בית המקדש

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Attention niels epting 01.png אזהרה!
אנו יוצאים מנקודת הנחה שאם נכנסת לערך בשם בית המקדש, אז את/ה מוכן/ה לצחוק עליו.


ערכים ביהדות
יהדות
Stars of david.JPG


בית המקדש היה היכל לשחיטת בקר, צאן, עיזים ובהמות נוספות שנבנה בירושלים. בית המקדש היה היכל קדוש עבור העם היהודי, שמטבעו אוהב בשר רב. הוא נחרב פעמיים על ידי צבא הצמחונאצים, והוא ישוב רק כאשר כל הפרות בעולם יישחטו שחיטה כשרה כהלכה. כמו כן, בית המקדש שימש גם להעלאת קורבנות לאלוהים ומסיבות חשפנות לוהטות בקרב בני הכוהנים.

היסטוריה

בתנ"ך

האזכור המוקדם ביותר לבית המקדש נמצא בספר שקרים, פרשת שימי תבורי, פרק ד' פסוק ט"ו:

גרשיים1.svg "ויבואו בני ישראל אל בית המקדש, ויבנה בירושלים בירת ישראל, ויעש משה לאמור: הנה אנו בני ישראל במקדש ובמותות ובחניתות ויבא פרה וישחט אותה לאלוהים כי טוב: וירא יהוה כי חשפנות לא תזיק, ויאמר אל משה תביא בתולות ויבא משה את הטובות בבנות הארץ וישכבן ויבצע בהן מעשים מגונים ויאמר אמן" גרשיים2.svg


על כן, היסטוריונים מעריכים כי בית המקדש הראשון הראשוני נבנה כבר במאה ה-14 לפני הספירה, במקביל להמצאת הפרה והבדואים. הדעות חלוקות לגבי המעשים המגונים המדוייקים שביצע משה בבנות ארץ ישראל בבית המקדש, אך ההסכמה הכללית היא שחלק מתפקיד בית המקדש היה לשמש מקום הזדווגות עבור בני הכוהנים.

אזכור נוסף של בית המקדש מגיע מאוחר יותר, בחלקיו הפחות ממלכתיים של התנ"ך, שם מתואר לפרטי פרטים תהליך השחיטה של בעלי חיים והעלתם קורבן לאל:

גרשיים1.svg "וייתפסו את הפרה ויניחוה על גבי אבן הבזלת שבבית המקדש: ויאמר האחד לשניהו תיקח רגל אחת ושרוף אותה בתנור האש עד כלות אבק ויעש השני את המעשה וישתיקו הפרה עם סם אונס: וישרפו גופתה עד כלות על פי צו אלוהים ויאמר יהוה כי עשו טוב ויזכה אותם בשאר בתולות, והשניים ישכבו וינאפו עד בוא הבוקר" גרשיים2.svg


מאותו קטע והלך לא מוזכר יותר בית המקדש בתנ"ך, משום שבתקופה זו הכותב המקראי, עמנואל שמו, יצא לגמלאות והעביר, כמו את כל שאר מוסדות המדינה, לידי החרדים, שהיו כל כך חרדים עד כי סירבו להעביר אל הכתב דבר מלבד השם "שמעון", ולכן כל עשרת הפרקים האחרונים של התנ"ך מכילים רק את המילה "שמעון"[1].

בעת העתיקה אבל לא עתיקה כמו התנ"ך

בעידן שהגיע לאחר סיום כתיבת התנ"ך בית המקדש שימש בעיקר עבור תפילות המוניות, בהן בין היתר לקלקו ידיות של דלתות ונישקו זה את פצעיהם של זה. באותו הזמן גם הייתה מגפה ענקית של אבעבועות שחורות, אך היסטוריונים לא מבינים מי הפיץ אותה.

הפרופסור דן שמואלוב מהמרכז לחקר ההיסטוריה הכללית של העם היהודי בארץ ישראל בכלל וההיסטוריה הפרטית של העם היהודי בארץ ישראל בפרט כתב בעבודת הדוקטורת שלו על בית המקדש בימיו של נביא האמת שבתאי צבי כי: "בית המקדש שימש בימים אלה כארמונו הבלעדי של האל שבתאי צבי, עליו כולנו יכולים להסכים כמשיח האמיתי באמת, שם הוא ביצע ניסים רבים עבור העם. אחד מניסיו המפורסמים היה הניתוח הקיסרי הראשון, בו שבתאי צבי שלח את ידיו בעוז אל תוך איבר המין של אישה והוציא את התינוק מבטנה. ומה הפלא? שהאישה כלל לא הייתה בהריון"[2]. על כן, בימי בית המקדש אכן היה שבתאי צבי השליט העליון של האמפריה היהודית.

הערות שוליים

  1. ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ו': "ויאמר עמנואל הכותב כי מאס בעם, והלך לחופשה באיי הקאריביים עם אשתו ובניו לאמור: ויועברו כל דברי המדינה והמוסד לידי החרדים אשר חששו ללכת כנגד האלוהים, ויאמרו כי לא יכתב דבר מלבד שמעון בכתבים: שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון..." וכן הלאה.
  2. דן שמואלוב, בית המקדש בימיו של נביא האמת שבתאי צבי, 2009, עמ' 53-54. הוצאת המרכז לחקר ההיסטוריה הכללית של העם היהודי בארץ ישראל בכלל וההיסטוריה הפרטית של העם היהודי בארץ ישראל בפרט.