חילות בצה"ל
צבא הגנה לישראל, בדומה לכל צבא מודרני, מחולק למספר חילות, שכל אחת מהם מועילה פחות מהשניה.לזם
חילות השדה
חיילות השדה, בניגוד למה ששמם מרמז, לא עוסקות כלל בחקלאות. אילו חילות, שהמשרתים בהם נדפקו כל כך, שהם ישנים מחוץ לבסיסיהם, בשדה הפתוח. הסיבות לכך לא כל כך ברורות, מכיוון שישנם רכבים היכולים להסיע אותם לכל מקום בארץ תוך שעות ספורות.
חיל הרגלים
חי"ר הוא חיל שמונה בתוכו מספר חטיבות עיקריות: גבעתי (החצילים), כפיר (הסימבות), צנחנים (הפלצנים), גולני (הערבים), ונח"ל (החנונים).
לוחמיו ידועים בכך שהם הולכים כל הזמן ברגל ומסרבים לעלות על כלי רכב. החיל אחראי על ביצוע פשיטות על בתים ריקים, על הסתערות לתוך מסגדים נטושים ופיזור הפגנות בעזרת השיר של KESHA. חי"רניקים הם אלו שבפועל נכנסים לכל בית והופכים שם את הכול בחיפוש אחרי תחמושת ודיסקים צרובים.
חיל השריון
לחיל הזה שייכים החיילים שלצערם לא ידעו לסרב להתפנות מהבקו"ם. השריונרים מבלים את מרבית זמנם בתוך טנק , בו אין שירותים(ולכן הם נאלצים להכריז על אחת הפינות כעל בית שימוש ועל קסדה כאסלה). הטנקיסטים לא יוצאים רב השירות שלהם מהמרכבה.
בשטח אויב אחראים על לירות פגזים על בתים. השריון הם בעצם כמו מגן אשכים. הם מקבלים מכות אבל זה לא כואב עד שהמגן נשבר.....
חיל התותחנים
- צנחן טועה- צנחן נופל. תותחן טועה- צנחן נופל.
בדומה לחיל השריון, לחיל התותחנים מגיעים חיילים שלא הבינו שצריך לסרב פינוי בבקו"ם. מרבית שירותם, התותחנים סוחבים טילים ומעמיסים אותם על ארטילריה. כשהפז"ם שלהם גדל, הם גם אומרים לצעירים להעמיס את הטילים במקומם.
התותחנים לא נכנסים לשטח אויב, אלא מפגיזים אותו מבחוץ. ככה אפשר לחסוך חיילים.
חיל מודיעין השדה (איסוף קרבי)
זהו החיל שאליו מגיעים חיילים שעבדו עליהם שהם יהפכו ללוחמים. מרבית זמנו של חייל באיסוף, הוא מבלה בתוך שיח בתור תצפיתן, המתבונן על שטח שלאחרונה היה בו אויב ב1963. אם לחייל יש מזל, אז הוא מגיע לרקון, בו הוא יכול לתצפת על שטח מת מתוך הרכב.
לפי הגרסה הרשמית, מודיעין שדה אוסף מידע מודיעיני של אויב, אך בפועל המידע על כך שעוד איכר ערבי הלך להשתין ליד גדר המערכת, לא מועיל לאף אחד.
חיילי החיל עוברים את הכשרתם בבסיס סיירים הנמצא במימד ה7 מחוץ לגבולות החלל והזמן
חיל ההנדסה הקרבית
- חבלן לא טועה פעמיים. הוא כבר טעה כשהגיע להנדסה קרבית.
המטרה העיקרית של חיל זה הוא השמדת מבנים אזרחיים של האויב על ידי חומרי נפץ וציוד-מכני-הנדסי(צמ"ה) והטמנת מוקשים ומלכודות בשטח בנוי. לוחמי הנדסה ידועים בהומור שחור במיוחד, נטיות אובדניות ומשיכה לפיצוצים. המתגייסים לחיל הם אנשים שלא הצליחו להגיע לחי"ר ומחכים להורדת פרופיל לאחר כל פיצוץ, או להמתת חסד.
חיל האוויר
חיל האוויר מתגאה להיות החיל היחיד המסוגל להגיע להיכן שהחילות האחרים אינם מסוגלים - למכנסיים של החיילות שלו. החיל מושתת על טייסיו, שמרביתם חולי טשטשת כרוניים. טייס חייב לשמור על נתונים גבוהים במהלך כל שירותו - ואם הוא לא עומד בדרישות, כמו בטבע, מפקד חיל האויר משאיר אותו באמצע המדבר ללא מים ומזון, למות. טייסי החיל מתחלקים לשלוש קטגוריות טיס שונות - הטובים (והסנובים) שבהם מגיעים לטייסות הקרב, הפחות טובים מגיעים לטייסות התובלה - מה שאומר שהם צריכים להטיס טייסים אחרים ברחבי הארץ, והגרועים ביותר מגיעים לטוס בטייסות המסוקים - על מנת שיהיה להם מה לספר בארוחת שישי לאמא. חיל האויר עצמו מכחיש כל קשר שיש בידיו מסוקים, על ידי כך שהוא טוען שאלו שפריריות מפלצתיות אשר פוקדות את בסיסיו מדי קיץ. מלבד הטייסים, על פי מחקרים שונים, הרוב המחולט של המשרתים בחיל האוויר הינם ג'ובניקים - הבוכים בעיקר על השירות הנוראי בשק"ם, המזגנים שלא מספיק מקררים, והמרחק מהבית שדורש ממספר מהם שעה שלמה של נסיעה הלוך וחזור כל יום באוטובוסים. חיל האויר דואג לחייליו למדים בצבע שונה מירוק הזית המככב בחילות אחרים בצה"ל, הלא הוא צבע הבז'. מדים אלה גורמים לחיילי חיל האויר להתבלט בעיניי מ"צ, חיילים שכנים, גורמי חטיפה, גורמי פח"ע, גורמי חבלה, גומי לעיסה, גורמי הטמנה, גורמי השקטה, אמא ואבא.
מערך הנ"מ
אל המערך נגד-מטוסים של חיל האויר, בדומה לחילות השיריון והתותחנים, מגיעים חיילים שלא הבינו שצריך לסרב פינוי בבקו"ם, גם אם המדים שלך מצביעים שאתה אמור להיות ג'ובניק חפשן. החיל מרמה את חייליו וגורם להם להאמין שהם לוחמים שבאמת תורמים להגנה יומיומית על המולדת מפני מטוסים בלתי נראים של צבא התקפה לעזה.
חיל הים
חיל הים הוא למעשה חיל הזהה לחיל האוויר, למעט צבע הכומתה והחגורה השונה. החיל כולל מספר קטן של לוחמים בספינות קרב ומערך ענק של סנובים שאינם מועילים לאנושות. ה"לוחמים" של חיל הים לא עושים לרוב שום דבר שבאמת תורם לביטחון המדינה, מכיוון שלישראל אין שום גורם עוין מהים. רווחת הטענה שלצה"ל אין צוללות, אז זוהי דעה שגויה: לא רואים את הצוללות מכיוון שהן נמצאות מתחת למים. למשרתים בחיל הים יש מדים ייצוגיים בצבע לבן, ולכן רבים חושבים שהם הומואים.
פלח"ץ (פיקוד העורף)
פלוגות החילוץ והצלה של פיקוד העורף נחשבות ליחידה הכי נחשקת בצה"ל בקרב קהילת הגייז. לשם מגיעים בעיקר בנות שחושבות שצבע הכומתה מתאים להן ללק של הציפורניים, וכך גם בנים שחושבים שהכומתה מתאימה להם לתיק של האיפור. בעיקרון, הם אמורים להציל ולחלץ את אזרחי המדינה בשעת אסון כמו רעידת אדמה, אבל בתכלס לא הייתה רעידת אדמה כבר 50 שנה בארץ ישראל, אז הם פשוט טוחנים שמירות במשך 3 שנים. גם הבנים וגם הבנות (שחתמו עוד שנה, כל הכבוד לכן).
חיל העתודה האקדמית
העתודאים הם אותם חיילים אשר לא הצליחו להוריד פרופיל אך חמקו בכל זאת משירות קרבי. ניתן לזהות אותם ע"י החוגר הורוד שלהם אשר לעיתים מקנה מעבר ברכבת ללא בידוק, אותו קיבלו מיד לאחר שחתמו על חוזה ל-10 שנים עם צה"ל. העתודאים משרתים במגוון בסיסים כגון אוניברסיטת תל אביב, בן גוריון והעברית, אך הבסיס הגדול שבהם הוא הטכניון שבחיפה. העתודאים ידועים ביצירת חבורות סגורות ומתגוררים לרוב במעונות הסטודנטים. ניתן למצוא אותם יושבים בשורה הראשונה בהרצאות או מכינים רפרנסים עבור שאר הסטודנטים בבסיס. העתודאים מבצעים למעשה פעמיים טירונות. כאשר הראשונה היא חדו"א/אינפי בסמסטר א', והשנייה היא טירונות לג'ובניקי חוד במחנה 80 או בניצנים, בה הם לומדים תכנים מרתקים ובסופה מקבלים פז"ם של 20 יום, אותו הם נושאים בגאווה אף 3 שנים קדימה. רוב העתודאים לומדים את מקצועות ההנדסה (אין להתבלבל עם הנדסה קרבית) ומדעי המחשב, אך ישנם אף עתודאים לכלכלה, עריכת דין ורפואה. את העתודאים אשר עונים למרבית הסטיגמות על עתודאים ניתן למצוא ביחידות הנקראות "תוכניות עילית", כאשר הגדולות שבהן הן פסגות ואלונים, הנושאות יריבות ארוכת שנים על יוקרה. רבים מתבלבלים בין מסלול העתודה האקדמית לבין העתודה הטכנולוגית (עם אמירות כגון "אה אתה עתודאי? גם אחיין שלי עושה י"ג-י"ד!"), בלבול זה מרגיז מאוד את העתודאים. לעתודאים יש דרגות קצונה מיוחדות הנקראות קמ"א וקא"ב, המכונות בשגגה "ארונות שטוחים", על אף שמקבילות בסמכותן לסגן וסרן. על כן, עתודאים רבים משלימים את קורס הקצינים על מנת לקבל ארונות אמיתיים. לאחר הלימודים, העתודאים מרוויחים משכורת רעב בשירות החובה ומשכורת נורמלית בשירות הקבע, ומשתחררים לבסוף לקראת גיל 30 המופלג.
חילות תומכי חפשנות
מערך תומך החפשנות נרחב מאוד ומטרתו העיקרית היא לעזור לכל החפשנים בכל האגפים להימנע מעבודה מעייפת. חילי המערך מקבלים יציאות גרועות ומשתדלים להקטין את סמכותם עד לרמת החפשנות. החילות תומכי החפשנות עצמם כוללים מספר גדול מאוד של חפשנים בכירים, שחיים על חשבון החיל שלהם.
חיל הלוגיסטיקה
האחריות של החיל היא שיבושי הספקת ציוד, שיבושי הספקת מזון, שיבושי הספקת דלק, שיבושי הספקת אמצעי לחימה ושיבושי הספקת מים ללוחמים בשטח (עיין ערך מלחמת לבנון השנייה); בנוסף: בניית קומבינות, גניבת ציוד ממרכזים הפזורים בכל הארץ. מתן שירותי הטרמפים מהבסיס(או מהמשרד לש"ג) הוא על המערך הלוגיסטי. החיל מספק לחיילים תחמושת למשחקי איציק ומכשירים חשמליים לשעות הפנאי.
חיל הטכנולוגיה והאחזקה (חימוש)
חפשני החיל ידועים במילים מסובכות, המתארים ברגים ופינים שונים בתוך הנשק או ציוד לחימה אחר. המשרתים בחימוש הם למעשה "שיפוצניקים" שלא ידעו לסרב להתפנות בבקו"ם. עבודתם כוללת תיקוני מכוניות המסיעות את החיילים הביתה, התקנת שפצורים מאגניבים על הנשק וקללות כלפי אימהות המייצרים של טנק מרכבה.
חיל הרפואה
חיל הרפואה הוא אחד החשובים ביותר לתנאי השירות של החיילים. החיל אחראי על מתן ימי מחלה(גימלים), הוצאת פטורים(ממשקל, נעליים, שמירות וכדו'), הורדת פרופיל רפואי והווי חברתי.
חיל הקשר והתקשוב
החיל אחרי על התקנת קווי טלפון, תיקונים ותמיכה טכנית במחשב, התקנת YES או HOT במועדונים, הכרזה על מכשירי קשר כבלתי תקינים והתקנת משחקים למחשבים צה"ליים. לתקשוב בדר"כ מגיעים חיילים שחשבו שלעבוד עם מחשבים בצבא זה משהו מעניין או שזה יעזור להם באזרחות.
חיל המודיעין
לחיל זה מגיעים חנונים שחשבו שיש משהו חיובי בכך שהצבא איתר אותם לפני הגיוס. לרוב החיילים נדפקים ביציאות גרועות, בעיות שינה ועיסוק בדברים זוטרים כמו לשמור על ארון שעליו כתוב באותיות ענק "סודי ביותר". החיל עוסק בחומר מסווג מאוד בעל חשיבות רבה למדינה, כגון נאומו הסודי של חסן נסראללה בטלוויזיה הלבנונית או המבנה הגאולוגי של הצד הסורי של הר חרמון.
רוב החיילים בחיל המודיעין הם סנובים מתנשאים, במשך החודש הראשון שלהם בצבא. ההתנשאות עוברת לאחר שהם מבינים שלמעשה דפקו אותם.
חיל המשטרה הצבאית
המטרה העיקרית של החיל היא למרמר לחיילים את החיים. חילי המשטרה הצבאית, המוכרים בספרות המקצועית בשם "מנאייקים" עומדים, בדומה ליצאניות בצמתים הומי אדם ומחפשים את החיילים שלא התגלחו כהלכה או לא שרכו את הנעליים. רבים מחילי המשטרה הצבאית חטפו מכות במהלך שירותם. קיים במערך החיל תפקיד בשם "לוכדי החפשנים" שמטרתם לתפוס את החפשנים שאין להם כוח לקום לבסיס,תפקידים העקירי הוא להטריד אותם בלילה. כמו כן קיים תפקיד "לוחם חפשנים" שהוא למעשה לוחם לכל דבר אך חפשן ומשוייך לחיל לוחם חפשנים. תפקיד תומך החפשנים הוא לשבת במעברי הגבול בתוך אקוואריום ולא לעשות כלום.
חילות החפשנים
בצבא הגנה לישראל קיים מערך מאוד נכבד של חיילים אשר עיקר עיסוקם הוא לא לעשות כלום. רובם פזורים בכל החיילות, אך ישנם חילות שחפשנות היא עיסוקים המרכזי.
חיל הרבנות הצבאית
מטרת החיל היא להשגיח שבית הכנסת בבסיס יהיה פתוח ושתהיה הפרדה בין בשר לחלב במטבחים. בנוסף קיימים קצינים שמסתובבים בתחבורה ציבורית ומאתרים צדיקים על מדי א' שיניחו תפילין. אחד התפקידים המבוקשים בחיל הוא מש"ק סינון האורז. בראש החיל עומד הקנק"ר (קצין ניפוי קמח ראשי).
חיל משאבי האנוש (שלישות)
החיל אחראי על העיכובים במעברים מיחידה ליחידה, עיכוב הוצאת טפסים, עיכובי דרגות, עיכובים ואי מתן השכר החודשי, משחקי סוליטר שתוקעים את המחשב, שיבושים ביציאות לקורסים וביורוקרטיה מיותרת.
חיל החינוך והנוער
מטרת חיל זה הוא העברת הרצאה אחת לחודשיים, תרבות יום א', הכנת מצגות והסבר לחייל המשתחרר לאן עליו לפנות על מנת להוציא הנחות לקורס פסיכומטרי.
החיל הכללי
זהו החיל הכולל את כל התפקידים שלא קשורים לכלום, כמו "מאבחנת מדעי התנהגות", עובדי רס"ר, ספרים ושק"מיסטים. לרוב עבודתו של החיל הכללי לא מועילה בשום צורה שהיא לצבא או לאנושות.
זרוע האוויר והחלל
משהתחוור לממשלת ישראל ש"חיל האוויר" נשמע כמו חיל ריק מתוכן, החליטו למתג אותו מחדש כ"זרוע האוויר והחלל" (שזה דפוק כי בחלל יש ריק- עוד פחות תוכן ממה שיש באוויר). למרות השם המבלבל, אין לישראל חלליות ולווינים כי אנחנו מדינה קטנה שצריכה את כל הכסף והמשאבים שלה לבניית רכבת קלה שהבנייה שלה חוסמת את כל הרחובות בדרך שלך לבית הספר/צבא/עבודה, למרות שלא יפתחו אף תחנה ברדיוס 2 קילומטרים מהבית שלך ולעולם לא תהנו ממנה (בניגוד לדעה הרווחת, "עמוס" ו"אופק" הם לא באמת לווינים ישראליים, אלא ילדים שטייס של זרוע האוויר והחלל שכח במושב האחורי של הקוקפיט בגובה 100 ק"מ. ובכלל מי לעזאזל קורא לבן שלו עמוס?).