מי רוצה להיות נזקק?

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל התכנית בגרסה העברית
סמל ערוץ "נאחס 32", בו משודרת התכנית
"מי רוצה להיות נזקק? אימא ואבא"
~ אהוד מנור על מי רוצה להיות נזקק?
"מי רוצה להיות נזקק ממני? מי רושם לך צ'ק כשאת ענייה?"
~ מיכה שטרית על מי רוצה להיות נזקק?

מי רוצה להיות נזקק? (מאנגלית: Who Wants to be Poor?) היא תכנית ממשלתית מצליחה, המשודרת בערוץ הציבורי "נאחס 32" בישראל כגרסה מקומית לתכנית בעלת שם ופורמט זהה המשודרת ברחבי העולם. הגרסה הישראלית החלה להיות משודרת בכ"ט בנובמבר, 1948, ומאז ועד היום מצליחה התכנית לייצר עניים נוספים ולהזמין אל מעגל העוני עוד ועוד מועמדים חדשים.

פורמט התכנית

פורמט התכנית, על פי רוב, הינו אחיד. עם זאת, בהתאם למיקום הגיאוגרפי של הזיכיון (למשל אפריקה, ארה"ב ומדינות ערב), חלים לעתים שינויים קלים, או נוצרים תתי-פורמטים המרחיבים את תכנית הבסיס.

בתכנית משתתפים מיליוני בני אדם בכל שנה, וכולם נמנים על אוכלוסיות מוחלשות, קשות יום או בודדות. בין היתר, ניתן למנות חיילים בודדים ובני ובנות שירות לאומי-אזרחי בודדים, קשישים, שורדי שואה, אוכלוסיות בסיכון (נוער בסיכון, דרי רחוב, משתמשים בסמים ובאלכוהול, אסירים משוחררים), נכים (פיסיים ומתמודדי נפש), אלמנות, אמהות חד-הוריות וכן "חריגים" - אינדיבידואלים אשר אינם נמנים על בני הקבוצות הללו.

משתתפי התכנית מוזמנים על ידי הממשלה המקומית וגוף השידור המקומי (לרוב, השידור הציבורי - אם כי באפריקה ובארה"ב התכנית מועברת לידי זכיין בכבלים או בהפצה חופשית) להגיש את מועמדותם לתכנית. בתמורה, מציעה הממשלה קצבה (בישראל - באמצעות "המוסד לקיפוח לאומי", "הרווחה" ו/או "משרד הקיפחון וצבא ההפקרה לישראל") או פרס שווה-ערך אחר (למשל, פתרון דיור למחוסרי דירה). כל הפרסים מוגבלים לשנה ממועד זכיית המתמודד, ואינם צמיתים.

בכל תכנית המועמדים נשפטים ע"י "חבר השופטים" אשר מורכב מ-5 בני אדם, ע"פ רוב פקידי ממשלה ונציגי ציבור (למעט בתכנית המיוחדת המשודרת רק בישראל - "הסרט הצהוב", בהרחבה מטה). השופטים נבחרים בקפידה ו"נסרגים במסרגות ברזל" (לפי הזכיין), באמצעות מבחני ניתוק אותם נדרשים לעבור הפקידים. חלק מן המבחנים להם נדרש כל שופט, כוללים - אדישות, אי-הבנת עוני (שופטים בעלי רקע עשיר / ממעמד סוציו-אקונומי גבוה), מחסור ברקע של מצוקה, וכן הלאה. בחלק מגרסאות ה-DVD ששוחררו, בעיקר בארה"ב, נראים השופטים נבחנים כאשר הם עדים למצוקה קשה (לדוגמה: עדים לאונס בזמן אמת המתרחש מול עיניהם) ונדרשים להימנע מלהגיב באופן אמוציונלי או אמפתי, אלא ע"פ הכללים הכתובים בחוק. שופטים שהביעו אמפתיה הודחו, ואילו שופטים שביצעו גזלייט לקורבן ("האונס הזה היה מבוים", אע"פ שהאונס התרחש מול עיניהם באמת ובאמצעות אנס מורשע) נכללו בחבר השופטים. בישראל, מעולם לא שוחררה הצהרה רשמית האם חבר השופטים נדרש להיות עד לאירוע קשה ע"מ להיבחן לתפקיד או לא, ואם כן מהו. שופטים המקבלים דירוג של 100% ברמת ניתוקם מסבלו של המועמד, משתבצים באופן אוטומטי לתכנית - על כן נדרש מכל שופט להיות קהה רגשית למצוקות המתמודדים באשר הם, ואדיש לסבלם. עוד נדרשים השופטים להיות בעלי יכולת השפלה מירבית, על מנת לספק "שואו" לשר הממונה (בחו"ל - לגורם הממשל האחראי), וכן לצופים בבית. בכל העולם וכן גם בישראל, שופטים שעברו את הרף זוכים לתואר "ניתוק מוחלט" ומונצחים בהיכל התהילה של הפורמט.

לתכנית מספר שלבים, ובהם שלב המיון, שלב "נטל ההוכחה", שלב החקירות (מעין חצי-גמר) והגמר.

  • שלב המיון - שלב המיון הוא השלב הראשון של התכנית, ובו ממיינים את כלל המתמודדים לקבוצות. כל מתמודד מתוך הקבוצה נדרש להוכיח למה הוא יותר אומלל משאר חבריו לקבוצה. מועמד שמצליח להוכיח שאומללותו גוברת על של חבריו לקבוצה, עולה לשלב השני (למשל: בקבוצת חיילים בודדים, חייל נכה פיזית שאיבד את ידו כתוצאה מפיצוץ רימון, יקבל תעדוף על פני חייל פוסט-טראומטי שמשתין על עצמו ומכה את זוגתו תוך כדי שינה). חבריו לקבוצה נשארים במצב "Stand By" למקרה שהוא יודח בשלב מתקדם, ואז, במקרה כזה, מתחיל דו-קרב חדש על המקום הראשון החדש.
  • "נטל ההוכחה" (השלב השני) - בשלב זה נותר מועמד אחד מכל קבוצה, וכעת עליו להוכיח למה הוא ראוי יותר מהמועמד בקבוצה המתחרה. כך למשל, בדו קרב נדרשים להכריע השופטים בין בגיר אוטיסט החי בעוני ובבדידות, לבין אם חד הורית עם שני ילדים שנולדו כתוצאה מאונס, לבין ניצול שואה, לבין חייל שאיבד את ראייתו בשדה הקרב. בשלב זה התחרות קשה מאוד והופכת את המשחק לאכזרי יותר, ואת השופטים לקרים ומחושבים יותר. בשלב השני, רק מועמד אחד מאחת הקבוצות יכול לנצח - ובעצם נצחונו הוא מעניק לחברי הקבוצה שלו הזדמנות להמשיך את דרכו במידה וייפסל בהמשך המשחק. אם כל חברי קבוצתו ייפסלו גם הם אחריו, יחל דו-קרב חדש בהתאם לזוכה בשלב המיון המחודש, וכן הלאה.
  • שלב החקירות - בשלב השלישי עובר המועמד הליך אכזרי וסיזיפי של חקירות משפילות ומבזות, מעקבים, שאלות פולשניות ופוליגרף. לעתים מוסיפים השופטים קורטוב של אכזריות באמצעות שימוש ב"טריגרים" וכן באמצעות התאכזרות פיזית או מילולית. שלב החקירות הוא השלב היחיד בתכנית אשר אינו מוקלט מראש (שכן, משלב זה ואילך כל התכנית מועברת בשידור חי), וחייו של המתמודד מועברים בשידור ישיר כל העת לרווחת הצופים באתר ובערוץ יעודיים (HOT - אפיק 26, YES - אפיק 22, עידן+ - ערוץ שמות הנזקקים). בשלב זה הקהל בבית מעורב מעט יותר במתרחש בתכנית, ובאמצעות האתר והאפליקציה יכול האתר להשפיע על ניקוד המתמודד - באופן אשר משפיע על משקל החלטת השופטים. אם נכשל המתמודד מסיבות שונות (המפורטות בסעיף #סיבות לפסילת מועמד), התהליך חוזר אל שלב "נטל ההוכחה" ובו שאר המתמודדים הנותרים מן הקבוצות האחרות נלחמים מחדש על זכותם להתקדם במשחק. בין שלב החקירות לגמר, המתמודד נחשף ומתועד בסיטואציות קשות (עוני, חולי, אלימות פיסית, מילולית, כלכלית ומינית, וכן בכל דרך אשר יכולה לבזות את המועמד ולהקנות לו "נקודות" בעיני השופטים המנותקים והצופים בבית). בחלוף חודשיים מתכנס חבר השופטים לקבוע בקלות-ראש את רמת מסכנותו וסבלו של המועמד, לאחר שפרטיותו וזכויותיו הבסיסיות נשללו ממנו. זהו השלב היחיד במשחק בו השופטים לא מדיחים את המועמד, גם אם גמלה החלטה בלבם לעשות כן.
  • הגמר (שלב אחרון עם תת-שלבים) - בגמר מגישים השופטים את הניקוד שהעניקו למועמד. כדי לעלות לשלב "הצבעת הצופים" (השלב השני בגמר מתוך 3), נדרש המתמודד לקבל 90 נקודות מחבר השופטים. אם עבר את רף 90 הנקודות, עלה לשלב "הצבעת הצופים", ושם הוא נדרש לעבור רף של 60 נקודות מהצבעת הקהל. אם הוא נכשל בשלב הגמר, התחרות חוזרת לשלב "נטל ההוכחה". אם הוא לא נכשל, הוא עובר לשלב השלישי והאחרון בגמר.
    • מבחן הפגיעה העצמית (השלב הסופי) - מבחן זה הוא המבחן החותם והקובע את הזוכה בתחרות. במבחן הפגיעה העצמית מונח שולחן במרכז האולפן ועליו חפצים מסכני חיים, כגון - בקבוקי משקה המכילים רעל (נפט, דלק, אקונומיקה), מכשירים להבערת אש, חפצים חדים כגון סכינים ואקדחים, וכן הלאה. בשלב זה, ע"פ חוקי הפורמט, על המתמודד לפגוע בעצמו בצורה הקשה ביותר ולשרוד את הפגיעה (למשל: ללגום מבקבוק נפט, לשפוך על ראשו אקונומיקה ולהבעיר את מוחו, לדקור את עצמו בצוואר ובידיים וכיו"ב). מועמד ששורד עם מעט מאוד פגיעות ונזקים את השלב הסופי זוכה באופן אוטומטי בתוספת של 10 נקודות לכל נקודה מהצבעת הקהל, ומוכרז כמנצח הגדול של התחרות, ואילו מועמד שנפטר או נפגע קשה (החל מ-10% נכות ומעלה) כתוצאה משלב זה, מודח ואינו חוזר למשחק.

סיבות לפסילת מועמד

ע"פ חוקי הפורמט, מועמד עשוי להיפסל משלל סיבות. הסיבות העיקריות, לרוב, הינן סיבות הנוגעות לכושר השתכרות, מצב כלכלי נטול חובות ("טרום-עוני"), קרובי משפחה חיים, וכן הסיבות הבאות:

  • מיצוי כושר השתכרות - מועמדים אשר עוברים את תקרת כושר ההשתכרות החודשית (ליחיד: 2,500 ש"ח, לזוג: 5,000 ש"ח)
  • חסרי חובות - מועמדים אשר מצליחים להחזיק מעמד ולהימנע מבורות כלכליים, לרבות הלוואות, "מינוס"ים וכיו"ב, באמצעות ויתור על צרכים אחרים (כגון תרופות, מזון וכו')
  • קרובי משפחה חיים - מועמדים שלהם קרובי משפחה חיים (כגון אם, אב, אח/ות, בן/בת זוג) נפסלים באופן אוטומטי (להחריג "ילדים")
  • שגרת חיים - שגרת החיים של המועמד/ת צריכה לאפיין שגרת חיים ענייה ואומללה. יתועדפו מועמדים בעלי רקע עברייני, עישון (לרבות סוגי סמים שונים), התמכרות לתרופות ולאלכוהול על פני מועמדים המנסים "לצאת מהעוני" או "להילחם בעוני" והמקפידים על שגרת חיים בריאה ככל האפשר (תזונה מאוזנת, כושר גופני וכיו"ב)
  • סיפור חיים - על הרקע של המתמודד להיות קשה ומשכנע. מתמודד שסיפור חייו לא קשה מספיק או לא משכנע מספיק, מנופה כבר בשלבים הראשונים
  • רמת מסכנות - רמת המסכנות של המתמודד, לפי קביעת הקהל והשופטים, צריכה לעמוד על לפחות 8.5 נקודות

קיימות עוד סיבות, חלקן לא מוצהרות באופן רשמי. חלק מן הסיבות יכולות להיות היכרות מוקדמת של מי מהשופטים עם המועמד, פסילה על רקע עדתי או לא מקצועי, וכן גם מועמדים שאינם "באים בטוב" לשופטים.

ספין-אוף-ים ויוזמות מקומיות

מי רוצה להיות נזקק? חיות ורוצחים (ארה"ב, ערב, אפריקה)

פורמט זה הוא הפורמט האלים ביותר שנוצר עבור הטלוויזיה ברחבי העולם, ומשודר במדינות בהן הוא מקובל - כגון ארצות שונות ביבשת אפריקה, ארה"ב ומדינות ערב ובהן איראן.

פורמט זה מבוסס על הפורמט הרגיל, אך עם שינוי קל: ע"מ לגבור על שאר המתמודדים (הן חברי הקבוצה והן חברי הקבוצות המתחרות), נדרש כל מועמד להרוג בכל אמצעי את מתמודדי הקבוצה היריבה, ולהגיש את ראשם הערוף לשולחן השופטים.

הפורמט מתבסס על "הברירה הטבעית", המבוססת על פורמט "חוקי הטבע", המבוססים על פורמט "החזק שורד". בפורמט זה ניתנים כלי נשק מסוגים שונים (נשק חם, נשק קר, כלי רכב על שלל סוגיהם, מטוסים וכיו"ב).

פורמט זה לא משודר באירופה בשל "מתינותם ועדינותם" של האירופאים. נעשו ניסיונות לייבא את הפורמט לישראל אך עד כה, ללא הצלחה‏[1].

מי רוצה להיות נזקק? Ya Wanker! (בריטניה, אוסטרליה)

פורמט בריטי המבוסס ברובו על שתיינים בריטיים, המרבים לומר "פות" ("Cunt"), "ראש-זיון" ("Fuckhead", נהגה כ-"Fockhead") ו-"תסתלק מכאן, מאונן!" ("Piss off, Wanker!"). פורמט זה נפוץ גם באוסטרליה ושם הוא נקרא "Piss off, Aussie!".

בפורמט זה נפוצה אלימות, אך היא מתונה, משום שרוב השתיינים המתמודדים בתכנית אינם מסוגלים להחזיק עצמם, ולרוב מתים עוד לפני שלב הגמר. הקהל הבריטי והאוסטרלי נהנים לראות אותם נגמרים מאי-ספיקת כבד, ולפי הביקורות בבריטניה - זה מספיק היתולי.

מי רוצה להיות נזקק? הסרט הצהוב (ישראל)

פורמט ייחודי לישראל, אשר פותח בשל מלחמת "חורבות ברזל". בפורמט הנזקקים הם, בין היתר, עקורים מיישובי גבול הצפון והדרום אשר נאלצים - לצד הטראומה העצומה - להתחנן לעזרתם של מקבלי ההחלטות בכל דרך אפשרית - החל משחרור מהשבי בעזה ועד למצרכי מזון וקורת גג. בעוד שבשגרה "חבר השופטים" מורכב מפקידי ממשלה ערלי לב, לראשונה בפורמט זה חבר השופטים מורכב משרי הממשלה, חברי כנסת ופוליטיקאים, וחבר השופטים מקבל את שמו - "חבר הבורדל" - ע"ש הכנסת. בעוד שבפורמט הרגיל הן הקהל והן השופטים נהנים מהתעללות פרופר במבקשים, בפורמט זה ההתעללות מבוצעת בדרך מתוכחמת - תוך הבעת "אמפתיה" ו"סולידריות" מזויפת, פיזור הבטחות שווא ושקרים שאין בכוונתם לקיים, והצגת מצג שווא של "יחד ננצח". על אף ה"רוך" מצד השופטים (אשר אינו משפיע על שיקול דעתם הקר והאכזרי), ניכרת אטימות קשה ורף האכזריות גובר על פני הפורמט השגרתי.

פורמט זה הוא המוצלח ביותר ששודר והופק בטלוויזיה הישראלית מאז החלה מלחמת "חורבות ברזל", ולאור הצלחתו נשקלת מכירת הפורמט למדינות נוספות בהן חיים יהודים. פורמט זה הוא המשך רשמי של הפורמט המוצלח בהפקת האו"ם, גרמניה וארה"ב, "השואה".

מי רוצה להיות נזקק? NWO (כלל-עולמי)

פורמט "NWO 2030" (סע"ח; סדר עולמי חדש) הינו פורמט חדש אשר מפותח וממומן בידי הפורום הכלכלי העולמי והאו"ם, והסלוגן שלו הוא "You'll own nothing and be happy". פורמט זה צפוי לעלות לשידור ברחבי העולם וכן בישראל החל משנת 2030, ומתבסס על פורמט "אג'נדה 2030" ו"אג'נדה 21" אשר זכו להצלחה במדינות רבות ובהן בריטניה, איטליה, הולנד וספרד. בישראל צופים כי פורמט "סע"ח" יחליף את פורמט "הסרט הצהוב", או יהווה המשך ישיר לפורמט.

ביקורות

רוב הביקורות על התכנית חיוביות, אך ככלל הביקורות על הפורמט - בארץ ובעולם - מעורבות.

צופים רבים העידו כי לקו בחרדה ובטראומה בעקבות הצפיה בסצנות קשות, וחלקם אף סבלו מפרנויה, מחשבות שווא וקשיי הירדמות. צופים אחרים מנגד טענו כי הצפיה בתכנית הינה "חוויתית" וכי היא "עוזרת להם להרגיש מעט פחות מסכנים", בהשוואה למתמודדים בתכנית, הגם שלהם עצמם יש צורך בקבלת עזרה - אך הם לא יפנו לתכנית.

בישראל, ממשלת ישראל והשידור הציבורי מדווחים מדי עונה על רווחים אסטרונומיים כתוצאה משידור התכנית והכנסות מפרסומות וחסויות, וכן מהשימוש הציני והאכזרי במועמדים ובנזקקותם.

חברות מסחריות רבות, כגון חברות תרופות, חברות טבק וחברות אלכוהול, וכן מפעל הפיס, הודיעו כי הן מרוויחות סכומים מכובדים ונאים לכל דעה כתוצאה משילוב חסויות במהלך התכנית, וכן מהשימוש של המועמדים בתכנית בשירותיהם ומוצריהם. גם הבנקים השונים מרוויחים משידור התכנית, שכן כל כספי הזכיה ונכסי הזכיה מועברים מיידית לבעלות הבנק בו למבקשים יש חובות.

לא אחת נטען כי השתתפות המתמודדים בתכנית מביאה לניצול ציני וקשה של מצבם וסיפור חייהם. הסיבות לכך הן כי למתמודדים בתכנית אסור להעביר ביקורת על התכנית כחלק מהחוזה הנערך עמם טרם השתתפותם, והם נדרשים להשתתף בתכנית בהתנדבות מלאה, וכן בקידום התכנית בהתנדבות מלאה. נוסף על כך, באם תכנית הגמר לא משודרת, בין אם נדחתה ובין אם נפסלה לשידור, והמועמד בה ניצח - המועמד לא יוכל לממש את זכייתו בתכנית.

סמלילים

ראו גם

הערות שוליים

  1. התקיימו מגעים בין ערוץ 14 לבין מדינת ישראל והאו"ם, בעלי הזיכיון בפורמט, ומנחה התכנית אמור היה להיות אליהו יוסיאן, אך לבסוף התכנית בוטלה משיקולים תקציביים