איןמרחב:איןדברכזה/איןויכוח

איןויכוח הוא ערך שמקודש כולו לתחום הויכוח שאין בינינו לבין עצמנו. בינינו לבין עצמנו אין באמת ויכוח וכולנו בעצם מסכימים. זה רק אנחנו עושים כאילו.

מי הם בינינו ומי הם עצמנו

כשאנחנו אומרים בינינו ברור שאנחנו מדברים עלינו, כמו שכשאנחנו אומרים על עצמנו עצמנו, זה לא מדובר על מישהו אחר, זה אנחנו בעצמנו. ככה יוצא שאפילו אם היינו רוצים להתווכח על משהו לא היינו יכולים. כי אנחנו אחד, אז אם אנחנו אומרים איזו דעה, זאת הדעה שלנו. ואף אחד לא מתווכח איתה.

קיימת רק בעיה קטנה, והיא שלפעמים אנחנו משנים את הדיעה שלנו. אבל זאת לא בעיה אלא דווקא יתרון, וצריך להעריץ את עצמנו ולשבח את עצמנו על הגמישות הרעיונית שיש לנו כשאנחנו מחליטים שמשהו שאמרנו קודם הוא לא נכון ויש לנו עמדה חדשה. בשום פנים ואופן אי אפשר להגדיר את זה ויכוח, כי הויכוח כבר הסתיים, ואנחנו עכשיו משוכנעים שהדיעה החדשה היא הנכונה.

עכשיו ברור לנו, קוראים יקרים (גם אני קורא את מה שכתבתי בהשתאות, ומתפלא לגלות מה המסקנה מהבדיקה הלכאורה פשוטה הזאת על הפירוש והמובן של "בינינו לבין עצמנו" לכאורה ביטוי פשוט ומובן, אבל עכשיו שפירקנו והרכבנו אנחנו יכולים לדקלם משהו טפשי ולא קשור כמו בתוכנית הזאת ששכחתי את שמה.

(אגב, בערבית יש תכנית מקבילה ב"ערוץ מכאן" הישראלי בערבית (אמרתי שזה בערבית, נכון?) ושם הם מספרים איך יש סתירות בין מה שהם אומרים אצלם על זה שישראל רעה בדרך אחת, ובין מה שהם אומרים על ישראל שהיא רעה בדרך אחרת, ואז הם אומרים (בערבית, כן?) פירקנו והרכבנו (שזה בעברית, אבל הם אומרים את המילים שמתורגמות לערבית) ואז מחייכים ואורמים את המשהו הטפשי, שזה בעצם שישראל בכל מקרה רעה, מה זה משנה איך. אז בעצם, בינינו לבין עצמנו, אין גם להם שום ויכוח, וזה יפה, לא? אז אנחנו יכולים ללמוד מהם.

מה יש בינינו לבין עצמנו

האמת היא שאין.

איך התפתח האיןויכוח בינינו לבין עצמנו

הסברנו שאיןויכוח אז מה זאת השאלה הטפשית הזאתי? (יש מי שטוען שלא אומרים הזאתי, אבל אם תשימו לב טוב טוב, כולם אומרים הזאתי, ואיןעלזה שום ויכוח). השאלה המשמעותית יותר שצריך לשאול (רגע מי אמר שצריך לשאול? ומי זה שאול?

טוב נעזוב את זה לרגע בצד ונחזור כשיהיה לנו זמן ונגמור את האיןויכוח הזה.) כמו שאמרתי (רגע, מי אמר שאתה זה שקובע פה מה נגיד ומה לא נגיד? אני. - אה, טוב. אז אפשר להגיד "יושרו ההדורים?" לא צריך להגיד "יושרו ההדורים" כי אפשר להגיד שאףפעם בעצם לא היה ויכוח. בטח שהיה ויכוח! הרגע היתה פה אי הסכמה! אבל מה זה "הרגע". בכל רגע נתון אני זה שכותב, אזי אין ויכוח. טוב מה רצית להגיד? אני לא יפריע יותר. - אומרים אפריע. -אבל אם אני אגיד אפריע, אז אני יפריע ואני לא רוצה להפריע. זהו עכשיו אני שותק באמת.)

...

מה?

אה! אני עכשיו צריך להיזכר איפה היינו. כן. השאלה שבאמת צריך לשאול היא: אם יש משפט בתוך סוגריים האם צריך לשים את הנקדה בסוף המשפט בתוך הסוגריים, או אחרי הסוגריים? (שאלתי מתוך נימוס.) או (שאלתי מתוך נימוס). אבל, בינינו לבין עצמנו, גם זה לא ממש ויכוח, וכולנו מסכימים שאחד מהם הוא הנכון, אנחנו רק לא יודעים איזה. או אולי שניהם נכונים, תלוי במסיבות.

זה נסיבות.

ההסלמה

הסלמה זה מושג של אנשים דרי רחוב בני דת האיןבית, שזה בלועזית ההוסלמים. ההוסלמים גם כן מאמינים כמונו שאיןויכוח ולכן הם צודקים. כלומר זה מה שהם חושבים. אצלנו יש אנשים שחושבים שזה לא נכון, אבל מעדיפים לא להגיד את זה כדי שלא תהיה הסלמה.

החל משנת תשפד, וביתר שאת אחרי שנת תשקץ ושנת תישבר, התחילה הסלמה באיןויכוח כשכל צד טוען שאיןויכוח לפי איך שהוא מביןאתזה. ההוסלמים גם מאמינים שרק גברים יכולים להיות באיןויכוח ונשים את הנשים את הנשים בצד. לדבר הזה הנשים בצד לא יכלו להסכים, בעיקר הנשים בצד שלנו שהן לא הוסלמים. לקח המון זמן עד שכל הצדדים וכל הנשים שמו לב שבעצם איןויכוח ובינינו לבין עצמנו כולנו מסכימות. או מסכימים. תלוי את מי שואלים.

איןויכוח שכל הקטע הזה הוא בדיון מדעי שרק עתיד לכרות ולקרוא ועוד לא נכתב (הנה, עכשיו הוא כן), ולכן חבל על הויכוחים עכשיו, ובואו נחכה ונראה מה ילד טוב ירושלים, ואיזה שיפודים טובים על האש תביא לנו שנת תשפד. (האמת היא שאני כבר יודע, אבל בואו נגיד שאני לא יודע. עדיף לכם לא לדעת. זה די זוועתי, ועל זה איןויכוח, רק שההוסלמים נהנים מהזוועות וחושבים שזה די גבורה, ואילו אנחנו עדיין די בהלם אז איןויכוח).

עכשיו יהיו מי שיגידו שדווקא בגלל הזוועות שיהיו זה יאחד אותנו ולא נתווכח אחד עם השני אלא רק

נתווכח בינינו לבין עצמנו, מה שיפסיק את המצב של איןויכוח ויעביר אותנו למצב של איןאיןויכוח חריף. אבל כולנו יודעים שעמוק בפנים כולנו מסכימים שמשהו ולכן איןבאמתויכוח. 

לסיכום: איןויכוח שעדיף לדבר על משהו אחר. כל האיןויכוח הזה לא עוזר לנו להפסיק את האיןויכוח, ובעצם אנחנו היינו מעדיפים להישאר באיןויכוח גם בינינו לבין עצמנו וגם בין עצמנו לבינינו. אז בינינו לבין עצמנו: איןויכוח.

שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות

המשפט שאתם עומדים לקרוא מוגן בזכויות יוצרים ללא רשות אלא אם תפסיקו לקרוא כי אתם איןדתיים ואסור לכם או לא מותר לכם, שאיןויכוח שזה לא תמיד אותו דבר, אבל בדרך כלל כן. אז אם המשכתם לקרוא הנה השורה, ולפני כן מחאה קצרה. אני לא נתתי רשות לשורה הזאת להיות מוגנת בזכויות יוצרים אז אל תבואו אלי בטענות.

אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות (ציטוט מן התחתית של התחתית, בסוף עמוד זה כשהוא במצב עריכה. מישהו תרגם את זה מתישהו מאנגלית, וגם לזה לא ביקשו ממני רשות)

אז איןויכוח שזה חומר מוגן בזכויות יוצרים ללא רשות. אני רק לא יכול להגיד איזה חומר זה, כי אולי זה מוקרן על מסך פלזמה עכשיו, או אולי אתם בכלל מקשיבים לגירסת שמע. איך אני יכול לדעת?

חוצמזה, ההגנה של זה לא עבדה, אז זה לא באמת חומר מוגן. איןויכוח שאיאפשר לקרוא למשהו שניסית וגילית שהוא לא מוגן, מוגן. נכון?

האיןויכוח על שבתי צבי

כאן יבואו תמונות ציטוטים ועוד דברים שאין עליהם שום ויכוח שהם שנויים במחלוקת.

בכל זאת זאת איןציקלופדיה לא?

התמונות הציטוטים ועוד דברים

נו?

הוראות פתיחה ביש

כדי להפסיק את הסטגנציה במצב של האיןויכוח, שאיןויכוח שהוא לא טוב לבריאות של אףאחד, ובמיוחד לא של אףאדום ששייך ללחוצן הרפואי משיבאתל השומר שהוא שם מטעם משרד הריאות, ומתקשה לנשום בגלל האדמומית באף, חוץ מזה שהוא טעם מטעמים משמינים במיוחד ועכשיו גם אם לא היתה לו בעיה בריאות ובעיה באף הוא לא יכול לנשום מרוב אוכל שהוא אכל, וחוצמזה שהתברר שהוא בכלל היא שמסתירה את הנשיות שלה מאחורי דמות הלחוצן הרפואי, כדי שהיא תוכל להחניק את הילדים, אז כמו שהתחלנו להגיד, כדי להפסיק את האיןמצב לאיןויכוח (לא אמרנו את זה בדיוק במילים האלה אבל זה פחות או יותר היתה האיןכוונה) צריך לירות את יריית הפתיחה באיןויכוח החדש, שיחליף את האיןויכוח הישן, ובשביל זה צריכים הוראות פתיחה ביש.

אז הנה הם:

א. אי אפשר לבשל גדי בתוך החלב של עצמו, כי גדי הוא זכר ואין לו חלב.

ב. אם אתם מבשלים גדי, איןצורך לנעול נעליים, כי הגדי לא מחשמל.

ג. לפני שפותחים ביש, כדאי להיות קצת שליליים ולרגע להתרכז באין. ככה היש יוצא יותר חד.

ד. על הפותח ביש להכיר בעל פה את ההוראות פתיחה ביש.

ה. אומרים את הוראות הפתיחה, ולא את ההוראות פתיחה.

ו. סעיף ה' הוא חלק מההוראות פתיחה באש.

ז. אמרנו משהו בסעיף ה', לא?

ח. אה, סליחה.

ט. רגע מה זה ההדתה הזאת.

י. זה לא הדתה, זה לא השם. זה האות ה.

יא. לפני הפתיחה ביש יש לומר: עצור או שאני משקשקת, שלוש פעמים, ואם הם לא עוצרים מותר לך לשקשק בנשק כאילו שאת טוענת אותו, כי אין לך מחסנית. ככה את מגינה על עצמך פעמיים:

א. את לא יכולה לירות על עצמך או לפלוט כדור על החבר שלך, שאסור לו להיות במקלחת של הבנות עכשיו.

ב. אם במקרה תהיה התראת אמת או התרעת עמת (טלוי מא יבו כודם) וכל שאר הלוחמות בסביבה עם איןמחסנית או איןנשק, אז הנָשָּק, אם זה לא החבר שאיתך במקלחת, ואם הוא גם לא יצא לחופשה של שבוע שבוע הביתה, יוכל לפתוח את המחסן נשק (או מחסן הנשק, תלוי במנעול) ותוכלי לקבל מחסנית, ואז תדעי איך לשקשק בנשק במיומנות.

ג. הכוונה הצהל"ית (או הצה"לית, תלוי באיזה נוסח את מתפללת) בסעיף ב היתה לנשק ולא לנשק.

ד. מישהי יכולה להסביר לי איך מנקדים במקלדת?

קישורים לחוצנים

איןספק שחייבים ליצור קשר לחוצנים אם יש כאלה. פעם ראשונה כי זה חשוב להוציא כעסים ולאוורר את הדברים החוצה, ופעם שניה צריך לעזור ללחוצנים שאיןויכוח שמשהו מלחיץ אותם. אולי יש להם ויכוח בינם לבין עצמם, אפילו שהוכחנו שזה לא יכול להיות. לכן העמדנו כאן מקום לציבור ליצור קשר עם הלחוצנים בשורות הבאות.

הערה בקשר לפעם הראשונה. מישהו מתישהו הפסיק להגיד קודם כל ושנית כל, ועבר לדבר על פעם ראשונה ופעם שניה. אבל זה היה בצבא וזה מעצבן. פעם ראשונה כי זה מעצבן. ופעם שניה כי זה לא איך שצריך להגיד את זה. זה אמור להיות: "ופעם שניה כי איןזו הדרך לומר זאת."

• קישור ללחוצן (כרגע לחיצה על הלחוצן לא תעשה כלום. אנחנו שוקלים את צעדינו בהמשך)
• ולעוד לחוצן
• לחוצן קטן נחמד רוקד עם כל אחד.
• אגב, שנית מוסרת ד"ש. זוהי עריכה משנית.