איןטקסט:חוק הסדרת מקומות רחצה

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק הסדרת מקומות-רחצה, תפו"א - 1964


1. הגדרות
בחוק זה-
"רחצה" - פעולת שטיפת הגוף; והפועל "רחץ" לכל בנייניו, יתפרש לפי זה.
"מקום רחצה" - כל מקום הניתן לרחוץ בו, לרבות כיור, שירותים וביוב.
"רוחץ" - כל יצור המתרחץ, לרבות אדם, גרביל וחנה לסלאו.
"רחצה תחת כפייה" - שטיפת אדם בניגוד לרצונו וללא הסכמתו במפורש.
2. איסור רחצה
חל איסור רחצה בתנאים הבאים -
(א) רחצה במקומות ציבוריים אשר אינם מיועדים לרחצה -
(1) בבגד ים.
(2) ללא בגד ים.
(ב) רחצה בחלק של חוף ים, נהר, אגם, או מתקן לאחסנת מים המשמשים לקירור כורים גרעיניים, אם -
(1) הרחצה מסכנת את חייהם של בני אדם.
(2) הרחצה עלולה לפגוע בבריאותם של בני אדם.
(ג) רחצה במקומות פרטיים אשר אינם מיועדים לרחצה, הכוללים לפי חוק זה -
(1) מדיח כלים.
(2) מכונת כביסה.
(3) שירותים.
(4) טוסטר.
3. שילוט
(א) על רשות מקומית חלה חובה לשים שילוט במקומות הנמצאים בתחומה, שבהם הרחצה נאסרה לפי סעיף 2, סעיף קטן (ב), המזכיר שיש להתרחץ במקום זה, ושקרמבו מוקה זה לא טעים.
(1) במקרה וסדרני או פקחי הרשות המקומית על פי הגדרתם בחוק לפי סעיף 4, סעיף קטן (א) (6) תופסים רוחץ המתרחץ במקום אסור לרחצה אף על פי שכתוב בשילוט במפורש שיש להתרחץ במקום זה, עונשו יקבע בידי הסדרןו\או הפקח, אך לא יעלה על העונש המירבי המוצע בסעיף 7, סעיף קטן (א), או על קנס של 9.99 שקלים.
(2) במקרה וסדרני או פקחי הרשות המקומית על פי הגדרתם בחוק לפי סעיף 4, סעיף קטן (א) (6) תופסים רוחץ האוכל קרמבו מוקה, על הסדרן ו\או הפקח להחרים את הקרמבו.
(ב) על רשות מקומית חלה חובה לשים כל 200 מטר בתחומה שלט המזכיר שאין להתרחץ במקום זה, אלא אם-
(1) יש להתרחץ במקום זה.
(2) נתניה.
4. הוראות שר הפנים
(א) שר הפנים יקבע בצו הוראות בדבר -
(1) אמצעים לשמירת הבטיחות והתברואה במקום רחצה, לרבות נוהל פינוי מוקשים, גלאי מתכות וגדרות חשמליים.
(2) סדרים לשימוש במקום רחצה, לרבות איסור הרחצה בו בשבתות, חגים ובעתות צונאמי.
(3) איסור או הגבלת פעולה שלדעתו עלולה להפריע לרחצה, לרבות שיט, רכיבה על דולפינים ורחצה.
(4) דרכי פיקוח על סדרים ואיסורים כאמור.
(5) דרכי פיקוח על דרכי הפיקוח על סדרים ואיסורים כאמור.
(6) כשירותם, סמכויותיהם וחובותיהם של סדרנים, פקחים, מצילים ,מגישי עזרה ראשונה, תולשי נייר טואלט, מוכרי כיסאות ומדבירים שיתמנו לענין ביצוע חוק זה וכל צו, חוק עזר או הוראה אחרת על פיו, וכן דרכי פעולתם.
(ב) צו כאמור בסעיף-קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לרשות מקומית פלונית או למקום רחצה מוכרז פלוני או לדוגמנית צמרת פלונית עליה מפנטז שר הפנים, וישלח דרך יונת דואר אלקטרונית כ-3 ימים לאחר כתיבתו.
(ג) רשאי שר הפנים הנוכחי של מדינת ישראל לשנות את סעיף 2 סעיף קטן (ב) לחוק זה כאוות נפשו, ולפי מצב רוחו.
5. חובת רשות מקומית
(א) רשות מקומית שבתחומה נמצא מקום רחצה מוכרז חייבת לקיים בו הוראות שר הפנים בצו לפי סעיף 4.
(1) אחרת יבוא שוטר (תיקון: תשפ"ג)
(ב) בסעיף זה, "מקום מרפא" - בריכות שחיה, מרחצאות, מעיינות מרפא או שירותים ציבוריים הנתמכים בידי המדינה או רשות מקומית, במישרין או בעקיפין, ששר הפנים בהתייעצות עם שר התיירות ועם שר הבריאות, ולענין בריכות שחיה בבתי מלון, בהתייעצות עם שר הבריאות ובהסכמת שר התיירות, ולענין בריכות שחיה בעבר הירדן המזרחי בהתייעצות עם שר החוץ ושר הביטחון, ולענין מרחצאות בנמלים בהתייעצות עם שר המסחר והתעשייה וברשות שר התחבורה, וכל זאת בהסכמת שר המשפטים שדיבר עם סגן השר לענייני בריכות מרפא, שהכריז עליהם בהודעה ברשומות כי הם מקום מרפא.
(ג) במקום מרפא יקבעו מועדים לרחצה נפרדת לגברים, לנשים ולגרבילים, מועדים כאמור ייקבעו בשעות היום ולמשך זמן שלא יפחת מחמש שעות שנתיות לגברים, חמש שעות שנתיות לנשים ועשרים וחמש שעות יומיות לגרבילים ושאר מכרסמים כהגדרתם בחוק.
(ד) במקום מרפא לפי סעיף זה, יסדירו הבעלים, המחזיק, או שניהם, את כל הנחוץ בכדי לאפשר לאנשים בריאים לצחוק על אנשים בעלי מוגבלויות, הכולל לפי חוק זה 2 מצלמות, מערכת סאונד משוכללת ו-3 כריות פלוצים לכל הפחות.
6. חוקי עזר
(א) רשאית רשות מקומית, באישור שר הפנים, לקבוע בחוק עזר הוראות להסדרת הרחצה בים, בנהר, באגם או בבריכת שחיה ובכללן הוראות בענינים הבאים, הכל במידה שלא נקבעו להם הוראות בחוק זה או בצו על פיו:
(1) סדרי הבטיחות במקום הרחצה, לדלהלן סעיף 4 סעיף קטן (א) (1) (2) לחוק זה.
(2) שכירת פיליפינים לצורכי ניקיון ומשחקי כדור.
(3) שמירת הסדר בין המתרחצים, הן במים והן באוויר.
(4) הסדרת השיט במקום הרחצה למניעת הפרעות לכרישים.
(5) קביעת תדירות אספקת נייר הטואלט.
(7) הקצאת פינה מיוחדת לערימות ילדים וקבירת אנשים בחול.
(7) איסור או הגבלת כניסת בעלי חיים למקום הרחצה למעט בעלי חיים הלובשים חיתול.
(8) חפירת בורות צרכים.
(9) קביעת דמי כניסה למקום רחצה, דמי כסא, דמי שמשייה, דמי שימוש בבורות צרכים ודמי נייר טואלט.
(ב) רשות מקומית שבתחומה מקום רחצה מוכרז בחוף הים, תהא חייבת לקבוע הוראות לענין האמור בסעיף קטן (א) (7) לגבי אותו מקום רחצה, ובלבד שאינה מאוימת על ידי המאפייה החתולית.
7. עונשין
(א) העובר על איסור רחצה במקומות ציבוריים לפי סעיף 2 סעיפים קטנים (א) (ב) לחוק זה דינו 5 שנות מאסר בתאוריה , וחצי שנת מאסר בפועל.
(ב) העובר על איסור רחצה במקומות פרטיים לפי סעיף 2 סעיף קטן (ג) לחוק זה דינו צפייה במרתון "דורה פוגשת את ג.יפית".
(ג) הרוחץ בכפייה אדם במקום האסור לרחצה לפי סעיף 2 לחוק זה דינו גזר דין מוות, ו20 שנות מאסר בפועל, אלא אם-
(1) נתן שוחד לשופט.
(2) חולה, יחלה או חלה בעברו בהפרעות נפש, בצקת במוח או שפעת עונתית.
(ד) הרוחץ בכפייה גרביל במקום האסור לרחצה לפי סעיף 2 לחוק זה דינו היחלצות ממצבו לאחר התעוררות הגרביל ללא שום התערבות מצד משטרת ישראל, צה"ל וכל גורם ביטחוני אחר.
(ה) המשחית, מסיר, הורס, פוגם, מליט, חותך, קורע, נושך, מרסס בצבע, מזיז או מורח באבוקדו כל שלט או סימן אחר לאיסורה של הרחצה, דינו - קנס שנייקל.