הזאב והכבש
"הזאב והכבש" (לתקופה קצרה נקרא גם "התרנגול הגידם") היה מועדון לילה שפעל בין השנים 1967-1995 באזור התעשיה לוד.
היסטוריה
מועדון "הזאב והכבש" נפתח בחודש פברואר 1967 על ידי בדש באומגרטן (1935-1994), מחלוצי חיי הלילה של לוד. בתחילה שכן המועדון ברחוב סג'רה במבנה נטוש ששימש כמחראה ציבורית של תושבי השכונה הערבים, אך הוצת 35 פעמים על ידי תושבי השכונה ובשלב מסוים הועבר לרחוב רבי עורקבי באזור התעשיה של לוד.
במרבית התקופה בה פעל המועדון, תחנת הרדיו הציבורית "כל ישראל" המעטה בהשמעת זמרי רוק ים תיכוני, והתמקדה בהשמעת מוסיקה אשכנזית טהורה. בעקבות חרם הרדיו על המוסיקה המזרחית ובכלל זה על מוסיקה שאינה לרוחם של עורכי הרדיו, היווה המועדון מקפצה לזמרים בתחילת דרכם, ואף למעשה "גילה" את כשרונותיהם בתחילת דרכם. שמות גדולים ומוכרים כמו דיוויד בוקובזה, גיטריסט להקת "מותסס" צ'רלי צח,[1] הצמד "עזרא ונחמיה" (עזרא רובינסון ונחמיה אלקסלסי), להקת הפופ-פאנק "בועז ויכין 90210", וכמובן הזמרת עזיזה. רבים מהם זכו לפרסומם רק לאחר שהופיעו במועדון והוחתמו על חוזה מסחרי להפצה בלתי מורשית של קסטות עם השירים שביצעו במועדון, מתחת לרדאר של הערוץ היחיד ששלט ביד רמה ברדיו באותה התקופה.
המועדון זכה להצלחה רבתי ולפרסום בעיקר בשנות ה-70 אז הביא זמרים אלמוניים כדוגמת כרמי שירזי ("שמונה-עשרה מלאו לנער", "ויקרא במדבר דברים", "לשלם לך לפעמים" ואחרים) לקדמת הבמה. גם הזמרת ריקי ארמדילו ("ילד מספיק, ילד נמאס") התפרסמה לראשונה במועדון.
הריאיון ב-"טמבו" (1975)
בשנת 1975 התראיין הזמר ניסים טרבלסי, מכוכבי המועדון, לתכנית "טמבו" בהגשת ירון אוקספורד, ששודרה בערוץ היחיד. טרבלסי הוזמן לריאיון בשל רצון של טכנאי הטלוויזיה להתנקש בחייו של אוקספורד, שהיה ידוע כמראיין מזלזל ומתנשא, במחאה על אי העלאת שכרם בפעם ה-10 באותה השנה. בריאיון נכנס טרבלסי אל האולפן לאחר שעבר בידוק ביטחוני קפדני שאותו נהגו לקיים בערוץ היחיד כלפי מרואיינים ממוצא צפון-אפריקאי. בעת שישב על כורסת האורח, נקרעה כורסת האורח וטרבלסי נפל אל רצפת האולפן. אוקספורד צחק, וביקש מטרבלסי לקום. כאשר האחרון קם, מושפל וחבוט, גילה כי נפל על קסטה של שירים בביצועו שרכשה הפקת הערוץ היחיד, ומעך אותה. אוקספורד השיב לו, "זה מה שראוי לעשות למוסיקת הפח שלך". טרבלסי ניסה לשמור על קור רוח לאורך הריאיון על אף שעבר השפלה קשה. במהלך הריאיון נשאל טרבלסי "כיצד הפך לשם דבר ולאחד הזמרים המושמעים ביותר בקרב נרקומנים מצפון אפריקה". טרבלסי השיב בנימוס כי זכה לפרסומו הראשון במועדון "הזאב והכבש" ודיבר שבחים אודות המועדון. דברי השבח עוררו את חמתו של אוקספורד, וזה גירש אותו מהאולפן, לפי עדויות, "בצעקות שנשמעו בכל שכונת רוממה בירושלים". [דרוש מקור]
שלושה ימים למחרת הריאיון, הגיע אוקספורד לפגישת סולחה שתוכננה בין הפקת "הערוץ היחיד" לבין טרבלסי. הפגישה התקיימה בשיפודיית "חלחולת" סמוך לכפר הערבי רמלה. למקום הגיעו טרבלסי, צוות צילום והקלטה של הערוץ היחיד שכולל חשמלאי, תפאורן, תאורן, מאפרת, צלם, עוזר חשמלאי, במאי, נערת מים, תסריטאי, נהג ונהג חלופי (שעלותם מכספי הציבור נאמדה אז בכ-2 מיליון לירות חדשות) וכמובן אוקספורד עצמו. במהלך הריאיון התנצל אוקספורד בזלזול בפני טרבלסי ("אינך ראוי לכך, אך נדרשתי על ידי הפקת הערוץ להתנצל, מאחר והאספסוף מתדפק על דלתות הערוץ"). על מנת להרגיע את האלימות, טרבלסי הסכים לקבל את התנצלותו של אוקספורד. עם זאת, ובאופן לא צפוי, חבורת רעולי פנים שגרה באזור וחשה פגועה מהריאיון, פתחה בירי על השיפודייה, רצחה 30 בני אדם בהם בעלי השיפודייה ופצעה את אוקספורד קשה. בעקבות האירוע, אוקספורד נותר משותק בכיסא גלגלים. טרבלסי הצליח להסתתר מפני הירי אך נעצר בשוגג על ידי המשטרה לאחר שזו חשדה כי הוא נמנה על היורים, בשל חזותו המזרחית.
בעקבות האירוע פרסם מועדון "הזאב והכבש" הודעת גינוי כנגד היורים, שזהותם טרם נודעה.
שינוי השם והדעיכה (1989-1995)
בשנת 1989 ובעקבות גל האמריקניזציה ששטף את ישראל, שינה המועדון את שמו ל-"התרנגול הגידם" ("The gidem rooster"). שינוי השם הגדיל את כמות הבליינים וניפח את חשבון הבנק של באומגרטן, אך האחרון, שהיה מכור להימורים, הוביל את המועדון לפשיטת רגל. בשנת 1991 נמלט באומגרטן מישראל לארה"ב, שם נשא לאישה את בת'אני ועמה הביא לעולם בת. כשבועיים לאחר הלידה הודיע הזוג על גירושיו. באומגרטן חזר לישראל אך הנושים בעקבותיו, איתרו את כתובת ביתו וירו בו כדור בראש, שלא גרם למותו אך הותירו מרותק לכיסא גלגלים לשארית חייו. בעקבות הצורך בטיפול אינטנסיבי ויקר מכר באומגרטן את המועדון המוצלח לקבוצת משקיעים קטארית בראשית 1993, ונפטר בשיבה טובה בהיותו בן 59 כשנה לאחר מכן, ב-1994.
קבוצת המשקיעים הקטארית הובילה את המועדון להפסדים רבים. על מנת להחזיר למועדון את הכבוד לו זכה בשנות תהילתו, שינתה קבוצת המשקיעים את שם המועדון בחזרה ל-"הזאב והכבש". מהלך זה לא עזר. עם עליית ה-"אינטרנט-קפה", אולצה קבוצת המשקיעים להסב את המועדון למרכז אינטרנט קפה. המועדון, כמועדון, נסגר ב-1995 אך המשיך לפעול עד 2003 כ-"אינטרנט-קפה". ב-2003 הוצת המקום על ידי תושבי הכפר רמלה המזוהים עם ארגון הטרור "עז עדין על לינוקס". בחקירתם במשטרה סיפרו כי ביצעו את ההתנגדות הלגיטימית בשל העובדה שהמקום הפעיל מחשבים מבוססי Windows ולא מבוססי Linux. קבוצת המשקיעים מכרה את המתחם סופית ב-2004 לעיריית לוד, שהחריבה את המקום לצורך הקמת מרכז קליטה למפוני פינוי-בינוי.
הערות שוליים
- ↑ ממלחיני השיר "אלף מלשינים לא יצליחו להפליל אותי" שראה אור באלבומה השישי של הלהקה

