אמיצות
אמיצוּת: קריאת התפעלות ברברית אשר מבוצעת על-ידי עולי גרוזיה ומלווה לעיתים (אצל זנים מסויימים) בנפנופי ידיים נלהבים. המילה "אמיץ" ("איזה אמיץץץץץץץ") הינה נגזרת ישירה של ביטוי זה.
הגייה
המושג א-מ-י-צ-וּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ-ת (אשר מבוטא בשילוב של מלעיל ומלרע, כאשר באות ו' ישנו דגש חזק ביותר על השורוק), דורש הפעלת שרירים ספונטנית ומהירה בחלל הפה, כמו כן עוויתת הפנים ושרירי הצוואר בדומה לגמל מצוי הנמצא בעצירות.
מקור המושג
המושג אמיצות הומצא במאה ה-17 ע"י יהודי גאורגיה אשר היו בסטלה עקב הסנפת גרביים של חיל הפרשים הגרוזיני. בשלב מסויים, קם מנהיגם גילגורצ'ה אנטושוילי וטקס החניכה לווה בקריאות "אמיצות" נלהבות מצד ההמונים ובגלגולי ידיים נחפזים ע"י הקהל הרחב. כיום, אומץ המושג גם על-ידי עולי מרוקו (ויש הטוענים שגם חלק מהקוצ'ינים משתמשים בו), והוא נפוץ במיוחד בארץ-ישראל. מקורו גם בחתול אשר משקלו הינו 10 קילו נא להזהר ממנו הינו מוחץ מטבעו אזהרה!!!
שימושים
ניתן להשתמש במושג אמיצות:
1. כאשר מישהו/מישהי ביטאה מילה במשלב שפה גבוה אשר אינה מובנת על-ידי עולי גיאורגיה וערסים מצויים.
2. כאשר רוצים לכנות מעשה נועז של אדם כלשהו, כך שבעצם מעשה זה הוא אמיץ.
3. כאשר אדם כלשהו נמצא בעצירות אך בא לו לנשנש צ'יטוס כאפה.
4. כאשר אתה נמצא בסיטואציה מביכה במיוחד.
5. כאשר אדם מבצע מעשה בלתי מובן בפני הציבור הרחב, כגון: תליית כביסה לאור ירח מלא / קטיפת פטריות סודניות.
מקורות תנ"כיים
1. "וישלח אבשלום את-אחיתופל הגילוני יועץ דויד, מעירו מגילה, בזובחו, את-הזבחים; ויהי הקשר אמיץ, והעם הולך ורב את-אבשלום" (שמואל ב', פרק טו', פס' יב').
מן התקשורת
1. "אולמרט: יש לקבל הכרעות אמיצוּת"
2. "מעוז בן-טולילה: זברות אמיצוּת"
3. "10 אימרות אמיצוּת"