שנה לינארית מעוברת
- " מאז ימי תרח, חדלו רוב המאמינים להאמין שיש מלפפוני-ים בצד המוצל של הירח. "
- ~ לוי מישלן
שיטת השנה הלינארית היא שיטת לחישוב מחזורי זמן, המבוססת על גונים וכתמים המופיעים על פני מפות מן הסוג הישן, הרשומות על קלף, פרגמנט, או נייר מצופה פלסטיק (מפות מן הסוג שאינן דיגיטלי).
הכתמים מופיעים בהשפעת חילופי טמפרטורה המשאירה סימנים על חומר המפה, ולפי סימנים אלה יודעים לקרוא את ההתפתחות הלינארית של הזמן, מאז הדפסת המפה, ועד להוצאתה משימוש.
ממציא השיטה
לוי מישלן, נולד בגלאזגו, סקוטלנד, ב1765, ויצא בהיותו בן עשרים בלבד, לחקור השפעות של אור לילה, ואפלת יום, על חסרי חוליות תת-ימיים, מלפפוני ים, ומאובני רכיכות, באי גרינגומזיה (חלק משרשרת איי הפלפלת החריפה, דרומית למדגסקר).
אחת ממסקנתיו הייתה כי מלפפוני ים השואפים אל קירבם גרגרי קפה, במקום חול, יגרמו להשפעה ניכרת על הגרוויטציה הירחית. הוא טען כי השפעה כזו המכניסה את הירח למסלול פרפנדיקולרי למישור המילקה, ומורידה את מפלס המים בפרט באיזורים שיש בהם הרי געש תת מימיים.
בהמשך סברתו טען כי מלפפוני הים יגיעו בעתיד למימדים אימתניים, ויירטו חול למרחקים כבירים, מה שעלול לגרום לסתימת הפיורדים בדרום זקנדינביה.
לוי מישלן נעלם בשנת 1789, וחבריו למשלחת המחקר טענו כי לאחרונה נראה רוכב על חמור לכיוון הר הגעש גרינגוש באי גרינגומזיה, כדי לחפש עקבות מאובנים של מלפפונות מים מתוקות (זן יחודי שכבר נכחד).
ללוי מישלן הוענק לאחר העלמותו, תואר של כבוד בתחום: המחקר האקולוגי של זרמי החול הגלובליים, ותואר סר על תרומתו לחקר השנה הלינארית העולמית.
תולדות השיטה
מאז המחקר החשוב של לוי מישלן, התפתחה השיטה רבות, עד לימינו אנו. כיום ישנן שתי אסכולות מרכזיות בשיטה.
הראשונה היא האסכולה ה"פרא-אקפונדיאלית",
האסכולה השנייה היא האסכולה ה"פוסט-היפיבוליאנית".
הגישה הראשונה (פרה-אקפונדיאלית) התפתחה לאחר שהועלתה התיאוריה כי הסתימות בפיורדים הזקנדינביים, לא יתרחשו לעולם, כיוון שפיורדים אלה נוטים להסתם רק בגלל מחסור בחול, ולא בגלל עודף בו.
הגישה השניה (פוסט-היפיבוליאנית) באה בעקבותיה, והניחה,
כי בתנאים של מחסור חמור בחול, יחולו התפרצויות געשיות,
ולא סתימות בפיורדים.
הדיון האקדמי בין גישות מנוגדות אלה, הוביל בשנת 1868,
לחקר השינויים במפות החול העולמיות, ובעקבותיו לפיתוח השיטה למדידת זמן לינארי על פי מפות אלה.
החוקרים מתקופה זו ביססו את מחקריהם, על מחלוקת מדעית עם גלילאו גליליי בנושא תנועת של גופים כדוריים במסילה גלילונית, באי הסכמה
מופרזת עם קופרניקוס תוך האשמתו בנטייה לאינפנטיסימאליות, אך תוך קבלת משנתו המדעית של סר אייזיק ניוטון, בטענה שהנחותיו של ניוטון אינן סותרות כלל את הנחות היסוד של מחקר הזמן הלינארי.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, חוללו שני מדענים אסטוניים (ל.סיורק, ו.וסילט), שחקרו יישומים של שיטת החישוב הלינארית, מהפכה זוטא, בהכריזם כי אין יותר צורך במפות מתקפלות לצורך חישוב דקדקני. מכשיר "חיישן כתמים לונארי" (חכ"ל) אותו הם פיתחו, והצמידו לקרני איילים צפוניים, עזר להם להפחית את סכנת ריכוז החול הגלולבלית, שאיימה לא רק על דרום זקנדינביה, אלא גם על חצי האי טרונצ'ומאטוזה (בין הרפובליקה הדומיניקנית וקוסטה ריקה). מכשיר החכ"ל הפך מאז המצאתו בידי המדענים האסטוניים, למכשיר רב ערך בטכנולגיה האקולוגית המתפתחת.כיום מבקשים חברות אקוטק רבות להכניס את החכ"ל אל כל בית, מה שמחייב התקנה של שושנת קליטה על הגג, המחוברת לשנאי פרפורטיבי.[1]
גילוי השנה הלינארית המעוברת
בשנת 1950, התגלה במחקר הלינארי אפקט מסוג חדש הגורם לפיתול של מלפפוני הים, ולהתעבותם במידה כזו, שהחל חשש בקהילה המדעית כי הניסויים באמצעות מכשיר החכ"ל, יצרו ממדים חדשים בזמן, שניתן להגדירם כ: שנים לינאריות מעוברות (שנל"ים).
לשל"מ יש שלושה טרימסטרים, והיא מחולקת בין שלושה אזורי
זמן גלובליים:
1. גריניץ' - טיירה דל פואגו.
2. טיירה דל פואגו - הוקאידו (או קמצ'טקה - תלוי בשנה).
3. הוקאידו\ קמצ'טקה - גר'יניץ'.
תופעה זו גורמת לשינוי מפת הזמן באופן כה מפליג, עד כי חישובי גריניץ' צריכים לתיקון שנעשה באמצעות מכשיר חכ"ל שנמצא על האי פיספומיו, מערבית לחוף השנהב.
מכשיר החכ"ל באי פיספומיו, הוא מכשיר החכ"ל הגדול ביותר בעולם כיום, והוא מגיע לגודל של לווין גדול.
הוא קולט קרינה ירחית, ומתרגם אותה בטכנולגית GPIT למונה מרחבזמן גריגוריאני.
נוסחא לחישוב זמן לינארי:
הערות שוליים
- ↑ ראו קישור מצורף