איןטקסט:ניתאי
ניתאי הגיע ברביעי /
אחרי שנה עם אחותי /
זה נחשב אצלם זמני /
יהיה אצלי הלילה לאהוב /
הוא נשבע לא יעזוב /
ובחוץ הכל רטוב /
ניתאי כולו מלא שרירים /
בעל ארבע קעקועים /
ואני בכלל לא בחורה שטחית /
הייתי פעם גם עם רזים /
פחות בקטע של שמנים /
נמשכת למבנה גוף שלא דומה לשלי /
ניתאי /
לא מוריד חולצה בקלות מדי /
אוהב הוא ללקק לי את כפות רגליי /
אחרי שהוא נכנס הביתה, זה נפלט /
וזה עוד חורף שאעביר לבד /
ניתאי נזכר בלבנון /
ובאמצע הסלון, הוא צועק /
"תיזהרי" והכל הופך לשיגעון /
וכל הבית נהרס /
ומרגיש שהוא פוספס /
היה חודשיים באשפוז, התקשרו כי אין מקום /
הם אמרו לי "תתמודדי, /
ואם לא טוב אז תעזבי" /
אני רוצה לחשוב שזה יהיה זמני /
ניתאי /
מוצף בזכרונות יותר מדי /
וזה התחיל כבר להימאס עליי /
אחרי שהוא עזב שלשום את אחותי /
אני מחכה שיגיע כבר תורי /
וזאת אני שמנקה בטירוף את הסלון /
וכשהוא מחזיק ביד לימון זה מזכיר לו ת'רימון /
וכל הסלון מלא בדם, והחולצה קרועה /
כמה אלימות יש במבט הזה שלך /
כמה טירוף יש במבט הזה שלך /
ניתאי /
לא מצליח לישון יותר מדי /
אני מרחמת עליו אבל מי מרחם עליי /
מחר אני בורחת מכאן למקלט /
אולי סוף סוף אהיה /
לבד
ניתאי 2
ניתאי אושפז בחמישי /
ובינתיים שוב אני /
חוזרת אל בית אמי /
אני אשן על הכורסא שבסלון /
ובחלון בוהק האור /
וצעקות של איש שיכור /
בחוץ עומדים שלוש שוטרים /
דרכו לו על האשכים /
הוא התפתל מכאבים /
והגיעו גם ממד"א לפנות /
זה עושה לי קצת לבכות /
מדהים למרות שזה לא ענייני /
ניתאי /
עולה בזכרונות שלי יותר מדי /
תוהה אם גם הוא חושב עליי /
נוטל 14 כדורים בבת אחת /
מקווה שהוא אף פעם לא לבד /
אני נזכרת בצפון /
נסענו יחד לחרמון /
הוא קנה לי שם שלגון /
ומי בכלל אוכל שמה שלגון? /
זה פאקינג החרמון /
לא משנה זה שיגעון /
בסוכות בנה מעץ סוכה /
קומה שניה בלי היתרי בניה /
תחתה הציב שני ברזלים /
זה כמעט נגמר במות השכנים /
לא נורא ולא נעים /
ואיזה באסה כי רצינו ילדים /
ניתאי /
מרוב תרופות כבר לא זוכר יותר מדי /
אמא אומרת שאשחרר אותו ודי /
אחרי שישתחרר נשכור בנהלל /
עד שירצח אותי... המטורלל /
וזאת אני שחרמנית בטירוף על הכורסא /
עושה סקסטינג עם זרים ואת עצמי אני מזנה /
רוצה ניתאי חדש טרי מהקופסא /
כמה עצוב להיות לבד במחלקה /
כמה בודד לחלוק עם אבא ת'כורסא /
ניתאי /
גם אתה חושב לפעמים עליי? /
כתבתי עליך שיר אבל נמאס לי כבר ודי /
כשישחררו אותך יהיה זה מאוחר /
בטח אעבור לגור אצל... "מכר"
שיר ההמשך לניתאי 1.
ניתאי 3
ניתאי שוחרר ביום שלישי /
אל בחורה בשם עדי /
היא עובדת ברווחה /
אבא הוציא לו צו הרחקה /
הוא לא מרשה שניפגש /
כי לשלומי הוא קצת חושש /
היא התקשרה אליי אתמול /
היו לה שאלות לשאול /
הייתי מסטולה מאלכוהול /
ועניתי לה ממש קצת שטויות /
היא הייתה צריכה מידע /
אנ'לא אחת שמלשינה /
ניתאי /
הריחוק הורג אותי לאט מדי /
כשלא היית שכבתי עם הרבה יותר מדי /
זה לא נכון להיות רחוקים בנפרד /
אם בלב שלי אתה חקוק לעד /
ניתאי התחיל עכשיו שיקום /
הוא סובל קצת מגמגום /
אמרו "זאת תופעת לוואי, /
היא תעצבן אותך שבועיים ואז די" /
אני חושבת קצת עליי /
כי אומרים את זה עליי /
אני חושבת על עדי /
אם היא מזכירה אותי /
אם היא נותנת לו כלים /
שהוא יוכל לחזור להיות שלי /
ויעשה לי ילדים /
אני פוחדת להכעיס את ההורים /
ניתאי /
נראה שטוב יותר לו בלעדיי /
ושיקומו מתקדם מהר מדי /
כל לילה בסלון כשעצוב לי ולבד /
מתחרטת על הכל בדיעבד /
וזאת אני שמבעירה לעדי את הדירה /
דורסת עם טרקטורון את הבן של אחותה /
לא אובססיבית בכלל, לא אחוזת קנאה /
כמה קשה למצוא לאהבה שלי תרופה /
כמה נורא להיות נפרדת ממך /
ניתאי /
את מי אתה אוהב יותר, אותי או את עדי? /
תחליט קיבינימט עכשיו ודי! /
עכשיו אותו שולחים לקבל איזה מקלט /
ואת התא אני אחלוק לא... לבד...
ניתאי 4
ניתאי נרצח ביום שישי /
קול של ירי חרישי, פילח /
את קירות ביתי, והעיר משינה /
את הוריי, שנרדמו על הספה /
הם לא יודעים אז לא נורא /
ניתאי סיפר לי על עדי /
ונגע בכף ידי, אמר שהוא אוהב אותי /
"לא היה בינינו כלום, בחיי" /
"אולי תפסיק עם זה ודי" /
הוא ירד במדרגות, והדמעה שעל לחיי אילצה אותי /
לנקוט בצעדים, לא כל כך טובים /
ניתאי /
דמו טפטף במדרגות יותר מדי /
לי כואב אבל לו יותר ודאי /
אחרי שהוא קרס ודימם את חייו /
אין לי מושג איך להודיע להוריו /
עדי הגיעה בצרחות ואיתה שישה שוטרים /
הם אספו קצת ראיות וגבו עדויות מהשכנים /
הם לא שמעו יותר מדי, לפחות ככה הם אומרים /
כי השכנים של ההורים, גם הם ודאי יודעים /
לא להתעסק איתי, כי אני נוטלת כדורים /
כבר שלושה עשורים /
השוטרת בזירה תפסה אותי, "את אזוקה" /
אמרה שאם אני ארצה, יש לי זכות לשמור על השתיקה /
אני חושבת על ניתאי /
רצינו ארמונות, בסוף זה רק קברים /
ניתאי /
אכזבנו את ההורים יותר מדי /
לא יכולתי בלעדיך אז לא תחיה גם בלעדיי /
אחרי שיקברו אותך תיהפך לעפר ואבק /
ואני אשאר לחיות עם הברדק /
וזאת אני שחולקת עם רוצחות כאן את התא /
לא מקבלת שום זכויות והמיטה כלל לא נוחה /
שלא רוצה לחיות בכלל, שלא צריכה חמלה /
כמה זיהום יש כאן בתוך התא /
כמה לכלוך יש בתוך המחלקה /
ניתאי /
שרפו את גופתו והשליכו אותה בים /
הלוואי שהיו עושים את זה גם לי /
שוחררתי בערבות של 500 אלף שח /
ניתאי, אני באה, /
חכה לי...
שיר ההמשך לניתאי 3, השיר המסכם באסופת השירים.
ניתאי 5
ניתאי נטמן ביום ראשון /
לבוש בקפוצ'ון /
"איזה מן אסון" /
מלמלו במתחם, הנוכחים /
המשפחה וחברים /
"לא יהיו לו ילדים" /
ניתאי 5 היה אמור להיות שיר ההמשך לניתאי 4, אך הוא כשל, בגלל שניתאי נשרף ואפרו פוזר בים
 |
אזהרה! מערוך הגעת למערוך בנושא ניתאי. מערוך הוא ערך שהורחב מעבר לכל פרופורציה עקב פירוט יתר, וכולל בין השאר זיוני שכל העלולים להזיק לקוראים שאינם משתמשים באמצעי הגנה. תוכל לתרום לאיןציקלופדיה בכך שתפסיק לייגע את הקוראים בערכים שהוצאו מהקשרם ומכלל פרופורציה, ומסכנים את בריאוּת הציבוּר. |