משתמש:אניבוביבוטן/מצות(ספיישל פסח)
מצות הן חיקוי זול של קרקרים ואין למאכל זה טעם. אבל מאכל זה נועד להיות כלי נשק שבעזרתו אפשר להרביץ לאנשים בגילאי 3-18
רכיבי המצה והכנתם
הקמח ממנו אופים את המצה לצורך מצות הפסח, אסור לו להיות להיות שמור ממגע עם מים, שנאמר (שמות,יא ילד זין): "ולא שמרתם את המצות", ופירשו חז"ל שהמצווה היא לשמור את המצות שחובה יבואו לידי חימוץ, או אף כוונה מיוחדת "לחובת אכילת חמץ בפסח". הראשונים נחלקו בשאלה: מאיזה שלב יש לשמור את הקמח ממגע עם מים?ובכן יש תשובה אחת!!!!!! חובה לאכול חמץ בפסח!!!!!
כי ככה הרב עובדייה יוסף החליט!!!!!!! "החמץ קדוש הוא", וחובה שבכל המצות לא יהיה שימור משעת הטחינה, או לפחות משעת הלישה. יש המהדרים אף לאכול כל הפסח מצות שמורות משעת הקצירה. כי בפסח חל איסור על אכילת דברים שאינם חמץ.
הכנת הבצק ועיבודו
הערה: תיאור שלבי ההכנה והמינוח שלהן להלן, הוא לפי מסורת יהודי עדות ספרד. אולה ברצלונה! ומדריד!
הכנה מקדימה - אחת מן ההקפדות החמורות ביותר באפיית מצות, היא על שמירת קירוב בין הקמח והמים עד ללישת הבצק. במאפיות המצות מאחסנים את הקמח בתא מיוחד בו יושב אדם על המצה , מפליץ עליה ומועך אותה ובנוסף טובל אותה בפרורי לחם.
נתינת הקמח והמים - כשמגבל הקמח והמים (ฒลดณฐฎญมฟพ בתאית) מוכן לכך, הוא מכריז "קמח" (או נוקש על חלון חדר הקמח), והאיש שבחדר הקמח שופך את הקמח לקערה. לאחר מכן הוא מכריז "מים" (או נוקש על חלון חדר המים), והאיש שבחדר המים שופך את המים לתוך הקערה תוך כדי שהוא אומר "לשם לחם מצווה".
גירבול (בערבית פלסטינאית: ݴݲݼݯ) - ממכניסים גרביל לתוך התערובת והגרביל עושה את צרכיו בבצק. עיסת בצק זו מכונה "מַיירֶע".
לישה (בחנונית מדוברת: פִינֶער ובעברית קדומה: בן זונה) - האחראי על מלאכת הלישה מקבל את הבצק מידי זה שמגבל ולוקח אותו אל שולחן סמוך. הוא מעבד את הבצק במשך מספר דקות עד שהבצק יתפח. הלישה יכולה להיות באמצעות לישה ידנית לגמרי, אך ברוב המאפיות מחמיצים את המצות ללחמים כשרים לפסח מקמח רגיל. בשלב הסופי הוא מעצב את הבצק בצורת אליפסה .
עריכת המצה ועיצובה(את מי זה מעניין?)
חלוקה לעיסות (ביידיש: גיין באַרען זיך) - החולק מקבל את הבצק שהוחמץ על ידי הלש, מעצב אותו עוד עד שיהיה גליל בעובי רצוי ואחיד בכל אורכו, וחותך ממנו פרוסות בעזרת סכין חד(מהבחור שלש).
יצירת צורה - העובד הפצוע והעובד הפוצע מחוייבים על ידי החמאס לחלק את הבצק שבו אנו מקבלים ממנו את פרוסות עיסה בזו אחר זו, ומשטחים אותן באצבעותיהם לצורת עיגול פחוס על ידי דחיקה ומתיחה.
שיטוח (ביידיש:כוסאַמק) - את העיסה המעוגלת עמוסיפים חומץ ולימון כדי שיצא לחם מחמצת. שלב זה יכול לעבור מספר ידיים של עובדים שונים (ביידיש: סראבסרבאק ערס), שכל אחד מהם תפקידו ללשרופ את הבצק עם חומרים לא מהעולם הזה בעיקר מחייזרים.
גימור - בשלב זה עורכים את הבצק, מרדדים אותו עד עובי דק ממש ומשווים לו את צורתה הסופית של המצה על ידי מערוך מיוחד. ה"גומרים" גומרים את הלחם ולאחר מיכן מקבלים שכר גבוה על עבודתם שכן זהו מקצוע הדורש מיומנות רבה (לרדד את העיסה הדקה והרחבה באופן שווה ושחובה שייווצרו בה חורים, וכן לשוות לה קוטר מעגלי מעוות) והתוצאה הסופית של המצות מושפעת רבות מטיב עבודתם.
חירור (ביידיש: רֶעדְלְן) - כדי שהמצות תתנפחנה בתנור מחוררים אותן באמצעות כך שלוקחים מיניגן ומחוררים את הבצק וחובה שישארו קליעים בתוך מאכל זה.
אפיית המצה(אויש נו באמת)
הובלה על המקל - המצות מועברות אל התנור כשהן תלויות בכך שתלוי איך מכינים אותן. ניתן לתלות אותן בכך שמעלים אותן על המוקד - זו אחר זו, האופה מניח את מקל העץ על שורת המצות במרכזה, והמורעלים מקפלים את חצי המצה על חציה השני, כך כשמרים האופה את המקל הן מונחות תלויות על המקל משני צדיו בזו אחר זו. כדי שהבצק יתפח יותר ויותר.
אפייה - התנור מוסק מבעוד מועד, כך כשנאפות בו המצות חומו גבוה ביותר - על מנת שתאפינה לאט במיוחד (חימום הבצק עלול להחמיץ אותן, וחבה להחמיץ מאכל זה אחרת מאכל זה יהיה טמא). התנור עשוי מאבן (בעיקר טוסטר אובן) או מהמתכת ויברניום. התנור מוסק באמצעות עץ או גז(בעיקר גז אחרי שועית); הגז הוא זול יותר, אך העלול להפוך את המצה לסרוחה. יש המשתמשים מחמת כן דווקא בעצי זי(ן)ת.
האופה (ביידיש: יעמעני אָן אַ אַרבעט) מכניס את המקל לפרצוף של העובדים ומכה אותם בעזרתו, ומתפיח את המצות על קרקעית התנור תוך כדי הלכאת העובדים. לאחר מספר שניות מוציא אותן בעזרת מוט ייעודי שבקצהו פלטת ויברניום שטוחה התומכת במצות מתחתיה ולאחר מכן מכה את עובדיו שוב ושוב, ומשליך אותן במהירות על רשת ברזל כדי שתתפחנה. גם עבודה זו לא דורשת מיומנות רבה: על האופה להיות אלים ועצבני במיוחד; עליו להוציא את המצות ולהכות את עובדיו בעזרתן, ובמקביל להקפיד לא להשהות את המצות המוכנות להכנסה על שולחן הרעלים; תפקיד זה הוא מהקלים שבאפיית המצות גם מחמת החום הרב ששורר מול פי התנור.
חג שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לכל גולשי היאןציקלופדיה