צ'אחלה
| ||||||||||
צ'אחלה ארץ-ישראלית מצויה (נקראת לרוב "תגל", "מירב" או "בת-אל") הינה נקבת הערס המצוי הידועה גם בכינויים פרחה, פקאצה, ערסית ועוד. בעקבות עידן הטיקטוק הוכפל מספר הצ'אחלות, מה שהוביל לאינפלציה ולירידת הערך של ציד צ'אחלות. צ'אחלות ידועות באוצר המילים הרחב שלהן ושימוש חוזר במילים: בובי, חיים שלי, כפרה ועוד.
תופעה ידועה בקרב הצ'אחלות כשהן מצטלמות היא מתיחת העין עם היד וכיווץ הגבות. הסיבה לתופעה זו אינה ידועה עדיין.
צ'אחלות מתאפיינות בנראותן לרוב ב-10 קילו טינט (סוג של סומק שאמור לגרום לך להיראות כאילו נשרפת בשמש וקיבלת מכת חום), 10 קילו מסקרה, נעליי אייר-פורס של נייק (air=אוויר, מסמל את הדבר היחידי שיש בתוך הגולגולת של הצ'אחלות) ובגדים חושפניים שלרוב מתאפיינים בדוגמה מנומרת. חלק מן הצ'אחלות עושות החלקה בשיערן וחלקן "קמו ככה בבוקר".
צ'אחלות, בדומה לערסים, לא ממש גאונות הדור אבל ממוצע האייקיו שלהן גדול יותר משל הערסים באייקיו בודד. כמו כן, הן לא ניחנות בהתקפי זעם כמו אחיהן הערסים. צ'אחלות מאופיינות בצחוק מעצבן ללא קשר לסיטואציה בה הן שרויות. חוקרים חלוקים האם הצחוק מטרתו למשוך זכרים או שמא להבריח בני אדם, כפי שמתרחש בפועל.