משתמש:גרביל אטומי בע"מ/שרוק-לי הומלס

אספר לכם סיפור שכמותו שמעתם רק בדמיונותכם הפרועים.
הסיפור הוא על ברנש צעיר ושמו שרוק-לי הומלס

פרק 1: כלבתם של בני אלפרון

שרוק-לי נהג לבלות את זמנו ברחובות עם חבורות של אנשים. שרוק-לי חי ברובעים המלוכלכים והרעים ביותר של לונדון ועבר מידי פעם לקניות בנתניה. מקורו של שמו ידוע בהחלט לכל עובר ושב, וזאת מפני ששרוק-לי היה הומוסקסואל גאה ונהג להצמיד את סכינתו הקפיצית לאשכי אנשים ועוברי אורח ולדרוש "שרוק לי!". ביום מן הימים בא ד"ר ג'והן איסתפן ווטסון, דוקטור גרמני שנלחם במלחמת העולם השנייה כנגד בעלות ברית ואנגליה. ג'והן נודע בהליכתו הצולעת מפצעי הקרבות ובהתקפי הזעם שלו שהותירו חורבן בכל עשותם.
כשג'והן התקרב לראשונה לשרוק-לי הוא נראה מופתע מחזותו המאיימת של הילד. הילד, כבן 16 שנים, הפסיק להבעיר את זנבה של חתולת רחוב תמימה וישב על חבית הפח שלו, ששימשה לו כמטבח, כיסא ומקרר.
ג'והן התקרב במידה עזה למר הומלס ובחן אותו. שרוק-לי היה מוכן לפגוע בג'והן בעזרת סכינתו הקפיצית הידועה כשלפתע ג'והן אמר לילד "וועלק וועלק מה יש לנו פה יא מברוק... ילד קטנצ'יק עם אגו של איבר מין סוסי!". מהלך זה עצבן את שרוק-לי והוא היה מוכן לשלוף את סכינו, שלפתאום פגע לשרוק-לי חפץ חד בצוואר.
שרוק-לי התעורר במחסן נטוש קשו לכיסא, כשלפניו ישב ג'והן, עסוק במחשבו. שרוק-לי קרא בקול גדול "היי יא תחת! יא ביצה לט איי פרי!"