משתמש:דולי/מג

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מג - מגרש גרוטאות.

אולי התכוונת ל-משתמש:דולי/אח?


והיום במגרש - שלמה ארצי

Lite5.gifטיפ אל תשכח להביא דוכיפת!
דוכיפת.PNG
Lite5.gifטיפ אל תשכח להביא מגבת!
Hoopoe100.jpg





משיריו לערך

  • אני הכנתי לך תה עם לימון
ואת ביקשת עם נענע והירח מלא
אל תעזבי אותי בגלל שאין לי נענע
והתנים מיללים
אאו
אאו
  • ישבתי לי בתוך בית קפה
ליד שולחן מעץ בוק מלא
את יודעת עץ בוק "מייד אין צ'יינה" רק צלצלי לאיזו שיחת גוביינה,
כוסמופוליטן נבלע בתוך גרון צרוד וכלבים מיללים לקולות צלילם של עוד
ואלוהים שם מעשן כמו קטר ממהר ולפעמים נראה שהשמש שוקעת מהר יותר
  • חיי אינם חיים אם הם אינם מסתכמים בפיצוח גרעינים
מתבודד מסתבך בשלשלאות של צללים נופל צונח לא גונח כי את קנית אפרשזיף
עכברים של מזבלות מרחרחים אחרייך ואני כמותם עוד לא ירדתי מעקבותייך
חברי אליי בזיעת בגדיי שלא יבשה נחצה ביחד עם כלבי אמסטף על גבי קנו עד ליבשה.

דברים ששווה לשמור לאיןטקסט או לאיןציטוט

מקופלת

פעם כשהיינו ילדים היינו הולכים לשוק
והיינו קונים מהדוכן של חמאר מקופלת גנובה, אוכלים בהנאה טישו בהאמ-האמ
איזה כיף זה היה לדבר
איתי קצת באס.אמ.אס
שלח לי אמ.אמ.אס של מקופלת, אריזה ריקה
אכלתָ ולא נשאר אפילו פרור או חתיכה מקופלת במיטה


חזירון

חזירון מעופף אל חמוס בלי שמיים,

ושקדים פותחים לדג תרגליים,

ארנבון סגלגל מקפץ שם ללא כאן,

והסבנטיז לא יצאו מהאופנה מזמן,

אני אוהב אותך, גם אם משהו יפריד בינינו,

חזיר זה בעצם קוף,

והחזיר והקוף זה בעצם שנינו,

ואני ואת מפליצים על הסוף.

אם יש אני ויש אותך אז בטח יש גבינה,

למחוץ פרפרים עם לוח שנה,

וכשמילמולים ממלמלים מילמול,

וכאן ואי שם זה בכלל לא חו"ל,

בשוק טול כרם שר לך שיר בשבילי,

אוכל לימונדה ושותה קלי,

ואם זה אנחנו זה בכלל לא הם,

מי צעק "הלוואי שתהפוך לאילם"?

והכלב נבח

גילי אמרה שהיא כבר אוהבת פלאפל, והכלב נבח.

התמונה בחדר זזה טיפה, והכלב נבח.

וציפורים מצייצות מצייצות, והכלב נבח.

הכריש אדום, והו, הכלב נבח.



הכלב נבח, הכלב נבח והחלום נשאר דומם.

האישה בצד אמרה למה.

העברתי עוד דף ועוד דף.

הכלב המשיך לנבוח והוא נבח.



הוא נתן סכין לילדה הקטנה.

הסכין נראה מעורפל.

הציפורים המשיכו לצייץ.

והכלב נבח.


הכיבש הכתומה

היום הוא היום כי אתמול לא שלשום,

ואני בתוך מרעה של גורילות כחולות.

יש לי אותך כי את לא שלי.

וכיבש כתומה יכולה,

יכולה להיות עצמה בתוך עצמי.

גם שמונה ירחים לא הופכים אותי לורוד,

שמונה ועוד שמונה ועוד שמונה זה כנראה אין סוף.

כי היום אני בלי את בתוך הוא הזה ששם כי פה,

כיבש כתומה זה לא חתול זה יותר תלת אופן.

ואני לא כיבש כי הכיבש אני זה, גבינת עובש.



גם שמונה עצים זה לא יער רק שלושה וחצי.

פאי זה לא מספר ממולא אוכמניות,

זה עוגה שהיא אין סופית.

והיום אני באתמול של מחרותיים,

מנשק לעצמי את הזנב שאין לי.

כיבש כתומה זה לא כבשה זה אפונה גמדית.

כתום זה הצבע של המים,

מים כמו בקישון.

אני ועוד אני זה לא אפריים,

ואולי אני אלך לישון.



אינטרנט

כשהיינו יושבים ביחד, בית קפה קטן,

קוראסון, עוגת שוקולד ואולי גם תה עם לימון,

היית אומרת לי שאת רוצה אינטרנט,

הייתי אומר לך שיש לי רק טלוויזיה ישנה.

היינו יושבים ושותקים, מביטים במסך,

שעלה באש כי התעצבנת עליי.

כשעוד היה חושך בחוץ והשמש כבתה,

הייתי שולח אלייך יד סקרנית-

האם זוהי האישה, נערתי רונית?

מפני שלא ראיתי כלום בגלל המשקפיים.

עושה כאילו אני פורט על גיטרה, ואת שרה,

אבל את מזייפת וכל האולם בורח.

את מקווה שאני לא זוכר, ואכן אני שוכח

אבל רגע, איך כתבתי זאת עכשיו אם שכחתי?

והרגע לו כולנו ציפינו: שלמה ארצי לעתיד

תבנית:בעריכה

שלמה ארצי


תבנית:איןטקסט