מוחמד אבו טיר

כתום

מוחמד אבו טיר הוא ציניקן ולץ בן 18 הנוהג דרך קבע להסתכסך עם מערכת החינוך.

ילדותו

אבו טיר נולד לזוג רופאים ובילה את רוב ילדותו באזור של ביה"ח "תל השומר" הצמוד לרמת גן. ידוע כי את שנותיו הראשונות בביה"ס העביר לצד יובל מנדלסון סולן שייגעצ ש"שיגע" אותו במעשי קונדס. הנ"ל נהג להתעלל רבות באבו טיר הצעיר ויש הטוענים כי השנים הטראמטיות של כיתה א'-ב' הן הבסיס למורכבותו הפסיכולוגית. בכיתה ג' אובחן כמחונן ועבר לכיתת מחוננים שם החל לפרוח ובטחונו העצמי גבר. אולם עם עליית בטחונו העצמי התברר שמדובר בתופעה הרסנית ביותר - אבו טיר הצעיר החל להתגרות במוריו ולהגיד להם דברים משולחי רסן. הוא אף אירגן מספר אירועים ונדלסטיים ביותר הזכורים עד היום ונחשבים לכתם בתולדות מערכת החינוך היסודית בארץ.

מפעולותיו בבית הספר היסודי [עד כיתה ח']

מבצע DOS - Donats on Sticks : בכיתה ו' אבו טיר וחבריו החלו לחמוד לצון במן מסיבת החנוכה הכיתתית שאירגנה המחנכת טובת הלב ואף כללה אוריגמי והכנת פנסי צלליות, והחלו לקחת מספר מהסופגניות ולתקוע אותם על הכיסאות. המבצע זכה לשם המיתולוגי הנ"ל וזכורה בו במיוחד המשפט של המחנכת שגילתה את המעשה הנפשע, הרימה את הכסא ביד אחת וצעקה: "לא ננהל משא ומתן תחת טרור!

המחאה נגד מכירת העציצים : מועצת התלמידים, אשר בראשה עמד אבו מאזן אירגנה כל שנה אירוע חביב של מכירת עציצים. אבו טיר הצעיר החליט בכיתה ו' למחות נגד המועצה ומכירת העציצים בטענה ש"היא לא עושה כלום חוץ מלמכור עציצים"

מסיבת הכיתה האיומה בתבל: בכיתה ד' ועדת חברה אירגנה מסיבת כיתה תמימה בה אירגנו ריקודים סולידיים של להקות שהיו מאד פופולריות ב1998. אבל אבו טיר הלץ החל למרוד בועדת חברה ושיב בצד, אכל מהחטיפים ולא השתתף באף משחק של נשיקה-סטירה. ועדת חברה הקימה את היוזמה המבורכת: הרשימה השחורה. בה נרשמו אבו טיר וחבריו ונרשמו והארוע הובא לידיעת המחנכת.

"רק מדפדף": באחד הטקסים בבקרי יום שישי החליט אבו טיר כי הוא לא יקשיב לטקס עליו עמלו תלמידי כיתה ג'1, הטקס היה בנושא ידידנו דגל המדינה, ואבו טיר הביא מראש ספר והחל לקרוא בו. כאשר אחת המורות שמה לב לכך היא נזפה בו בחומרה בעוד אבו טיר אומר: "אני לא קורא, אני רק מדפדף".

אבו טיר בתיכון

בכיתה ט' עת הגיעו לתיכון מצא אבו טיר שלל פעולות חדשות מקובלות יותר ופחות. הוא המשיך ללמוד בכיתת מחוננים ולכן נהנה מצד אחד מיוקרה כלשהי מצד המערכת, לצד התרחקות סולידית של תלמידי השכבה וכמה מהמורים שנתנו לו חופש פעולה נרחב. כמה מפעולותיו הבולטות היו:

עצומה נגד אורית שחף: בכיתה י' בטקס קבלת תעודות הזהות ביה"ס הזמין את ח"כ לשעבר המכובדת ושרת החינוך לשעבר הגב' אורית שחף. אבו טיר התעצבן מאד והחתים את מיטב השכבה בעצומה נגד "אורית שחף הגורמת להרס וביזוי הזהות הישראלית".

הריסת מעבדת כימיה:למזלו של מוחמד אבו טיר ההולל המורה שלו לכימיה הייתה צנון. על כן הוא פשוט ניצל את זה ובזמן מעבדות כימיה נהג לפוצץ דברים, לשרוף אותם, להכין סירות נייר קטנות ולהשיט אותן בחומצה וכיו"ב.

המהפך

המהפך קרה מאז מקרה המפמ"ר - בשיעור הסטוריה החליץ אבו טיר להתבדח ואמר בציניות על מפמ"ר היסטוריה: "אה, זה לא מחשב?". עד היום הסטוריונים חלוקים בשאלה מדוע הדבר כה הרגיז את המורה להסטוריה הגב' פרנק אן פורטר אך כל שידוע לנו הוא שהיא התרגזה מאד, והרימה צעקות כה רמות על אבו טיר הנער עד כדי כך שמאז הוא כמעט ולא עשה מעשים המוגדרים כ"טיפשיים" או "מיותרים".

אבו טיר כיום

לאחרונה נראה חובר עם יעקב שלוסר, יו"ר מפלגת "צדק לכל", כמו כן סיכוי רב שתראו אותו באשכול הפיס הקרוב לביתכם.