איןציקלופדיה:איןוויזיון/2014/סיפור האיןוויזיון

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כותרת

בדף זה מצויין הסיפור המלא של איןוויזיון 2014.

הסיפור

חלק א'

חכם סיני יצא לחיפוש במשך שנים רבות ברחבי סין אחָר האמת. חכם זה עבר דרך כפרים רבים, ערים גדולות, ודרכי מסחר מרכזיים, אולם באף אחד מן המקומות לא ראה את המוסריות האנושית אותה הוא משתוקק למצוא זמן כה רב. חודשים רבים עבר בנדידה מתסכלת ובחוסר תקווה, מאחר והאמת לא נמצאה מעבר לפינה. חכם זה המשיך לנדוד בציפייה נמוכה, דכדוך רב, ופסימיות לגבי אנושיוּת.

לפתע, עובר החכם בכפר דייגים מסורתי, על מנת לקנות כמות נאה של דגים ופירות ים טריים להמשך המסע. בעת כניסתו לכפר, ראה ילד עוזר לאיש חולה להחלים, אנשים שהתכנסו כדי לעזור לפצוע להחלים, סוחרים שמתארחים בבתים של אנשי הכפר כדי לנוח ולאגור כוח למסעיהם הבא, וקבוצה של אנשים אשר גוועים מרעב מקבלים מרק מטעם קהילת הכפר. כאשר ראה מעשים אלו, פנה החכם אל מוכר הדגים שממנו רצה לקנות מזון ושאל:"מדוע דווקא בכפר זה האנושיוּת והמוסריוּת קיימים? הרי נדדתי במשך תקופה ארוכה מאוד, שבעת זו ביקרתי בערים, דרכי מסחר, וכפרים רבים, אך באף אחד מהם בהם לא ראיתי את האנושיות והמוסריות אותה ראיתי כאן."

חלק ב'

ענה לו מוכר הדגים:"אנו בסך הכל דואגים שכל פרט ופרט בכפר יהיה בריא נפשית ובריא פיזית." לאחר אמירה זו, נתן המוכר לחכם שני דגים;הדג הראשון סימל את הבריאות הנפשית, ואילו הדג השני סימל הבריאות הפיזית. הדג שסימל את הבריאות הפיזית היה טרי, לעומת הדג שסימל את הבריאות שלא היה טרי, אלא הוא כבר זמן רב עומד בדוכן. מוכר הדגים הורה עליו להאכיל אדם שחולה פיזית בדג הטרי, ולתת לו את הדג המוסרי לאותו אדם, כל עוד הוא גם חולה נפשית.

וכך עשה החכם. הוא נדד בחזרה לכפרו, כאשר מצא את האמת, ומחפש את האדם הנכון אשר יקבל את הדגים.

חלק ג'

שנים רבות נודד החכם ברחבי סין. בדרכו חזרה לבירה בייג'ינג, החליט החכם ללון אצל נווד מונגולי ידוע במדבר גובי. החכם מרגיש מותש הן פיזית והן נפשית. למשך רגעים ספורים רצה לאכול את "דגי האמת", אולם זכר את משמעות הדגים, ולפיכך לא אכלם. בעת שהותו במאהל המונגולי, סיפר החכם לנווד על משמעות הדגים בעת שעישן נרגילה מונגולית טובה. כיוון שהיה בהשפעת הנרגילה, הנווד שינה את משמעויות הדגים: לפיו, הדג הראשון סימל את הלחימה במשחיתים, והדג השני מסמל את תחיית האיןוויזיון המחודש. לאחר מכן, אמר הנווד שעליו להגיע לקאראקורום, בירת האימפריה המונגולית, מאחר ושם רמת המשחיתים וחוסר האמונה באיןוויזיון המחודש היא הגבוהה בעולם. וכך עשה החכם. לאחר שארז כוחות והרבה הרבה אוכל, החכם החל במרץ לנדוד לכיוון קאראקורום.

חלק ד'

לאחר שהגיע לקאראקורום, הבחין החכם בנעשה בעיר;הביוב זורם ברחוב, אישה נאנסת ע"י בעלה, חבורת צעירים בוזזים רכושו של זקן חסר ישע, וכד'. אך כדי באמת לבדוק את רמת ההשחתה במונגוליה, קרא החכם באיןציקלופדיה המונגולית את הערך "מונגוליה". הערך כלל לא ענה על הציפיות של החכם, מאחר והמונגולים ידועים בהומור עצמי גבוה מאוד, אולם הערך הזה היה ההוכחה שסברה זו כבר לא תקפה לעם המונגולי. על מנת לתקן את השגוי, החכם פנה אל אחד המצביאים הגדולים שהעולם ידע בימים אלו, שליטהּ לשעבר של האימפריה המונגולית ומונגוליה, ג'ינגיס חאן. כאשר הגיע החכם לאוהלו של ג'ינגיס, הוא אמר לו שהאיןציקלופדיה המונגולית פשוט שערורייתית! חאן הסכים עמו ואף הוסיף, שתקופת שלטונו האיןציקלופדיה המונגולית הייתה האיןציקלופדיה הטובה ביותר באירואפרסיה. אך משום שבנו השלישי, אוגודיי חאן, לא ניחן בחוש ההומור הגבוה של אביו והוא השליט הנוכחי, האיןציקלופדיה המונגולית ירדה מתואר האצולה לנפילה;האיןצקילופדיה המונגולית היא הגרועה ביותר עכשיו באירואפרסיה. לשם כך, ג'ינגיס חאן אמר לחכם שהוא ייתן לבנו לאכול את הדג הראשון, ואז הכל ישובו למצבו הקודם ובטוב. לאחר אמירה זו, יצא החכם לכיוון בייג'ינג שמח ושבע רצון. לפתע, יונת הדואר של החכם הביאה לו איגרת שנשלחה ע"י ג'ינגיס חאן, שבה היה רשומים הדברים הבאים:

11 בדצמבר 1241

שלום רב לך חכם שכמותך. לפני ימים אחדים נתתי לבני אוגדיי את הדג שמטרתו היא להילחם בהשחתה. תחילית, נראה היה כי הוא נהנה מהדג (בישלתי לו את הדג בסגנון טָטָרי טעים למדי), אבל שכחתי שהוא אלרגי לדגים ובמיוחד לבישול טטרי. בשל כך, בני נהרג היום במיטתו ולא רק שדבר לא השתנה, אלא שברגעים אלו מתקיימים נגדי אנרכיה וזלזול כלפי כי הרעלתי את בני. אני לא יודע אם רעיון הדגים שלך יצליח שוב.

שלך, ג'ינגיס



כאשר החכם סיים לקרוא את האיגרת, הוא הבטיח לעצמו שכאשר יגיע לבייג'ינג, הוא יזרוק את הדג שמסמל את האיןוויזיון המחודש, כדי שישחה ויעביר את המידע שלו לאיןציקלופדיה שבאמת צריכה איןוויזיון מחודש (האיןוויזיון הסיני הישן היה טוב יחסית).

בעת הגעתו לבירת סין, הגיע החכם לנמל זעוף ומאוכזב, וכבר חיכה בקוצר רוח לזרוק את הדג לים. לפני כן, הוא נשא תפילה קטנה, שבה הוא מקלל את חוכמת הדגים. לאחר מכן, הוא זרק את הדג והדג שחה עד לישראל.

הסוף