משתמש:גואידו אלגבר ואלמסעודה/ארגז חול

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלוהים עושה את מריה. מהברית החדשה
"לא הבנתי את הקטע עם הלחי השנייה"
~ שבתאי צבי על הנצרות
"תבוא פה, אני אסביר לך..."
~ יצחק זוזיאשווילי על הלחי של שבתאי צבי

נצרות- אמונה דתית, הנסמכת על ההנחה, כי ניתן להביא ילדים לעולם ללא מגע מיני.

מחולל הנצרות

תחילת הנצרות ביהודי בשם יוסף שארוסתו הבתולה הופרתה בלילה על ידי אלוהים (ראה תמונה בצד). יוסף היה חבר בסתר בקהילה מורמונית קדומה שהנהיגה חילופי זוגות כאשר הנביא ראש הקהילה ידע לקבוע מי הופרתה על ידי מי.

במהלך ההריון שלח אלוהים מלאך שיעיר את יוסף באמצע הלילה וישכנע אותו לברוח למצרים לקיום הכתוב (בראשית ל"ז, כ"ח) "ויביאו את יוסף מצרימה". המלאך גם קבע כי לתינוק יקראו ישו כדי לקיים את הפסוק "וקראת שמו עמנואל" (ישעיה ז', י"ד). גרסאות מאוחרות יותר טוענות כי השוני הפונטי בין "ישו" ובין "עמנואל" רב מדי וסיבת השם שונה: המלאך התבדח וקרא לתינוק ישו כאוקסימורון. ישו זה ראשי תיבות ל"ימח שמו וזכרו", בעוד שעצם אמירת ראשי התיבות פועל את ההפך ממחיית השם. אכן הלצה הראויה לשמה.

עוד בהיותו בבטן אימו ידע ישו את כל הכתובים על-פה וחולל ניסים רבים, ולמרות זאת סירבו כבר אז היהודים להאמין בו (היו אלו אותם יהודים ששלושים שנה מאוחר יותר אף תלו אותו על איקס נטוי ולשו את דמו במצות של פסח). לאחר לידתו הוא הוטבל על ידי יוחנן, נווד פראי שניזון מחגבים בדבש בלבד. יוחנן היה גם ההשראה להקמת כת קתולית מסוכנת בשם "אופוס דאי".

עם השנים לישו ולזונה שהכיר נולדה בת אשר הוסתרה על ידי "מסדר ציון", מסדר שבין הידועים שבאנשיו היו ניאו וטריניטי מהמטריקס. הבת עצמה הולידה שושלת שהאחרונה ממנה בימינו היא סופי נווה, בתו של ז'ק סונייר (ז"ל) אוצר מוזיאון הלובר בצרפת.

בתקופתו של ישו המציאו האיטלקים את הפיצה, וישו עצמו גם פתח סניף גדול יחסית ובו 12 שליחים. היה גם שליח שלשה עשר בשם יהודה איש קריות שפוטר לאחר שבגד בישו עם אהובתו מריה מגדלנה, וקיבל אתנן בסך 30 שקלי כסף. ישו נהג לפתוח את הפיצריה בשבתות וחגים ואפילו בפסח, ולכן היהודים שכעסו על מכירת החמץ שרפו לו את הפיצריה ותלו אותו על איקס נטוי (פלוס).

ישו מת בגיל 35 כשברגע מתנגן השיר "Always Look on the Bright Side of Life". הוא נקבר בכנסית הקבר ולאחר שלשה ימים קם לתחיה. כדי למנוע ממנו לעשות זאת שוב, תקעו בו הרומאים יתד עץ בתוך הלב וקברו אותו מחדש מתחת ליסודות של בנין בשכונת תלפיות שבירושלים.

מנהגים

קניבליזם- בנצרות הקתולית נוהגים לאכול את בשרו של ישו ולשתות את דמו בטקס שנקרא מיסה. הקניבליזם (או בלטינית: "טראנסאובסטאנטיציה") התפתח מנוהגם של היהודים הקדומים למהול במצות את דמם של הנוצרים.

פלוסים- נהוג בנצרות להתפלל אל פלוסים גדולים (איקסים הנטויים על הצד). בנצרות הפלוסים רב שימושיים, פלוסים בוערים משמשים למשל לתהלוכות של קו-קלוקס קלאן ויחד עם שום ויתדות עץ אפשר גם להילחם עמם בערפדים. ישנם שלשה סוגים של פלוסים: פלוס אבא (גדול), פלוס בן (קטן) ופלוס רוח הקודש (בינוני). באופן עקרוני ככל שלכומר יש פלוס גדול יותר, כך הוא מוערך יותר.

חיבור פלוסים - מסמל את החיבור הישיר בין האב (פלוס גדול) לבן (פלוס קטן) בלי צורך בבתולה מתווכת. חיבור הפלוסים (או בלטינית: "פדופיליה") נפוץ בקרב הכהונה הקתולית אם כי לא כל הפדופילים כמרים ולא כל הכמרים פדופילים. לדוגמא, יש כמרים שאינם פדופילים ויש פדופילים שאינם כמרים. נהוג גם לפנות אל כמרים בתואר "אבי" כדי לסמל את ההערכה לפלוס הגדול שלהם. בדרך כלל גם הכומר בעל הפלוס הגדול ביותר בנצרות זוכה להתמנות לאפיפיור.

וידוי- נהוג בנצרות לבצע בנפטרים וידוי הריגה על מנת לוודא שלא יקומו ביום השלישי כפי שארע לישו עצמו.

זרמים בנצרות

קתולים- על פי המסורת הקתולית ישו בעצמו היה קתולי ולכן זהו הזרם שנחשב מוצדק ביותר מבחינה תיאולוגית, בעיני עצמו.

פרוטסטנטים- זרם שהוקם על ידי מרטין לותר קינג, כומר כושי שטען כי למרות צבע עורו הבהיר ועיניו הכחולות של ישו, הוא שייך לגזע הארי רק בבשר בעוד שברוח הוא בעצם כושי.

בריאתנים- נוצרים המאמינים ההפך מתורת האבולוציה, דהיינו שהקוף נולד מהאדם ולא להפך.

יהודים משיחיים- זרם יהודי לכל דבר מלבד זה שאינם מאמינים ומקיימים את הדת היהודית אלא את הדת הנוצרית. ראה גם הערך מסיון.

נוצרים למען אללה- כמו הזרם יהודים משיחיים תוך החלפת השורש "יהד" בשורש "מסלם".

אריאנים- האריאנים מאמינים שאמנם האב הוא אכן אב, אך הבן אינו בן אלא יציר האב שהתלבש בבשר ונעשה רוח האב שבבן. זאת בניגוד לשאר הנוצרים המאמינים כי הבן אינו בן אלא התגשמות המהות של האב שהוא שווה במהותו לבן (consubstantial) ברוח, אך בבשר הוא אכן בן שנעשה אב עוד טרם התגשמות הבן ברוח הקודש, מיד לאחר התלבשות האב באביו הוא (שהוא כמובן הבן). למרות (ואולי בגלל) פשטות התיאולוגיה של האריאנים יחסית לזאת של שאר הנוצרים, היא מוגדרת על ידי שאר הנוצרים ככפירה חמורה.

הכנסיה האנגליקנית- כנסיה שעקרונות מתבססים בעיקר על שינאת אפיפיורים צרפתים. הכנסיה שונאת גם אפיפיורים לבד וצרפתים לבד, אך מתמקדים בעיקר בתיעוב מי שהוא גם וגם. הם מכנים אותו "קרפ צרפתי".

הכנסיה האפיסקופלית- בנוסף לשנאת אפיפיורים וצרפתים, כנסיה זו שונאת גם אנגליקנים. כנסיה זו הוקמה למעשה כאנטיתזה לכנסיה האנגליקנית, אם כי יש הטוענים שהמצב הוא הפוך, והיא הוקמה כהזתיטנא ולא כאנטיתזה. ימים יגידו.

חגים

חג הקרבן (מכונה גם "החג הגדול")- חג ובו מקריבים מוסלמי גדול לקרבן. מקובל לקשר חג זה לסיפור "עקדת ישו", המקביל לסיפור "עקדת יצחק" המופיע במקרא. הפרשנות הנוצרית אוונגליסטית לתנ"ך קובעת כי הבן היה ישו שבשעת העקדה צחק.

פֶּנְטֶקוֹסְט- מציין את ירידתה של רוח הקודש ל- 12 השליחים (השליח ה-13 היה עסוק עם מריה מגדלנה, ראה למעלה בסעיף "מחולל הנצרות").

יום העַאשׁוּרַאא'- נחוג רק על ידי שיעים מהזרם "נוצרים למען אללה". בזרם "נוצרים סונים למען אללה" זהו צום רשות בלבד.

אמונות עיקריות

השילוש הקדוש- על פי האמונה הנוצרית זהו איחוד מושלם של שלש משתתפים, כך שכל אחד מהמשתתפים חודר לתוך חבריו והופך לחלק ממנו ממש. נוצרים רבים מוטבלים בשם השילוש וכך לרוב מתחילים החיים הנוצריים.

החטא הקדמון- החטא הקדמון הוא למעשה טכס שילוש קדוש שאיחד סנטורית רומאית בשם צ'יצ'ולינה עם נחש קדמון וגלדיאטור חטוב. בנצרות איחוד של זכר ונקבה נחשבים לחטא (ולכן נוצר התחליף של חיבור פלוסים, ראה בסעיף "מנהגים"), ולכן הכנסיה הכריזה על הגלדיאטור כחוטא.

הברית החדשה- אוסף של בשורות משמחות ושל מכתבים ישנים ששלח מוכס יהודי לדודותיו לפני אלפיים שנה. זה ספר מאוד חשוב לנוצרים והם נוהגים להקריא ממנו לילדיהם לפני השינה.