משתמש:James osem/דוקטור בייגלה

היסטורייה

דוקטור בייגלה (16 במרץ 1985) היה רופא \ מדען ישראלי אשר נודע בשל יצירתו המפורסמת - ה"בייגלה". בשנת 1920, פיתח דוקטור בייגלה יצור דמוי חטיף טעים, וקרא לו על שמו - "בייגלה". הוא פיתח ליצור בינה מלאכותית ושריין אותו בשכבת סומסום עבה. עם הזמן, הבין דוקטור בייגלה כי ניתן להשתמש ביצור המופלא לצורך מלחמה בצבא הנאצי. בשנת 1924, הפך דוקטור בייגלה את הרובוט שלו למכונת מלחמה, אשר מסוגלת לירות בדיוק מדהים באמצעות נשק חם, ומתמחית בירי באמצעות תת - מקלע. הוא ארז את רובוט הבייגלה באריזה, ושיגר אותה בעזרת מתקן המיועד לשיגור טילים אל בירת גרמניה, ברלין. במקרה, נחת הבייגלה על גג ביתו של ד"ר יוזף מנגלה, פעיל בממשלה הנאצית, והצליח להתנקש בחייו. אחר שהמית את הבכיר הנאצי, ביתר את גופו על ידי שימוש בלהבי טיטאניום ושאב את איבריו אל תוך גופו.

כאשר נודע הדבר לאדולף היטלר, מנהיג התנועה הנאצית, מיד הורה להשמיד את הרובוט האכזר, וללכוד את ממציאו. בעת שהיו עסוקים החיילים הגרמניים במרדף אחר מכונת הקרב המסוכנת, הפציצו מטוסים בריטיים את העיר ברלין, ובכך החלישו רבות את כוחות הצבא הנאצי. בינתיים, היגר דוקטור בייגלה לסודן, אשר היוותה לו מקלט מן הצבא הנאצי הזועם, שהיה חפץ במותו.

באותה עת, טבחה מכונת ההרג הקטלנית בבכירים רבים בצבא הגרמני, ואף האזינה בחשאי לפגישה בין יוסיף סטאלין ווינסטין צ'רצ'יל (הקלטה זו נמכרה בשנת 2002 בסכום של כ - 20 מיליון דולר לצבא הרפובליקה הרפובליקנית).

בשנת 1930, ייסד ד"ר בייגלה מפעל גדול, בו יוצרו מכונות מלחמה רבות, זהות במראה ובתכונותיהן לרובוט הבייגלה המקורי. הן נקראו "בייגלה 1", "בייגלה 2" וכן הלאה. אלו נשלחו גם להן לגרמניה הנאצית, וזרעו שם הרס וחורבן בקנה מידה אדיר. כ - 500,000 חיילים נאציים נהרגו על ידי מכונות המלחמה הקטלניות, וערים שלמות הפכו בן - רגע חורבות כאשר תם ביקור ה"בייגל'עך".

נפילתו בשבי

בשנת 1935, הוסגר ד"ר בייגלה על ידי משפחה סודנית שידעה על מיקום מחבואו, וקיבלה עבור הסגרתו כיכר לחם שמחציתה נאכלה על ידי אדולף היטלר, ומחציתה השנייה אבדה במהלך קרב בין הצבא הנאצי לצבא הסובייטי. קטע מפורסם מתוך יומן שניהל ד"ר בייגלה בימים בהם סבר כי נחרץ גורלו:

"נפלתי בשבי, וזה עצוב.

אני מאוד - מאוד כאוב.

רע לי, עצוב לי,

מר וכואב.

אני מדוכדך, וזה רע כל כך.

האוכל כאן לא טעים,

וריח צחנה וריקבון עולה מכל פינה.

כל מה שנותנים לי לאכול,

זה כיכר לחם שאבדה.

הלוואי והיה לי הבייגלה שלי לצידי,

הוא וודאי היה יודע כיצד לנחם אותי.

מצבי עגום, וודאי אמות בקרוב.

חבל שלא הספקתי לקחת שקית במבה עם מילוי עמבה.

לצערי, כבר הספקתי,

לשכוח מראה ארגוז פיקנטי.

בעצם, אין דבר כזה אגוז פיקנטי,

אבל בקרוב אמציא אותו.

כי אם אין אני לי - מי לי?

ואם אין ביסלי לי - מי לי?

ובכן, בשלב זה אודה - אני מוכן למות.

רק קודם, אני מבקש, רחמו עליי, אל תאלצו אותי להישאר גלמוד.

אנא מכם, הביאו לכאן את אחי האבוד - ה"בייגלה",

כדי שיוכל לטבוח בכם, לרצוח אתכם, לשפוך את דמכם,

ואותי לשחרר".

שחרורו בידי יהודי טוב - לב

מאיר בייגל, אז יהודי - אמריקני צעיר, תושב ניו יורק, ייסד אותה שנה תנועה למען שחרורו של ד"ר בייגלה. ב - 5 בינואר, 1935, שלושה ימים אחר שנשבה ד"ר בייגלה על ידי הנאצים, במבצע חשאי שאיש מלבדם ומלבד אותה משפחה סודנית שהסגירה את ד"ר בייגלה לא ידע עליו, שחררו כוחות התנועה את ד"ר בייגלה, והביאו אותם למפקדתם. הם תיארו אותו כתשוש ועייף כאשר הובא למפקדה. ד"ר בייגלה אישר את הטענות, וטען שאף היה עלול למות מהתקף לב כאשר הבחין בחבורת אמריקנים מתגנבת בשקט לתא בו הוחזק אסיר. אחר ששוחרר, החל לעמול בשקדנות על כלי נשק שיוכל לחבר בקלות למכונה. התוצר הסופי שלו היה "שוריקן בייגלה". אלוהים לא ראה בעין יפה את בניית כלי הנשק החדש, והשמיט את האותיות ו' ו - י' משמו, וכך הפך כלי הנשק ל"שרקן בייגלה" (לימים הפך "שרקן הבייגלה" ל"גרביל הבייגלה", אותו ניתן למצוא לעיתים באריזות החטיף "בייגלה").

תום המלחמה

בתום מלחמת העולם השנייה, אחר שהנחילו צבאות העולם תבוסה מרה לצבא הנאצי, באירוע מיוחד שנקרא אז "חגיגות הניצחון על הנאצים" הוענק פרס הוקרה לד"ר בייגלה, ממציא מכונת הלחימה המתקדמת. פרס נוסף הוענק למאיר בייגלה, עקב השתתפותו במבצע הנועז לשחרור ד"ר מנגלה. בנוסף, זכו השניים גם בפרס כספי רב, והשתמשו בו להקמת החברה "בייגלה", אשר מוכרת עד היום חטיפים העשויים ברובם מאיברי גופו של ד"ר מנגלה (שכזכור, נשאבו לתוך גופו של רובוט הבייגלה הראשון).