יידיש
|
בס"ד
געוואלד!!! כותב ערך זה הוא מייסר אשר יביא על עם ישראל חורבן מחלות ודרעק והוא ייסקל באבנים מחר אחרי תפילת שחרית.
השם יקום דמו של כל הצוחק מערך זה. |
|
אוזרה: דאס סם איז אַ שטיק פון דרעק! דאס סם איז אַ שטיק פון דרעק. מעכאַבער אַקנאַלידזשיז אַז בלאַט. אויב איר עסן די באָבקעס אויבן, איר וועט שטאַרבן, און דעם ווערט איז ניט דער הויפּט געשמאַק. |
|
|
אוזרה: איין פיסה שייסה איש בין מיין אחט שייסה. אונט ערעח רייטר איש נוון. |
|
:ד"ר שמועלאָף קליימז "ייִדיש איז אַ באַטרעף נישט גוט!" |
יידיש הנה שפה המדוברת בעיקר ע"י קשישים קטלניים ממוצא אשכנזי, או ע"י אדישי האדישים בעולמנו או ע"י חרדי החרדים שמדברים אותה בחצרות שלהם. המרכיב הייחודי בה הוא השימוש באותיות ג', ח' וע'. (גאחסען גאחסן צחוק של שפראחצען) השפה התחרתה בשפת הלאדינו ואף ניצחה אותה, אבל רק באשכנזיה וביידישוניה.
יהודי אשכנז לומדים את השפה הזאת באופן אוטומטי, בהגיעם לגבורות. בגיל 64, יידיש נהפכת לשפת היום יום שלהם באופן טבעי. ככל הנראה, מדובר בתסמינים ראשונים של אלצהיימר.
במקרים מסויימים זה מגיע בגיל שבעים. יש הטוענים שזה מעיד על קליטה איטית.
לאחר מחקרים רבים, הגיעו מדעני הטכניון למסקנה שלא ניתן ללמד שפה זו אנשים שאינם ממוצא אשכנזי, או שגילם מתחת ל 64.
למרות כל זאת, יש גישה האומרת את ההיפך המוחלט: יידיש היא שפה קלה עד מאוד. על פי גישה זו, לימוד השפה מתבצע ע"י אמירת מילים בשפה העברית תוך כדי אכילת פיתה או כל דבר אחר הדורש לעיסה שאורכה עולה על 120 דקות. כתוצאה מכך מתקבלות מילים ביידיש. גם אם אוכלים יותר מ-10 קציצות גפילטע פיכס מתחילים לדבר ייִדיש.
אפיון היידיש
היידיש מאופיין במספר דברים:
א. מילים המסתיימות בה' - ה-ה' מתחלפת ב'עיי'. דוגמא: אריה -> אריעיי. הילדה שיחקה בכדור -> הילדעיי שיחקעיי בכדור.
ב. מילים שיש בהם את העיצור ֶ - נהפך הסגול לאות ע'. דוגמא: אהוד אולמרט -> אעהוד אולמערט. עשר וחצי -> עעשער וחעצי.
ג. כל שם עצם בעל חמש אותיות נהפך ונוסף בתוכו האות ח' על פי הטעם הטוב. דוגמא: אבטיח -> חיטבחא. טלפון -> נוחפלט.
ד. האותיות גָיי נוספת בתחילת מילה כאשר המילה מתחילה באותיות ד', פ או ז', ואז גם האות הראשונה המתחילה בקמץ/פתח הופכת לסגול. דוגמא: פָרפר -> גָייפֶרפר. זֶברה -> גָייזֶברה. דָרדס -> גָיידֶרדס.
ה. שם תואר באורך 4 אותיות או יותר מעורבל באותיות, מוסיפים לו ר' הופכים את כל הרישים למתגלגלים, את כל החיתים לבלועים ואת כל העינים לגרוניים. דוגמא: ארוך -> ורארך, אידיוט -> דאירטוי, מוזר -> רוזרם, משוגע -> מעשוגע (על פי חוק ב') -> עמורעג.
היסטוריה
היידיש הומצאה על ידי פינגיוזאורוס, האב הקדמון של פינגי שחי בהרי קושטלבש, אשר בין פולין לקרפטו רוסיה, ושימשה בעיקר בתקשורת בינו ובין הקאסט של הסדרה העתיקה - "פרפראקוס נחמדעאס" (בין הקאסט - נוליוס, באצוסיזטר, אוזרקטור, שביזאור ודודו זר).
לאחר מכן, התוכנית "הראשון בבידור" אירחה את שביזאור, והוא פלט את סודות השפה היידיש. דודו זר טבע את דודו טופז (ברצינות, הוא הטביע אותו בבריכת גורדון) וכך נפתח משפט המאה - "דודו נגד דודו".
דודו ניצח.
עד היום לא ברור איזה, אבל היידיש הופצה בעולם.
טוני ודאג ממנהרת הזמן ניסו לגלוש בזמן ולהציל את הלאדינו מכליה, אך דוברי היידיש הראשונים התנפלו עליהם וטוני ודאג התכפרו וברחו מן המקום בעור שיניהם.
ספרות ביידיש
ייִדיש (ארויסרעד: yidish אָפֿט גערופֿן מאַמע לשון) איז אַ שפּראַך װאָס װערט הײַנט גערעדט דורך 1.5 מיליאָן מענטשן[1] און באַקאַנט ביי 3,142,560 מיליאָן [2] מענטשן איבער דער װעלט, בעיקר פֿונעם אַשכנזישן אָפּשטאַם.
במשך פון מער ווי 800 יאר איז יידיש געווען דער גערעדטער לשון פון א הייפשער טייל יידן אין אייראפע, בעיקר אין דעם 19טן און 20סטן י"ה וואס דאן איז יידיש געווען דער גערעדטער לשון פאר רוב יידן אין אייראפע און ביי די לענדער וואס יידן האבן עמיגרירט אהין פון אייראפע. אין יענע תקופה האט יידיש באנוצט ווי א גערעדטע שפראך, און לשון קודש נאר צו דאוונען און לערנען, אבער אנהייב דעם 20סטן י"ה האט אויפגעלעבט דעם לשון קודש ווי א גערעדטע שפראך פאר יידן, און עס גערופן העברעיִש. ווען העברעיש האט אנגעהייבן ניצן ווי א גערעדטע שפראך, האט העברעיש באנוצט ווי א העכערע ליטערארישע און מאדערנערע שפראך, און יידיש האט באנוצט ווי א פאלקס שפראך. זע מער: שפראכן קריג.
בעת די השכלה באוועגונג, אין סוף דעם 18טן י"ה, האבן יידן פארדייטשט זייער יידיש אין די לענדער וועלכע מע האט גערעדט דייטשיש, אבער אין מיזרח אייראפע האבן יידן ממשיך געווען זיך צוצוהאלטן צו דער יידישער שפראך.
הערות חיצוניות
ראה גם
קישורים חיצוניים
שפות מדוברות • שפה גבוהה • צ'יקעס • שפת ה"ב" • שפת הסמיילים • ג'יבריש • ספנג'זית • שפת הסימנים
שפות מתוכננות • אספרנטו • לוז'באן • טוקי פונה • קלינגונית
נושאים קשורים • בלשנות • תרגום מכונה • אנלפבת • האלפבית העברי • האקדמיה ללשון העברית