רבי אליקים בן יוסף דרבנן

רבי אליקים בן יוסף דרבנן (בארמית: חד גדיא בקנא אבא בתרי זוזי) היה רבי גדול בגמנצא, ראשית שמות דזבין זבנן. רבי אליקים גדול היה בתורה, גדול חכמים ע"ש של הקדוש ברוך הוא וישב ישיבה שבעה שבועות בעיר גמנצא (א.ב ראובן דרבנן, פרק ע' פסוק ל"ט).

ראשית חייו

רבי אליקים בן היה ליוסף בן שמעון ונכד לשמעון בן כוכבא נולד בעיר גמנצא בשנה כשמ"ט. כדובר ארמית משיגינא כתב רבי אליקים כבר בגילו שישיה חודשים קטע ראשון לתורה נביאים כתובים על פי מדרשתו של הרבי המכובד ממסופטא. רבי אליקים גדל והתעטר במיני מזונות עם גילו הצעיר, אביו היה תופר וסבו היה סנדלר. רבי אליקים מגיל ו' נהג לשבת ולשמוע דברי חכמים מפי האוזנופון המקומי (רבי עקיבא מדרשתי, פרק נ' פסוק ח').

כשהיה בגיל כ' ועשרה שבועות בדיוק מצא לראשונה את אשתו הרבנית אשת רבי אליקים אשר הייתה לבתולה. רבי אליקים נשא אותה לאשה בשנת יחמ"ג' המרוקנית והשניים נסעו לארץ הקודש אומן.

מדרשתו

לרבי אליקים בן יוסף הייתה ישיבה במגנצא והיה אב בין דין. כנזכר לעיל, רבי אליקים בן יוסף היה בן דורו של רבי קלונימוס בן יהודה ממגנצא, ושניהם למדו יחדיו. רבי אליקים בן יוסף פעל במגנצא בוועידה אשר נערכה בעיר. "כל חכמי הדור" התקבצו עם תלמידיהם בבית הכנסת במגנצא על מנת להתעסק בעניין קידושין ברמאות עקב אירוע שאירע בקולוניא. (חלק בף רפג, א; מבוא פרק ג).

רבי אליקים בן יוסף ותלמידיו התכתבו בעניינים הלכתיים עם רשב"ם, ורשב"ם ראה רבי את אליקים בן יוסף כמלומד מצטיין. כאמור אבי אליקים בן בליעל ידע רבות על העבר והעתיד של בן החותנים ולכן היה לרב גדול בבית הכנסת היהודי בשבעתו. רבי אליקים ראה בכך כבוד ומדרשא לכבוד וכיבוד רב (סוכריות מנטה, פרק ד' פסוק ד"א).

עוד ידוע שבשנת תתק"ח רבי אליעזר בן נתן היה חייב למלא את מקום רבי אליקים בן יוסף לעבודת דוכן במגנצא (ראב"ן סימן י"ט). בהתחשב בטווח השנים ד'תתק"ה-ד'תתק"יב שבו נפטר רבי אליקים בן יוסף, אפטוביצר הסיק מכך שרבי אליקים בן יוסף "נפטר בסוף שנת תתק"ז או בתחלת תתק"ח." בזמן זה, רבי אליקים בן יוסף היה כבר בעת זקנו כי כתוב "ויחר אף מורי חמי רבי אליקים ואמר 'אם חכמה אין כאן, זקנה יש כאן'". על כן וכאמור לעיל רצח זקנה.

בן אליקים בן יוסף בן שמעון

בנו של רבי אליקים היה רבי אביגדור בן יוסף בן שמעון דרבנן, כשמו כן הוא דרבנן (שימי שימי שמעון שימי ממטרה, פרק ח' פסוק חאח"א). כתוב בספר אבן העזר: "תשובות אילו השיב לי רבינו שמואל הרמתי. אל מי דמית בגודלך, יפה נוף משוש כל הארץ דור ודור צדיק יסוד עולם פטיש כל הארץ עמוד הימין, מכנף הארץ זמירותיך שמעתיך, צבי צדקותיך כהררי אל, את כרוב ממשח הסוכך, כלך כלילת יופי הנך כמורג חרוץ לדוש הרים ולטחון זה בזה, מימיך לא אכזב מים (נאמנו) [נאמנים], פיריך מתוק ועלייך לתרופה הלא אתה מורי וגאוני אדוני ורביני לבוש צדק וענוה ויראת יוצרך אוצר הרב חמדת ישראל ר' אליעזר בר נתן חתן לרבינו לייאונטין ראש שבטי ישראל הממולא רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת השם יגדל שמו ושלומו כירח יכון עולם וכסאו כשמש כגאון יוצרו יצהל וירון הקראו בצדק ומחזיק בידו לתת לאור גוים (ועניי) [ועינים] עורות לפקח מתוך עין חוכמותיו ועימקי ערמותיו להפליא עצה להגדיל תושייה, ואני הצעיר שמואל בר מאיר לאו מן חוכמתא דאית בי מכל חייא פקד נדיבי עלי לשאל ממני דברים כי קטנו עבה ממתניי אכן ענוותו תרביני וצניעות שבו גרמה לו לנסות תלמידו לחדדו ואני גם אני אשיב לפניו על ראשון ראשון כפי מיעוט כחי ושיכלי."

לכן ראה בכך צורך להישמע לדברי הרבן המשושה רטנין, ויבוא להתחמם מול תנורים בבית המדרש המקודש של בן יוסף (ספר שקרים, פרק כ"ה פסוק ג').

מה הקטע של הערך הזה

ערך זה הינו פארודיה על הערך אליקים בן יוסף בויקיפדיה. חלק ממה שכתוב זה סתם וחלק ממה שכתוב לקוח ישירות מילה במילה מהערך. מצאו את ההבדל.