איןטקסט:מכתב ליואב

(תוכן אקראי ~ לחצו בשביל גרסה אחרת)

מאי 14, 2025 צעצוע מיני יקר, בזמן שאתה תקרא את זה אני כבר הגנבתי רעל לפשטידת הבננה שלך. אני מצטערת לעזוב אותך בצורה הזאת, אבל זה לא כאילו שהעולם לא הולך להסתיים ב-29 בדצמבר 2010 בכל מקרה. אני יודעת שזה נראה כמו בדיחה מעוותת במערבולת של חוסר משמעות בשבילך, במיוחד לאור העובדה שתיכננו לחטוף עשרים תלמידי כיתה א', אבל אני פשוט לא רואה את הדברים מגיעים לכך. אני מצטערת על זה, לפחות כל עוד שאני שיכורה. אני פשוט צריכה יותר אורך ממה שאני מקבלת, ובוא נכיר באמת - אתה מתכווץ עם הגיל. אני רוצה להגיד לך שאתה צריך פיזיותרפיה דחוף, אבל אני לא חושבת שאנחנו יכולים להמשיך במערכת היחסים הזאת. קודם כל, אנחנו לא לגמרי מתאימים. אתה מרגל סובייטי, ואני היפרסקסואלית. אתה אוהב גברים, להקליט את הביקורים שלך לשירותים ולפרסם את זה באינטרנט בתור קובץ mp3 של "שירים מפורסמים" ולהפריע לכנסי מדע בדיוני שנתיים עם שריקות ובדיחות קרש, ואני לא חושבת שאני אוכל להנות מדברים כאלו. איך אנשים כל כך שונים יכולים להמשיך במערכת יחסים כזאת? אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת ביום שישי ואז לנסות לרצוח אחד את השני בחניקה (או בדקירה) סתם בשביל הכיף. אבל אני רוצה שתדע שאני אחשוב עליך כל פעם ששמישהו יזכיר את המילים "השמנה", "שמן" ו/או "חזיר" בנוכחותי. אני מאוד אשמח אם נהפוך לשותפים לפשע ונשדוד נשים זקנות חסרות אונים מחסכונות הפנסיה שלהן, אם זה בסדר מבחינתך, אני חושבת שאנחנו יכולים לעשות את זה. היו לנו כמה ימים טובים, טוב... לא... אבל אף אחד לא צריך לדעת את זה... תשמור על עצמך ואף פעם אל תשכח שאני יודעת איפה אתה גר, מה השם שלך ואיך אתה נראה, אז תזהר. אני מקווה שתתפגר, ~ 4.252.99.182. נ.ב. בטעות הפלתי את החתולה שלך אתמול לחומצה כלורית. אבל לפחות עכשיו היא חתולה לבנה, כמו שתמיד רצית.