד לא יקרא ולא יישם.
- להתלונן שאין מספיק תקציב בשביל ליישם את ההמלצות.
- להגיד שבאירופה/מועצות הברית/קנדה המצב יותר טוב.
- לחכות למקרה הבא שיגיע לכותרות.
- להתרחק ממצבים כאלה * להתראיין ולהאשים אחרים במצב.
- אם לא מצליח, לבוא לתוכניות ב3 בוקר שממילא אף אחד לא צופה בהן.
- לקבל כסף לטיפול בבעיה[חה! חה! חה!].
- לבזבז את הכסף על מושבי עור לאוטו.
- להתלונן על התנאים הקשים בהם אתה עובד.
- להאשים פוליטיקאים, אלא מי?
- להיות יותר חזק מאחרים
- ללכת לישון
- לא לצאת מהבית
- השמדה המונית של הזן הידוע כ"ערס"
- לציית לחוק "נותנים לך - תיקח, מרביצים לך - תרצח".