בנימין (הרעב) בן-אליעזר
- "יא אללה כמה שאני רעב"
- ~ בנימין בן אליעזר ביום כיפור
- "מה הייתי נותן עכשיו בשביל איזה סטייק טוב"
- ~ פואד בן אליעזר בכלא המצרי
- "אני עיראקי. אני אשפד אותך"
- ~ פואד בן אליעזר ברגע של רעב מהול בזעם
בנימין בן אליעזר
בנימין (פואדוב) בן-אליעזר נולד לאליעזר. בצעירותו נכתב על אביו הספר "אליעזר והלפה כבש עם הרבה חריף שים גם חומוס רפד, רפד בכרוב מלא, מלא את זה בטחינה", ומכאן באה אהבתו הרבה לאוכל ומאז נקרא "פואד ~הבולס~ בן-אליעזר". בצעירותו היה פואד ילד מלא, ז"א עגלגל, ז"א ענק שמוכר צל בקיץ, ובעקבות זאת הוא היה ילד נלעג בקרב החברה. בבגרותו החל להיות מוכר שוארמות, אך לא צלח ועסקו פשט רגל בעקבות זה שהוא טרף לעצמו את כל הסחורה. בחלוף השנים, בן אליעזר השתחרר מהצבא על סעיף "פיל" וניסה ללכת ללימודי הנדסת טכנולוגיה בטכניון, אך לא התקבל על סעיף "פיל". לאחר שני כשלונות חורצים אלו, חזר פואד למקורותיו - הוא עלה (איכשהו) על המטוס הראשון לבוצוואנה הדרום האפריקאית, ולא בכדי היא נחשבת כיום למדינה הרעבה בעולם. אחרי שחיסל את כל האוכל בבוצוואנה בעצמו, פואד נאלץ לבנות לעצמו סירה ענקית בגודלה (על מטוס הוא כבר לא יכל היה לעלות). בניית הסירה נערכה כ-14 שנה, והקוטר שלה הסתכם בכ 347,009 קילומטרים. לבסוף, פואד הצליח להיכנס אל הסירה, והלך מהים אל עבר הלא נודע.
ההגעה לברזיל
לאחר שיטוט של 3 שנים באוקיינוס האטלנטי בתוך סירת הענק שלו, פואד מצא את עצמו חונה בחופיה של ברזיל. הברזילאים קיבלו את הענק הרועש שהגיע אליהם באהבה ובפליאה, והתייחסו אליו כאל החדש שלהם. הם סגדו לו, רקדו סביבו, וקישטו אותו בפרחים. הברזילאים בנו לפואד בן אליעזר משכן, אבל אחרי שנתיים בהם החזיקו מעמד בצורך האינסופי להאכיל אותו, הם התייאשו ובנו לו מטוס חזרה לישראל.
הכניסה לפוליטיקה
לאחר רציחתו של יצחק רבין, הייתה מפלגת העבודה בשפל חסר תקדים, מכיוון שאזלו לה האנשים ששירתו בפלמ"ח וטבחו בבריטים. לאחר שדפקו את הראש בהודו וחזרו שמאלנים מסריחים עם ראסטות כגון רבין, גולדה ועוד כמה אישים חשובים בהיסטוריה שלאף אחד לא ממש אכפת מהם, בחרה בלית ברירה בגב' לולה ברק (לולה הפלולה) שהריי נתלווה אליה אהוד (תביא בוסה) ברק. אהוד שכיהן קודם לכן כרמטכ"ל לא הבין בפוליטיקה בגרוש ולכן הכניס את פואד, אשר היה ידידו עוד מתקופת בית הספר היסודי. אהוד ברק אמנם הכניס את בן אליעזר לפוליטיקה, אך מכאן ואילך פואד הסתדר בעצמו. הוא היה מגיע לישיבות הממשלה רק בשביל הבורקסים ומיץ התפוזים, והמשכורת הגבוהה שקיבל מכספי המיסים איפשרה לו, באופן כמעט מדהים, להשביע את עצמו. לאף אחד אין באמת מושג מה פואד עשה ועושה בתוך הכנסת שלנו, אבל דבר אחד בטוח - הוא אוכל את הרוגעלכים, והוא אוכל את המאפים האחרים המוגשים בישיבות הכנסת. סביר להניח כי יש לו גם בקשות מיוחדות של לאפה עם חריף פול חומוס צ'יפס, ואם לא אז הוא הולך ורוכש מנה שכזו בכוחות עצמו.
הבולס כיום
כיום אין ממש מה לכתוב על השמן הזה כי הוא לא עושה כלום (חוץ מלהתרפס בפני אויבי ישראל) (ולבלוס).