חז"ל
|
הערה: קדוש
ערך זה הינו ערך קדוש! נא לא- בזמן קריאתו. |
חז"ל הם ראשי תיבות של חוקי זיקוק למורים, חוקים שנכתבו במאה ה-12 על ידי האל שבתאי (או בשמו המלא שבתאי צבי) המאפשרים המסה של כל זן של למור, כולל ואף רצוי למורים סיניים, זיקוק הנוזל שהתקבל והפיכתו למילקי.
כתיבת החוקים
חוקי החז"ל (חוקי זיקוק למורים) נכתבו במקור בעקבות הצורך הבסיסי ביותר של האדם שנועד להגן ולשמור על צרכיו טהורים. את החוקים ניסח שבתאי צבי הפילוסוף, הרופא, הליריקן, איש הרוח והמדע והשרברב החובה, במאה ה-12 אחרי הספירה, כאשר הסצינה הנוכחית חייבה נקיטת פעולה מיידית לצורך זיקוק והמסה של למורים. צבי כינס מועצה המורכבת משניים עשר האנשים החכמים ביותר בכווית וגרביל. המועצה לא ישנה ולא אכלה במשך כארבעה עשרה שבועות על מנת לנסח חוקים ברורים ומדוייקים לגבי ההתרות והאיסורים של זיקוק והמסה למורים. לבסוף, לאחר שמתו שבעה מתוך ארבעה עשר חברי המועצה המקורית מרעב, צמא, עייפות ו/או מנת יתר של ספרי בני גורן, יצאו החוקים ועד היום ניתן למצוא אותם במקומות רבים בשם חז"ל.
הנוסח ועיקרי החוקה
החוקה בעיקרון מתירה זיקוק למורים, אך ישנם כמה איסורים. להל"ן עיקרי החוקה (שאורכה כעורך הזקן של ההוא מ"היה היה"):
ניתן ואף רצוי להמיס ולזקק את הנוזל שהתקבל מלמורים, בפרט למורים סיניים, אך ניתן לעשות זאת רק בעזרת;
א. זיקוק של לפחות מאתיים ושתיים מעלות
ב. קיום ההמסה והזיקוק בחדר אחד בלבד, בקומת קרקע, כאשר לפחות חלון אחד פתוח
ג. קיום הזיקוק על למורים בלבד
ד. לפחות גרביל אחד מחוייב להימצא בחדר בזמן התהליך
ה. הזיקוק חייב להיות באישור מועצת חז"ל ובאישור מפורש בכתב/מוקלט מהרב שבתאי צבי
ו. בתום הזיקוק יש למסור את הפסולת הנותרת לארגון המשטרה החשאית בס"ד שבמדינת בילהם תלקוץ חיג'אב תאלמיז' של יורקנסטריפ או בראשי תיבות בתחת של"י