גיקון
גיקון (שם עממי: גיקון) היא מדינת אי בים הכספי, התופסת שטח נרחב מהים ומהווה מקום תיירותי לתיירים המתיירים על הים הכספי.
| מוטו | אין |
| המנון | "גיקון הנצחית" |
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) | ראול |
| שפות רשמיות | אנגלית, טורקמנית, אזרית, רוסית, פרסית |
| קבוצה אתנית | 33% בריטים לבנים
22% רוסים 15% טורקמנים 11% אזרים 9% פרסים 4% ארמנים 3% שחורים 2% אוזבקים 1% אווארים קווקזים |
| דת | 63.2% אתאיזם
19.4% נצרות 15.8% אסלאם 0.6% יהדות 1% אחרים |
| תאריך עצמאות | מהאימפריה הבריטית
9 במאי 1933 |
| שטח | 79,132 קמ"ר |
| אוכלוסייה (השערת 2025) | 12,292,305 נפש |
| צפיפות | 155.3 איש לקמ"ר |
| תמ"ג נומינלי (השערת 2025) | 859.24 מיליארד $ |
| תמ"ג לנפש | 69,901$ |
| מדד הפיתוח האנושי (2023) | 0.789 |
| מיקום מדד הפיתוח האנושי (2023) | 81 בעולם |
| מטבע | ינונו חנוני |
| משטר | רפובליקה חד-מפלגתית ממשלתית (אך נטולת נשיא) |
| ראש המדינה | ראש ממשלה |
| ראש הממשלה | מיכאיל בראשוב |
| אזור זמן | UTC+4 |
| סיומת אינטרנט | .gk |
| כיוון תנועה | ימין |
היסטוריה
האי נותר בלתי מיושב עד 1617, כאשר שבטים טורקמניים התיישבו באי, והקימו את היישוב "רא אולה" (בטורקמנית: קנה את זה), שלימים הפך ל"ראול". בעת ההתיישבות, האוכלוסייה עמדה על 60 איש, אך במשך 70 שנה לא באו עוד מתיישבים, והאוכלוסייה קטנה ל- 30.
בשנת 1686 באו קבוצה של 120 בריטים שהבטיחו ליישב את האזור. הם בנו בתי לבנים, והרחיבו את השטח של ראול מ- 6 דונם ל- 48 דונם.
שנה לאחר מכן, באו 200 בריטים נוספים. 100 מתוכם עברו לראול, וה- 100 הנוספים הקימו את גיקון סיטי. גיקון הוא השם שהבריטים נתנו לאי.
משלחות נוספות שהגיעו והקימו (עד 1800): 1717- 33 אנשים מרוסיה, הקימו את מורה 1718- 150 אנשים מרוסיה, הרחיבו את גיקון סיטי וראול 1744- 26 אנשים מאזרבייג'ן, הקימו את תי לבוב 1747- 220 אנשים מבריטניה, הרחיבו את מורה ותי לבוב, הקימו את עראס 1759- 90 אנשים מטורקמניסטן, הרחיבו את ראול 1767- 125 אנשים מרוסיה, הרחיבו את עראס 1784- 175 אנשים מאזרבייג'ן, הרחיבו את ראול וגיקון סיטי 1784- 58 אנשים מפרס, הרחיבו את ראול 1790- 225 אנשים מטורקמניסטן, הרחיבו את מחוז ראול 1791- 40 אנשים מקזחסטן, התיישבו במחוז יודה 1795- 215 אנשים מאזרבייג'ן 1797- 1,000 אנשים מבריטניה 1799- 800 אנשים מרוסיה
בשנת 1800 נאמד מספר המתיישבים בגיקון בכ- 5,000. בשנת 1850 המספר תפח ל- 50,000, מתוכם 20,000 בראול.
האי גיקון נכבש בידי האימפריה הרוסית בשנת 1837. לאחר התפרקות האימפריה, גיקון הייתה אוטונומיה של ברית המועצות, אך נכבשה בשנת 1922 בידי האימפריה הבריטית.
גיקון הפכה למדינה עצמאית ב- 9 במאי 1933, ביום בו הבריטים עזבו את האי.
כמדינה עצמאית
בימיה הראשונים, הייתה הגירה המונית לגיקון, בזמן שהמדינה הייתה יחסית ענייה. עם זאת, התושבים הבריטים הביאו קדמה.
בשנת 1954, לאחר שברית המועצות שדדה כ- 500 מיליון דולר מהבנקים בגיקון, התרחשה אינפלציה, ומטבע ה"סטיב" הפך ל"ינונו". ייצוב הכלכלה נעשה בתמיכת ארצות הברית, וינונו אחד נקבע לחצי דולר בדיוק.
פוליטיקה
גיקון היא מהרפובליקות החד מפלגתיות היציבות ביותר מבחינה פוליטית. היא נשלטת על ידי מפלגת העוצמה.