משתמש:שוורצע חיה/ציפי שביט

ציפי שביט היא שחקנית ישראלית מגזע השטן, שמפורסמת בעיקר ככוכבת ילדים, ובכינוי "הילד הכי קטן בכיתה".

תקופת ינקותה

משום שציפי נולדה בתקופה בה הטכנולוגיה הייתה פרימיטיבית, לא היה ניתן לדעת אם היא זכר או נקבה עד שהיא נולדה. ביום בו היא נולדה, האחד באפריל 1947, האחות ניגשה לאימה של ציפי ואמרה לה "מזל טוב! נולדה לך בת! לצערי הרב, יש איתה מספר בעיות, אז היא תיאלץ להישאר בבידוד מספר ימים. בבקשה תגיעו עוד שבוע, היא בטח תהיה בסדר עד אז.". הוריה של שביט היו בטוחים שזו בדיחת אחד באפריל, ושבעצם נולד להם בן ראשון (וילד שני. הייתה לציפי אחות גדולה). הם ניצלו את השבוע שבו ציפי שהתה בבידוד על מנת לקנות בגדים, צעצועים ומצעים לבנים, ולבלות מעט עם ביתם הבכורה. כאשר חזרו לאחר שבוע, האחות מסרה להם ילדה. "זו בטוח טעות", אמרה אימה של ציפי. "לא, נולדה לכם בת. אמרתי לכם את זה לפני שבוע, אתם לא זוכרים?". בשלב זה אביה של ציפי הצטרף לשיחה. "כן, אבל זה היה האחד באפריל. מאיפה לנו לדעת שלא עבדת עלינו? ביזבזנו המון כסף על מוצרים לתינוקות זכרים, ועכשיו נתקענו איתם.". האחות ענתה לו בכעס - "למה שאחות מוסמכת תרצה לאבד את העבודה שלה ולעבוד עליכם? אני לא אשמה בזה שלא סמכתם עליי. מצידי שתגדלו אותה כזכר. אני הולכת להביא אותה.". כאשר האחות הגיעה עם ציפי, אימה החלה לבכות. "לא מספיק שזו בת וכבר בזבזנו את כספנו על חפצים לבנים, היא גם ג'ינג'ית? הו, אלוהים, במה חטאתי?", היא יבבה. האחות נתנה את ציפי לאביה, שניסה להרגיע את האם הבוכייה. "אל תדאגי, מותק, תמיד אפשר לגזוז את שיערה.", אמר לה.

ילדותה

הוריה של ציפי לא אהבו אותה - לא רק שהיא הייתה בת כשהם ציפו לבן, היא גם הייתה ג'ינג'ית. הם היו מתעלמים ממנה ונותנים יחס אוהב רק לאחותה הגדולה, ובנוסף מלבישים אותה ומשחקים איתה כזכר. יום אחד הוריה של ציפי החליטו ללכת אל הג'מבו (כלומר, לטוס לח"ול במטוס ג'מבו גדול). כל המשפחה התרגשה. ביום היציאה, אביה של ציפי ביקש מכולם להזדרז. כמובן שציפי מיהרה להתלבש, אבל פתאום אימא שלה אמרה לה: "לא, את נשארת פה. השכן ישגיח עלייך". היא הלבישה אותה בפיג'מה, שמה אותה במיטתה ויצאה מהבית ביחד עם שאר המשפחה. ציפי לא הצליחה להירדם בחושך השחור. היא החליטה לקום מהמיטה ולנסות להחליק בעזרת הסקטים של אחותה. היא לא הצליחה בזה, נפלה ושברה את רגלה. השכן ששמע את קול הנפילה נכנס לביתה ולקח אותה למיון, שם עשו לה גבס כה לבן וצח. לאחר מספר ימים עם השכן שלה, היא הצליחה לעצבן אותו במידה מספקת בשביל שירצה להיפטר ממנה ולממן לה כרטיס לג'מבו בעצמו. הוא דחף אותה בעגלה אל עבר המטוס, צעק "לא עוד!" וברח. כמובן שהיא טסה בג'מבו.

הסכיזופרניה שלה

ציפי סבלה הרבה מהיותה ג'ינג'ית. כאשר בכתה בגלל צבע שיערה, אימא שלה ריחמה עליה וניסתה לעודדה, אך כשלה מכיוון שהתייחסה לציפי כזכר ("מחמדי, לילדי ראש זהב, ראש זהב לילדי.") מה שרק החמיר את מצב רוחה של הילדה האומללה. היא הייתה בלחץ נפשי כבד - היא ספגה יחס רע בביתה, ברחוב קראו לה "ג'ינג'י", בכיתה קראו לה "ג'ינג'י", ואפילו בלילה השיער שלה בער בכרית. לילה אחד היא התחילה להזות. היא ראתה את אליהו הנביא עומד על ידה, אומר לה "קומה, קומה, ילדי!", ולוקח אותה אל גן העדן בעזרת הגלימה שלו. לטענתה, כאשר הגיעו אל גן העדן, היה בו היכל, בו דוד המלך ישב על כס המלכות. דוד המלך קרא לה - "גש אלי, קטנטוני, פתי שלי, וראה - גם אני ג'ינג'י!", והוא אכן היה ג'ינג'י. מרוב שמחה על כך שהוא היה ג'ינג'י, ציפי נכנסה למצב של מאניה תמידית. לא קיבלו אותה לאשפוז פסיכיאטרי משום שהיא נחשבה כחשוכת מרפא.