ספר

הדבר היחיד שערסים בחיים לא יגעו בו ומפחדים אפילו להחזיק בו

ספרים הם כלי הנשק המקובלים באומנות הלחימה ספרות. הם קובץ מילים חסרות משמעות המודפסות על דף העשוי מעור של דרקון, או על עור של פרה, קליפת עץ וכו' אם המו"ל הינו חסר תקציב. ישנם סוגים שונים של ספרים; מדע בדיוני, פנטזיה, קומדיה, מתח, דוקו ומדריכים. ישנם ספרים מאגיים כגון כתב יד וויניץ' והמדריך לחתול הירוק, המתארים צורות פולחן שונות לגרבילים, לשילוש הקדוש ולהקטה. ישנם גם את ספרי המתמטיקה, אך הם לא באמת ספרים והם משמשים באומנות הלחימה סדיסטיה ככלי נשק חשוב.

שימושים

לספרים 3 שימושים בחיי היומיום, והם:

-משקולת נייר

-מזגן נייד

- כרית

-חפץ הגורם לאדם להיראות חכם

-חומר בערה

-סם שינה

-סירה

-דרכון בהיטלר-לנד

---

טוב, אז יש יותר משלושה, אז מה?

היסטוריה

בתחילת המאה ה68(על פי ספירת הנרקומנים) מצאו הנזל וגרצפט פיסה של עור דרקון, והחליטו לתעד את חייהם עליו. אחרי 22 יום מצאו האחיות גרו את פיסת העור, וקראו לה גאלאנגויילט(משעמם בגרמנית). הם נתנו את פיסת העור למשטרה והלכו לדרכן. המשטרה חשפה את פיסת העור למשטרות אחרות, ועד מהרה התפשטה השמועה על החפץ המסוכן הזה. הקיסר השוודי, גוליית, ביקש שיביאו את החפץ לאלופו, דה ווינצ'י. דה ווינצ'י חקר את החפץ, ופיתח באמצעותו אומנות לחימה בשם "ספרות". הוא סיפר עליה רק לחברו הרומאי, יוליוס קיסר. יוליוס גנב לו את כל הקרדיט ופרסם את ה"ספרות" בקרב בני עמו. מאז המצאת הספרות מיוחסת לרומאים, למרות טיפשותם הרבה.

תפקידים

בספרות יש ארבעה תפקידים, הקורא, החנות, הסופר והמוציא לאור;

תפקידו של הסופר הוא לכתוב רצף של מילים, עדיף כמה שיותר ארוך, שישעממו את הקורא ולהציג את רצף המילים המכונה "ספר" בפני המוציא לאור. בשביל להיות סופר אתה צריך להיות סדיסט מומחה.

המוציא לאור הוא בנאדם משועמם שבודק עד כמה הספר משעמם, וכמה רווחי יהיה העניין. לפעמים הוא גם מתקן את שגיאות הכתיב של הסופר.

הקורא הוא הקורבן של כל הסיפור הזה. הוא צריך לנסות להבין מה המשמעות של כל המילים ואיך הוא גומר כבר את הספר. הוא גם משלם על הספר.

החנות היא מאין נשקיה סמויה, אשר מנהל אדם הזוי. לעיתים בחנות ימכרו מחזיקי מפתחות וסימניות תלת מימד, אך בפנים מוחבא שבב מעקב.