סטנדאפ

אם התכוונתם לגיבור העל עומד על האף (באנגלית: סטנדאפמן) אז הגעתם לעמוד הלא נכון, ותצטרכו לפנות לעזרתו של עומדעל האף באמצעות פניה רשמית אליו בליווי קורבן מתאים (עם בשר, לא טבעוני)

סטנ דאפ (זכר: סטן דאפיס, נקרא גם איןדאפיס) - הוא תופעה אנושית של ההתנהגות מוזרה של קהל גדול.

בתופעת הסטן דאף המרצה עולב בקהל והם נהנים מזה.

סטנדאפ (מאנגלית "עומד על האף"), או כפי שכותבים את זה בימינו סטנ דאפ - הוא מונח מתחום הפילוסופיה והדת, שבו אנשים, בדרך כלל נזירים בודהיסטים או יהודים בודהיסטים, עומדים על האף במשך שעות רבות בלי לאכול ובלי לשתות.

הסטנדאף הוא בריא מכל הבחינות, הוא גם משחרר את האף מכל מיני תפיסות עולם מוטעות, וגם עוזר למי שהאף שלו גבוה מדי, להנחית אותו על הקרקע, כמשה אומרים.

ראשון הנזירים היהוד-בוד-היסטים שעמד על אפו ועל חמתו היה המנרשע, אחד הדמויות הטובות של מגילת אסתר ששיחק תפקיד חשוב דווקא בחזרות לתשעה באב. המנרשע למד משחק בסטודיו אדר נתיב.

היסטוריה

בעבר הרחוק הסטנ דאף נקרא ליצנות, והאף היה נמחץ עד שנהיה אדום כולו. מצב בלתי רצוי זה הפך מלחיץ עוד יותר כאשר יוצרי סרטים אמריקאים ממוצא איטלקי התחילו להסריט סרטי אימה שבהם יש ליצנים עם אף אדום. כיום נותרו ליצנים רק בשני מקומות, בבתי החולים לאחר שעברו הסבה לרופאי אף אוזן גרון, והם נקראים ליצנים רפואיים, ובמקומות בהם פסיכופתים משתחררים מבתי חולים לחולי נפש, אחרי שבית המשפט מוצא אותם בלתי כשירים לעמוד לדין על מעשי הרצח שבהם הם הודו.

טקס הסטנ דאף

כדי שטקס הסטנ דאף יצליח יש צורך בקהל מוצלח, וגם במופע מושחז. הקהל המוצלח הוא בדרך כלל אנשים המוכנים להקריב את עצמם על מזבח הכלל, ולמות על קידוש השם, למען העם והארץ ולתפארת מדינת ישראל.

הטקס מתקיים בחשיכה מוחלטת כדי שהסטנ דאפיסט לא יראה את הקרבנות שהוא הורג.

ראשית הטקס

טקס הסטנ דאפ מתחיל עם עליית הסטנ דאפיס על הבמה. הקהל מוחה לו כפיים. בשלב הזה האורות נכבים באולם, ורק על הבמה יש אור זרקורים שמסנוור את הסטנ דאפיס.

הסטנ דאפיס מתחיל בזה שהוא מברך את הקהל ומכנה אותם על שם המקום שבו הם נמצאים. למשל אם ההופעה היא ברמת גן הוא יגיד: ערב טוב רמת גן!

השאלה המכשילה

הסטנ דאפיס ישאל שאלה מכשילה שמובילה אותו לתוך הנושא העיקרי שלפיו יבחר את הקרבן ובו הוא ישרף. למשל "יש פה זוגות נשואים בקהל?" או "יש פה מישהי בלי רשיון נהיגה?"

היושבים בשורה הראשונה

מושה

מושה הוא דמות מקראית קומית שמגיע תמיד באיחור עם המשפחה שלו להופעה. בדיוק כשהאור באולם כבה ומשתרר חושך באולם. כולם כבר יושבים במקומות. ואז רואים מישהי הולכת במדרגות, וצועקת: מושה? איפה אתה? מושה?!... מושה! תשמור לי מקום.

שאר הקרבנות

בתופעת סטנ דאף יש שלושה סוגי קורבן: קורבן עולה, שזה קורבן שלא נשאר ממנו כלום אחרי שהוא נשרף לגמרי. יש קורבן קורקבן שזה מדגדגים אותו קצת בבטן וכבר רואים שזה לא כדאי, כי הוא יבש מדי. אז עוברים לקורבן הבא, ומדי פעם מזכירים את הקורקבן כדי ליבש מישהי אם היא מתחילה לענות לסטן דאפיס. וקורבן מינחת מחבת, שזה לטיגון. בגלל ששאר הקרבנות לא מגיעים בסוף למיצוי אנחנו נתרכז רק בקרבן מינחת מחבת.

קרבן המינחת מחבת

קורבן המינחת מחבת הוא קורבן שמתחילים לחמם אחרי שכבר שרפנו שתי קרבנות. (בעברית אומרים שני אבל זה לא לעכשיו, כי אנחנו עכשיו חמים וזה עלול להתקרר). הסטן דאפיס מתחיל לטגן אנשים. הוא מתמקד בדרך כלל בקרבן שיושב בשורות הראשונות ועדיף בשורה הראשונה או במי שענה לשאלה שלו. יש פה טבעונים? איך יודעים שמישהו טבעוני? הוא אומר לך.

השלב הראשון של כל תופעת סטנ דאפ הוא ההרמה להנחתה. בגלל זה הקורבן נקרא קורבן מינחת. בהרמה להנחתה הסטנ דאפיס מברר עם הקורבן את הפרטים המדוייקים כדי שלא יהיו נפגעים פריפרליים בסיכול הממוקד. הקורבן חייב לשתף פעולה, אחרת הוא לא יועלה לקורבן, ואז בשביל מה הוא שילם את כל הכסף ואיך הוא יתכפר בכיפור? אם זה הוא, אז רק שומעים אותו, ורואים את הפנים המופתעות והמזועזעות של הסטנ אפיס שמיד יורה צרורות של שאלות המשך, ומקשר את המטוגן לקורבנות העולה והקורקבן הקודמים אם יש צורך בכך.

אבל אם זו היא, אז המצלמה מצלמת אותה בתקריב, כי זה גם אחת הסיבות שהקהל בא לסטן דאפ וגם הסטן דאפיס בעצמו. הצלם עושה השתלמות לפני כן במשחקי כדורגל, כדי לקלוט מי הבחורות שהוא יצלם כשהוא אמור לצלם את הקהל. בכדורגל זה יותר קל כי יש רק שתיים בכל קבוצה אז זה לא בעיה.

בשלב הזה השאלות הם אישיות שאף אחת לא היתה עונה עליהם בחיים שלה, אבל היא שילמה לסטן דאפיס הזה והוא עכשיו שאל אותה אז היא חייבת.

ואז הלך עליה

ואז הלך עליה

שבתי צבי

שבתי צבי היה סטן דאפיס קדמון, לפני שהיהודים המציאו את הקומוניזם והציונות. כשההומלסים בטורקיה רצו להרוג אותו הוא עשה להם מופע מצחיק, ובמקום זה הם נתנו לו להמשיך לגור בארמון שלו, בתנאי שהוא ימיר את הדת שלו להומלסיות.

בזמן ההוא, ההומלסים בטורקיה האמינו שהם הערבים האמיתיים ושהטורקית היא השפה האמתית של הקוראן הקדוש (הם קראו לזה הכּוראן הכּדוש). שבתי צבי לא ידע שהשפה הזאת היא טורקית, כי הוא קרא בכרטיס שהוא נוסע לתורכיה שזה לא עם ט ולא עם ק. אבל בסוף הכל הסתדר על הצד היותר טוב. שאצלו זה היה צד שמאל כי כתף ימין שלו חטפה מכה קלה בכנף. ההומלסים קיבלו אותו בזרועות פתוחות ואשתו המשותפת חטפה שוק.

מה שהציל את המצב היה שבדרכון שלו היה כתוב דרקון, ושהשם שלו היה כתוב שבתי צבי, ובתורכיה היו כותבים קודם את השם משפחה ורק אחר כך את השם הפרטי אז הם חשבו שבעצם השם שלו זה צבי שבתי. כשהם באו לעצור אותו הם דרשו לראות את הדרכון, וברגע שהם קראו (כרעו) את המילה דרקון, הם התחילו לפחד. (זה היה לפני שגילו שדרקון זה רק בסרטים, כי עוד לא היו אז סרטים, ואף פעם אי אפשר היה להיות בטוח כי אולי באמת יש).

הסטן דאפ של שבתי צבי וסופו העצוב

על הסטן דאפ של שבתי צבי אנחנו לא יודעים כלום. אבל יש חוקרים רוויזיוניסטים מהאקדמיה שסבורים שזה לא היה ולא נברא. בארץ נהדרת עשו שחזור של התופעה אבל זה לא הצחיק אף אחד, ובסוף כל השחקנים כולל טוני מושונוב התאבדו בפרק על מצדה.

קישורים חיצוניים

הודעת האורחים: חלק מהקישורים להלן עלולים לגרום נזק בלתי הפיך למצב הרוח שלכם, כי הם לא באמת כאלה מצחיקים. לכן הסרנו אותם

• סטנ דאפיס שהוא לא כזה אדיר (הקישור הוסר על ידי האורחים)
• ליטל - הסטנ דאפיסית הקטנה (הקישור הוסר על ידי האורחים)
• קטורזה בבית החולים (הקישור נבדק ונמצא בריא לצופים בכל הגילים של סיכון גבוה להתקף לב)
• קטרזיס ספרותי בתאילנד (הקישור נבדק ונמצא כשיר לצפיה בכל הגילים לפני השינה)
• למה אסור סטנ דאפ עם קהל טבעוני סרט תיעודי, באדיבות כאן 11. (כל קשר בין הקהל למציאות אינו קיים, השמות האמיתיים שמורים במרשתת)