שארל דה מגוג

שארל אנדרה ז'וזף מארי דה-מגוג (צרפתית: Charles de Magogue, להאזנה בקשו מאיזה צרפתי לקרוא את זה בקול.) נולד ב-13 לחודש 1321, נפטר ככל הנראה ביום הולדתו ה-51 ב-1372. הגנרל המפורסם של צרפת, התפרסם בזכור מלחמת דה מגוג שבה הוא הפסיד.

הילדות הקשה

שארל דה מגוג היה ילדה השלישי של משפחה שמרנית שטניסטית. דה מגוג נולד בעיר ליל, אך גדל וחונך בפריז. במשך כל שנות ילדותו הסתובב בברדס שחור והילל את שליט החושך.

היה תלמיד מסור ונהג לשחוט חתולות בתדירות גבוהה. בבית הספר רוב הילדים פחדו מדה מגוג, כי ראו בו סכנת נפש. המורה לצרפתית מספרת בספרה "התלמיד השחור":

שאלתי באותו שיעור שאלה פשוטה, לגבי התפקיד של ה-E השותקת בסוף מילה. כמעט על התלמידים הרימו ידים, אך שארלי, כרגיל נראה כאילו לא שמע את השאלה. החלטתי לשאול דווקא אותו. שארלי הרים את ראשו, ופתח את עיניו השחורות, כל הכיתה היתה בדממה מוחלטת. שארלי חייך, דממת המוות נמשכה כחצי דקה. שארלי הפסיק לחייך, הוא אמר רק דבר אחד: "אם אפילו את לא יודעת, איך תלמיד כמוני יכול לענות?... השחור-ברוך-הוא יודע את התשובה, אך לא אנו. זכרי זאת, מורתי". מאז אותו שיעור, לא שאלתי אותו דברים כגון אלו.

ממזל דו'שמב, "תלמיד השחור", 1352

דה מגוג למד היטב, אך היה פעיל רק במועצת התלמידים האפלים, ואף פעם לא השתתף בטקסי הפולחן של התלמידים הקתוליים. עקב כך, נולד המיתוס שמשפחת דה מגוג היתה משפחת יהודים. הסטוריונים טוענים, שדה גול חטף מכות על היותו יהודי, וסבירים בכך את העובדה שמרבית חבריו לכיתה של דה מגוג נעלמו בנסיבות מסתוריות.

קריירה צבאית

שארל דה מגוג בזמן לימודיו. היסטוריונים טוענים שהיה לו משעמם.

דה מגוג הצעיר בחר בקריירה צבאית ובילה ארבע שנים באקדמיה הצבאית בסן סיר. עד היום נשמרת החתימה שלו על מכתב התפטרותו של מנהל הפקולטה לפרשנות מקראית. קיבל את דרגת ליטננט. כעבור יומיים מיום הגיוס (1340) נפצע בפעם הראשונה, עת גדודו (גדוד חיל הרגלים ה-33) נכנס לפעולה באזור דינאן בבלגיה. דה מגוג שב לשדה הקרב ונפצע שוב. כך זה נמשך וחזר על עצמו במשך כשנה וחצי. לאחר מכן, בפברואר, הועלה לדרגת קפיטן והועבר לחזית ורדן, שם התחולל עוד קרב בו הוא נפצע עוד הפעם. פציעתו הייתה כה קשה עד שגרמה להשארתו בשדה הקרב כמי שנחשב למת. הסיבה לכך היתה שהוא כל הזמן התאפר בפודרה לבנה ושפך על ידיו קטשופ על מנת להראות זומבי. הוא נלקח בשבי על ידי האנגלים, ניסה להמלט חמש-עשרה פעמים, ונכלא בבידוד במחנה עונשין. במשך כל התקופה הזו, הוא התפלל למלך השחור, וניסה לשכנע את האנגלים שהוא מת שקם לתחיה, אך הם לא הבינו צרפתית.

כעבור שנה, האנגלים בסופו של דבר הבינו שהוא מת ושלחו את גופתו בחזרה לצרפת. משפחתו שמחה לראות אותו, אך הם התאכזבו כשהבינו שהוא עוד חי. מלך צרפת כל כך צחק, שהעלה את דה מגוג לתפיק מיז'ור.

ב-1342 פירסם דה מגוג את ספרו "לקראת צבא העתיד" (vers l'arm'ee de m'etier), בו קרא תיגר על האסטרטגיה הצרפתית של התחפרות הגנתית ב"חזית רציפה", וקרא להקמת צבא מקצועי, המבוסס על פרשים כבדים.

לצערו של דה מגוג, רעיון זה נקלט בהצלחה, אך האנגלים ששמעו עלל הספר החליטו שהם לא רוצים להשתמש בשיטה זו, כי היא מפגרת. במקום זאת, הם החליטו להתחמש בקשתות מצולבות.

שארל דה מגוג, שהיה בתפקיד קולונל, קיבל זאת כמכה קשה. הוא היה בטוח שאנגלים יהיו פרארים ולא ינסו להמציא כללים משלהם. הוא כתב להם מספר מכתבים זועמים, אך הם חזרו עליו, כי לא היו עליהם בולים.

ב1349 קיבל את דרגת גנרל, לאחר שרצח את הגנרל אלקסנדר ד'רינגוס. הוא היה פעיל בקהילת חובבי המוות הצרפתית.

מלחמת דה מגוג

לערך מלא: מלחמת דה מגוג

מלחמה זו באה כתוצאה ישירה מטקטיקת חייל הפרשים הצרפתי. כתוצאה ממלחמה זו נולד המנהג של הנפת אצבע משולשת כאות זילזול, והנפגעים מההלם הנ"ל היו חייליו של שארל דה מגוג.

הפרישה

האח בפומת

כתוצאה מתבוסתו הצעקנית בקרב, דה מגוג רצה להתאבד, אך לא חשב על דרך מקורית לעשות זאת. כל חייליו הסתכלו עליו בעין לא יפה וחשבו שהוא שלח אותם לקרב בשביל להתנקם בהם על זה שהם צחקו על לבושו. מלך צרפת, לואי ה17, ביטל את פגישתו עם דה מגוג בטענה שכואבת לו הבטן. במצב כזה, דה מגוג היה חייב לפרוש.

לאחר סיום טקס הפרדה, בו שרפו 4 מכשפות, דה מגוג הבין שעליו לחזור לשורשים. הוא חזר אל בית קברות של הוריו וביצע שם יחד עם אחיו הצעיר טקס החיית מתים. הוריו צעקו עליו שהוא מפריע להם לישון בשקט, ושהם היו בטוחים שלפחות עם מותם נפטרו ממנו, והוא הפסיק את הסיאנס.

דה מגוג הפך להיות לאחד מהחברים הבחירים של המועצה השחורה, קיבל את הכינוי "האח בפומת"(Baphomet). כתב את "הספר של ת'ות'"(Equinox) והתעסק בחיפוש לאחר חברים חדשים לכת. הילל את ז'אן ד'ארק וטען שהיא קדושה שחורה. יזם ואירגן אורגיות המוניות ביער הארדנים, העלה זבח לשטן ולשדים.

כתב את ספר החוקים "Liber al vel Legis", שתורגם לאנגלית. בנוסף יזם את ציורם של קלפי טארוט, רצח את הצייר ולקח לעצמו את זכיות היוצרים.

נפטר ב1372 ביום הולדתו מהתקף לב, בזמן שנהנה במיטה עם שתי בחורות שבאו להגיד לו מזל טוב.

עם השנים, דה מגוג הפך להיות אחד הקדושים השטניסטיים ונחשב לאחד הפילוסים הגדולים בעולם. הכוכב המחומש של בפומת הפך להיות לסמלה של כת השטן. הענף הפילוסיפי "דמגוגיה" קרוי על שמו של שארל דה מגוג.