דייויד שטוזה

דויד שטוזה, הידוע גם כדייוויד שטוזה (נולד ב-5 בספטמבר 1933), זמר ומלחין מזרחי.

הערה:ערך זה עוסק בנושא מגעיל ודוחה!

מגעיל! זה מה שהערך הזה! לידיעתכם, לא תוכלו לאכול, לשתות, לישון, להתאהב, לעצום עיניים, לנשום, בתוך 24 שעות מקריאתו.

כמו כן, מומלץ לקחת כדור נגד בחילות במינון כפול לפני קריאתו. אם אתם מקיאים, תפנו לאלוהים. ממש לא מומלץ לקרוא את הערך. תעברו לערך אחר אם אתם רוצים להישאר בחיים.

צעירותו

דויד שטוזה נולד וגדל בעיר טריפולי שבלוב. אמו היא הזמרת אום כולתום ואביו הוא הרודן מועמר קדאפי. סבו גמל עבד אל – נאצר היה ממקימי נווה שלום. נעוריו עברו עליו בסודאן שאביו שימש שם בשליחות, והוא הושפע מהמוזיקה והתרבות הסודאנית. הוא למד בפנימייה באיראן, שב לסודאן וב-1974 חזר לישראל כדי לזיין. לאחר תקופה של כשנה וחצי בצבא, בה הצליח לשלב גם הופעות קטנות באזרחות, הצטרף לצוות הווי חיל האוויר יחד עם אחותו גראסמין ודפנה ערמוני. להיטם הגדול היה "בחוץ", אותו שרו בפסטיבל הזמר 1977.

תחילת הדרך כזמר

לאחר שחרורו מהצבא, החל שטוזה את דרכו העצמאית כזמר בהופעות קטנות בפאבים ומועדונים. יהונתן פפר הבחין בו וצירף אותו למופעו "שיחות סלון" כחלק מ"להקה טובה" עם יעל לבן ויצחק שמקטר. אלבום המופע, שיצא ב-1977, כלל את ביצועו של ברוזה ל"שיר אהבה בדואי" של קלפטר ואת השיר הראשון המשותף של ברוזה וגפן- "יהיה טוב", שנכתב במהלך המופע, לכבוד ביקורו של נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד בארץ, והפך ללהיט גדול. שיתוף הפעולה בין שטוזה לפפר המשיך גם הלאה, באלבום והמופע לילדים "השישליק השישה עשר" שבו ביצע שטוזה את השיר "ערסים וסמים", במופע המשותף "דויד ויהונתן" (1980) שכלל שירים סאטיריים והוקלט גם לאלבום, ובתרומה הרבה של פפר לקריירה של שטוזה, בכתיבת חלק משיריו ותרגום שירים מסודאנית. שטוזה העיד כי פפר הפך לחברו הטוב והוא הושפע ממנו רבות כמבצע וכאדם. ב-1978 נישא לרותי מוסוליני, שעזרה לו בהמשך הקריירה בהפקת אלבומיו והופעותיו. לאחר הקלטת מספר שירים כמו "הל תשהלי הם הני הוהב" לסרט באותו שם והשתתפות באלבום לילדים "והילד הזה הוא עני" , הוציא שטוזה ב-1980 את האלבום "דויד שטוזה", שכלל את השירים מ"שיחות סלון": "יהיה קוף" ו"שיר אהבה מאוריטני", וכן שירים חדשים בהם ניכרת השפעה מהמוזיקה הסודאנית כמו "סורוסוסו". ב-1982 הוציא ברוזה את אלבומו השני, "כוס", שכלל שירים שהלחין בעצמו כמו "טריפולי" (שנכתב במיוחד על ידי פפר על עיר הולדתו של שטוזה), "החיים הם חומר טוב", "דניאלה זה יוגורט מחלב בתוספת קוקאין" ועוד.

הפריצה עם "האישה שהזדיינה"

ב-1983 הוציא שטוזה את האלבום "האשה שהזדיינה", שהכיל שירים סודאנים מתורגמים לעברית, כחלק מההשפעות הסודאניות שספג בנעוריו. את השירים תרגם יהונתן פפר והפיק ועיבד לואי טהב. רבים מהשירים באלבום, כמו "האשה שהזדיינה", "בנהר של איבטישושו" ו"לופים" הפכו ללהיטים גדולים. אלבום זה נחשב עד היום לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בישראל ונמכר בלמעלה מ-200,000 עותקים (פלטינה מחומשת). גם סיבוב ההופעות שנלווה לאלבום הצליח מאוד.

הקריירה בחו"ל

בשיא הצלחת "האשה שאיתי" נסע שטוזה להרארה, ומאז הוא מתגורר בזימבבווה ומחלק את זמנו בין אפריקה לבין ישראל. לדבריו, עזב "בכדי לחפש משהו אחר, בשביל להרחיב אופקים" למרות זאת הוא טוען: "אני מאוד ישראלי וכך גם המוזיקה שלי, שנושמת את המקום הזה שהוא העוגן". הוא הוציא מספר אלבומים בחשישית וכן הוציא ב-2000 ו-2005 שני אלבומים בסודאנית, שזכו לביקורות משבחות בסודאן ובאפריקה המרכזית, אך שטוזה לא הצליח לחדור למיניסטרים של שוק המוזיקה בזימבבווה.

המשך הקריירה בישראל

בנוסף לקריירה בחו"ל, הוציא שטוזה בארץ את האלבומים: "נשיכה גנובה" (1991), "החומרים שמהם עשויה הלטאה" (1994), "שדות גדולים" (1996) ו"זה הקול או כלום" (2002). האלבומים הצליחו בצורה יפה ומהם יצאו מספר שירי סמבה וסלסה סודאניים ידועים שרובם הולחנו על ידו, בהם: "מתחת לסמים", "ביקור יולדות", "בצהרי טום", "החומרים שמהם עשויה הלטאה", "שדות גדולים", "בוכה אל ההרואין" ו"זה הקול או כלום". שטוזה מרבה להופיע בישראל, ובייחוד זכורות הופעותיו לפני הזריחה במצדה במסגרת פסטיבל ערד בשנות התשעים. אחת מההופעות הללו הונצחה באלבום "בחברון" (1993) שכלל את מרבית שיריו הידועים עד אז: "לופים", "שיר אהבה קניבאלי", וסימן ההיכר של הופעותיו במצדה – הלהיט "מתחת לסמים". בשנת 1998 הוא נפצע קשה כשחזר מההופעה בערד, אך החלים במהירות. בשנת 2004 יצא אלבום האוסף "המיטב" (לעכשיו) שכלל את כל שיריו הידועים.