שדה בוקר

שדה בוקר הינו ישוב קטן ומלא באנשים דמויי מפלצות(בעיקר התלמידים שביישוב.)

היסטוריה

כידוע, הישוב הוקם בשנת 3691 לפני ספירת המוסלמים על ידי דוד בן גוריון ו-30 יעלים שעלו מנחל סין וחיפשו מה לאכול. הן חשבו שהשיער של בן גוריון הוא חסה והחלו לכרסם אותו. בן גוריון הציע להן להקים קיבוץ ולחלוק את כל ההוצאות וההכנסות באופן שווה, וכשאמרו לו "מהההה" הוא הבין שהן מסכימות ושיבץ אותן לתורנות בחדר האוכל וברפת. עד מהרה שגשג הקיבוץ, שענפיו העיקריים היו ייצור בננות נפץ ופתיליות אקמולי לאנשים בני 40 ומעלה. הקיבוץ הגיע לשגשוג כלכלי כה גדול, שמאות יעלים נוספות עלו מהנחל והתחננו להתקבל כחברות. בתור מבחן קבלה לקיבוץ הן נתבקשו לקפוץ דרך חישוק בוער וללמוד בעל פה את המהדורה היומית של "מקור ראשון". בן גוריון אף התחתן עם אחת מהיעלים וקרא לה "פולה". לזוג נולד האל פן.

כאשר התגלה שבן גוריון מעל בקופה הקיבוצית וקנה בה תחתוני תחרה מצרפת לאהובתו פולה, התאספו היעלים והחליטו לצלוב אותו באתר "גולגולתא" שנמצא בראש נחל חווארים. לאחר מותו נקבר בן גוריון במערה בנחל קומראן, עטוף במגילות הגנוזות. כעבור שלושה ימים קם לתחייה, גילה שלוהק לפרסומת של בייגל-בייגל ומת מצער. באתר הקבורה שלו הוקם פארק אטרקציות מוטורי ונגבה הון עתק מההמונים שעמדו בתור מחוץ לאתר. מכיוון שלוועדי עובדים באזור באר שבע נמכרו כרטיסים בהנחה, עד מהרה הפך המקום לגן החיות היחיד בעולם המציג את האדם הקדמון חי ובועט. מדי שבת שוחררו הפראים המסכנים לחופשי במרחבי ביג בבאר שבע וצוידו במספר שקלים כדי לקנות מותגים ולחזור עייפים אך מרוצים לכלוביהם.

כיום

ליד הקיבוץ הוקמה מדרשת בן גוריון והפראים עברו לישוב החדש. בשנת 3991 נמצאה גופתו של בן גוריון במצב טוב יחסית לכיעור האופייני לו. בפארק הוקמו נחלות של יעלים בשם "נחלות פראי המדבר". הישוב מלא בילדים ערסים משועממים שנוהגים ללכת הליכה של סטלנים. ביישוב יש הרבה מהגרים סודאנים, לכן ביישוב יש פשיעה רבה.

זמן קצר לאחר הקמת הישוב, נחתו בו חיזרים ירוקים משונים, לבושים בגדים קרועים וסנדלי שורש. עד מהרה התחילו החיזרים לקיים פולחן מוזר: הם החלו לאסוף מסביבתם פיסות פלסטיק, נייר וזכוכים, ולכלוא אותם בכלובי ברזל גדולים. פעם בשבוע הם היו מרוקנים את הכלובים וחוזרים שוב ושוב על התהליך. אמונתם בטקס המוזר היתה כה גדולה, עד שכל מי שהעז לא להשתתף בו נרגם מיד באבנים ונקבר ליד בן גוריון. את החגים היו החיזרים מציינים בכך שפשטו על אחד המלונות באזור, לכדו כמה מהאורחים או מצוות הניהול, קרקפו אותם ותלו את הקרקפת על מוט גבוה.

חוות הבודדים

ליד הישוב הוקמה צורת התיישבות חדשה שנועדה למצוא פתרון לשיקום אנשים נטולי חברים, שנקראה "חוות בודדים". לחוות נשלחו פציינטים שכל בתי החולים הפסיכיאטריים נואשו מלרפא, בתקווה שימצאו חברה הולמת על ידי הזדווגות עם חיות אקזוטיות כגון עיזים, אלפקות, נאקות ופסמונים. המטופלים מצאו את פרנסתם כשגילו שביכולתם לייצר גבינות על ידי רחיצת הפטריות ברגליהם באמצעות חלב עיזים, ויין מוגז על ידי הפלצה בתוך אמבט מיץ ענבים. התיירים זרמו לאזור בהמוניהם כדי לטעום את המעדנים מדיפי הניחוח ולצפות בפלא הביולוגי: צאצאי הזיווג בין אדם לעז, ילדים קטנים ושעירים עם פרסות, זנב וקרניים, שדילגו על ראשי הגבעות וייללו אל השמיים בלילות ירח מלא. ילדי הפרא גדלו והפכו לנכס עבור צה"ל, כשהתגייסו ושירתו בתור בהמות משא.