בכי
בכי (באנגלית: cry baby) הוא תופעה פיזיולוגית בה זולגות דמעות מבלוטת הדמעות בעין, בעיקר כתגובה למצבים מבאסים ומדכדכים. בכי נחשב פורקן אישי עז וחד של רגשות אצל בני האדם הגורם לסובבים מבוכה וחוסר אונים. הביטויים הפיזיים הרבים של הבכי יכולים לכלול בין השאר דמעות, הסמקה, קצב לב מואץ ויבבה.
השערות לתפקיד הבכי
התפקיד של הבכי עדיין אינו ברור די צרכו ותאוריות שונות הוצעו על-מנת להסביר את התופעה.
הסבר אחד הוא ניקוי הפנים ושטיפתם - אתה עצוב אבל לפחות שהפנים שלך יהיו נקיות כדי שלא תהיה גם עצוב וגם מלוכלך.
על פי צ'ארלס דרווין, הבכי הוא מנגנון שהתפתח באבולוציה, באמצעותו בני אדם (ובמיוחד ילדים) מושכים את תשומת-לבם של אחרים ומגייסים את עזרתם. כך למשל ילד קטן עלול לבכות ולצרוח אם לא קנית לו בקניון בובה של פיקצ'ו במחיר מופקע. הסבר זה מופיע גם בתאוריות עכשוויות יותר, על-פיהן הבכי הוא דרך לשכנע באמצעות רחמים. בדומה לעינויים סינים הילד צווח וצורח ולא יפסיק עד שתתן לו את מבוקשו. תהליך זה נקרא סחיטה בבכי.
השערה נוספת נשענת על העובדה שבדמעות הנוצרות בעת בכי רגשי (בהשוואה לדמעות מסוגים אחרים, כגון אלו הזולגות על-מנת לסלק גוף זר מהעין) ישנם ריכוזים גבוהים יותר של חומרים מסוימים, ובהם ההורמון העצב הנקרא "באסוש". עובדה זו מעלה את האפשרות שהבכי נועד להוריד את ריכוזו של הורמון זה וחומרים אחרים הקשורים לדחק כאשר ריכוזם נעשה גבוה מדי. מחקרים רבים מאששים את המסקנה שבכי הוא תהליך פיזיולוגי נחוץ ויעיל, המאפשר לאדם אשליה שהוא יכול להתמודד עם מצוקות שהוא לא באמת יכול להתמודד איתן ומה שנשאר לו זה רק לבכות.
סוגי דמעות
הביוכימאי ד"ר ויליאם פריי, מצא במחקרו שדמעות הזולגות על רקע רגשי שונות בהרכבן הכימי מאלה הזולגות בגלל גירוי ושקיימים סוגים שונים של דמעות, בניהן:
- דמעות אשכנזיות - דמעות ייחודיות שזולגות כאשר אשכנזים אוכלים אוכל חריף.
- דמעות תנין - דמעות מזוייפות, למשל של עבריין שבוכה בפני השופט בניסיון לרכך את גזר הדין. (ובנוסף שם כיפה למרות שעבר על כל עשרת הדיברות).
- דמעות בצל - הבצל נוקם את נקמתו באדם שקורע אותו לגזרים בכך שהוא שורף לו את העיניים.
- דמעות פירסום - דמעות שהילד בוכה כי לא קונים לו את מה שראה בפירסומת. אלו הן דמעות שיווקיות לקידום מכירות.
החוקר טוען שמטרת הדמעות הזולגות על רקע רגשי היא להרחיק מהגוף פסולת או חומרים רעילים, כשם שאנו מרחיקים חומרי פסולת אחרים, כך שלמעשה מדובר במעין השתנה מן העיניים.
השפעת הבכי ומחקרים
החומרים המורחקים על ידי הדמעות מצטברים בגוף עקב מצבי מצוקה. כמה מהם זוהו בדמעות האדם, בייחוד ההורמונים "DIKI" ו"באסונין". המסקנה אליה הגיע היא: כאשר אנו עוצרים את דמעותינו, אנו עלולים להיעשות רגישים יותר לבעיות נפשיות וגופניות שונות. לכן עדיף להראות תינוקי ופשוט לתת לזה לצאת (הרי במילא כולנו תינוקות מגודלים). במחקרים שערך על מבוגרים בוכים, מצא שרובם דיווחו על הקלה אחרי בכי הגון - אבל לא הייתה הקלה אחרי בכי לא הגון (בכי רמאי ולא מוסרי).
בנוסף על פינוי רעלים מהגוף, הבכי גם מפחית מתח. במחקרים על מבוגרים שקיבלו טיפול נפשי, נמצאו ירידה בלחץ הדם, בדופק ובחום, ובכבוד העצמי.
נמצאו דפוסי גלי מוח מתואמים יותר אחרי שעת טיפול שבה הנבדקים בכו או הביעו זעם. תוצאות מחקר זה לא ראו אור כייוון שהמטופלים הזועמים קרעו את המחקר בכעס ויצאו מהחדר בטריקת דלת, כך שכל הנתונים אבדו.
במחקר נוסף שמטרתו לבדוק עצב ואומללות במצבים קיצוניים במיוחד, הכריחו קבוצה של 20 נבדקים לצפות בסדרה "סברי מרנן" בבינג' לאורך יום שלם. התוצאות היו קטסטרופליות והביאו לחוסר אונים ותסכול עז, כאשר הנבדקים תולשים שיערות וצורחים. לכן מחקר זה נשלל בעקבות אכזריותו הלא אנושית והמשתתפים הועברו לקבל טיפול רפואי ונפשי.
במחקרים אחרים, נמצא שהתפרצויות בכי רבות במהלך הטיפול משפרות במידה משמעותית את מצבו הנפשי של המטופל, בניגוד למטופלים שלא הביעו את רגשותיהם בדרך זו במשך הטיפול. לכן כדאי לשים את האגו בצד ופשוט לתת לדמעות לזלוג ולטעום את טעמן המלוח שנובע מחננות פנימיות ושאר נוזלי גוף.
כמו כן, נמצא קשר בין בכי לבריאות גופנית, ושאנשים שבוכים יותר ומתייחסים לבכי בצורה חיובית יותר סובלים פחות מכיבי קיבה ומדלקות מעיים - כלומר רצוי לבכות כדי לא לשחרר נאדים מגעילים. נמצא כי הבכי הביא גם להקלה בתסמיני אסתמה ולריפוי קדחת התחת.
התנהגותם של אוטיסטים מעידה גם היא על התועלת שבבכי. כמה מטפלים מציינים שיפור עמוק ומהיר אצל ילדים אוטיסטים שקיבלו עידוד לבכות ולהביע זעם בזמן הטיפול. במחקר זה ציידו את הילדים האוטיסטים באלות ופטישים ואיפשרו להם לשבור את חדר המרפאה על כל תכולתו: מכשירי חשמל, צעצועים ורהיטים, מה שהוביל לרגיעה וסיפוק לאחר מכן. שיטת טיפול זו נקראת "ריפוי בריסוק".
תוצאות אלה היו מעודדות עד כדי כך, שכמה פסיכולוגים פיתחו גישה דומה לטיפול בילדים אלימים במיוחד. טיפול זה הוביל לשיפורים ניכרים בקרב הילדים שקיבלו עידוד להביע זעם ולבכות, אך למרבה הצער הרופאים לא זכו לראות זאת כיוון שנרצחו על ידי הילדים במהלך הסשן ולכן גם מחקר זה לא ראה אור.
תפקיד רגשי-חברתי
על פי תאוריות מסוימות, אצל הרך הנולד הבכי הוא שפה ואינו מעיד בהכרח על מצוקה כלשהי, אלא מהווה בקשה צרחנית ובהמית מהסובבים להתייחס אליו ולטפל בצרכיו או שימשיך לענות אותם בצעקות. לאחר שהפעוט שולט בשפה ויכול להביע את עצמו במילים, הבכי מתמעט ופעוט בוכה עקב כאב, כעס או תסכול, עד לגיל שבו אוצר המילים שברשותו מאפשר לו להביע רגשות אלה במילים ולקלל.
לעיתים אנשים בוכים בעקבות לחץ בעבודה. הבכי עשוי לגרום לעמיתים לחברה לרכך לעת קצרה את עוצמת התחרות ולהקל על עומס הלחץ. לכן כאשר העובד מפוטר מהחברה כי לא עמד בלחץ נפטרים ממנו בצורה נעימה ומגישים לו קפה כדי להרגיעו.
במהלך השנים פותחו פטנטים למניעת בכי. כאשר התינוק בוכה דוחפים לו מוצץ כדי שיהיה לו עיסוק אוראלי שיגרום לו ישתוק. ישנם גם מוצצים לאנשים מבוגרים הפועלים באותו האופן הנקראים "סיגריות".
גורמים נוספים הגורמים לבכי אצל בני האדם, מלבד רגשות צער, רחמים וכאב, הם רגשות אושר ושמחה מרובה, פחד והומור. דבר שיכול לגרום לכך למשל: לעמוד בחדר מלא אנשים ולהפליץ נאד מסריח במיוחד ואז לצפות כיצד הפרצופים של כולם מתעוותים בגועל יכול לגרום לדמעות של אושר.