משתמש:סטנדאפיסט בגרוש
Jump to navigation
Jump to search
בתיכון היועצת קראה לי לשיחה.
"אתה מקרין אינטליגנציה ובגרות רבה", אמרה.
חייכתי.
"אתה מבין שזה עלול לעורר אנטגוניזם?"
למה אני כאן
ראשית כול, אני אינני למעשה, ודאי שאינני אני1.
אני יוצא מנקודת הנחה כי תהליך התרוקנות ה"עצמי" הוא כורח העניין, הזמן, העניין שבזמן והזמן שבעניין, מחבק אותו בלית ברירה, ומתאהב בו ככל שהאקדח המוצמד לרקתי נעשה מורגש יותר ויותר.
בהיעדר זמן, מקום ודעה משלי, אני תר אחר שורשים מדומים.
היכן אני מוצא אותם? כאן. וביכולתי להיאחז בהם כשרצפת העץ הרוחנית מרגישה רעועה תחת רגליי ההולכות ונחלשות.
1 מה שאנשים תופסים כ"אני" אינו אלא אוסף מניירות. כמה מן המניירות השלתי והחלפתי באחרות, כשהתיישנו.