אוזן הרע
אוזן הרע הוא מאכל יהודי מסורתי עתיק יומין, אשר כמעט ונעלם מהשולחנות. מקורותיו בערבות פולניה, אז היו נוהגים לטפל בדלקת האוזן התיכונה בטיפול כירורגי שכלל כריתה רדיקלית של האוזן, ובישולה בכיכר הכפר המרכזית. השלב הסופי של הטקס המיוחד היה ארוחה משותפת של כל בני הכפר את קדירת מרק האוזן הרע, או בקיצור, מרק אוזן. טקס זה נועד לגרש רוחות רעות תוקפות אוזניים.
בהקשר זה יש כמובן לציין גם את המאכל המסורתי מרק רגל הרע, או בקיצור מרק רגל.
בדורות האחרונים ירד קרנו של מרק אוזן הרע, וחבל שכך. אין ספק שאחראים לכך רופאי אוזניים זדוניים. למעשה קיימת כיום דת שלמה שמתנגדת לפעולתם המושחתת של רופאי האוזניים, דת הסיינטולוגיה שמקורה באוזן בודהיזם, דת המאמינה באיזון מתמיד בין שתי בחורות. הרב והרב במיעוטו. ברגע שאחת משתיהן נבחרת היא עוברת להשגחת הרבנית הראשית. זו שמה עליה אוזן במשך כל התקופה. אם זה נשמע טוב, היא עוברת טקס שהוא שילוב של ברית מילה וחינה, טקס המלחינה. בטקס מקובל להגיש נקניק ולהקריא חלקים מתוך כיתבי האר"י פוטר, מאכל מסורתי זה נקרא סלאמי פוטרי. בזמן המלחינה מושמעת מוזיקת אוזן בודהיזם מסורתית שאוזן לא שמעה מעולם.
הגולם מפרג
כידוע הגולם לא שמע מה שאמרו לו, ולכן כמעט הציף את כל העיר במים. חוקרים סבורים כיום שהסיבה לכך היתה תופעה שנקראת תסמונת פרג - המאופיינת בפרג שבאוזניים המפריע לשמיעה הסדירה. יש הקושרים את התופעה והמחלה עם האוזן הרע. אחרים טוענים שהפרג שימש כאטמי אוזניים לפני המצאת הפלסטיק, ופותח על ידי מקובלים בפרג על מנת למנוע מבעלי אוזן הרע לעודד אנשים לדבר בשפה זרה, דבר הפוגע בלכידות העם ומעודד את מתק השפתיים המזוייף, המושמע באזני העם בידי מדינאים תאבי בצע.
לפי המסורת כישצאו בני ישראל בשאלה ירד להם פרג בסיני. בהתחלה משה ניסה לשכנע אותם שזה בריא ואמר להם: הוא הלחם אשר אמר לנו... אבל כשראה שאין ברירה ביקש שהמתכון יהיה עם ממתיק כלשהו. יחד עם אחיו אהרן שכנע את בני ישראל שהאוזן הרע הוא "כצפיחית בדבש" - שפירושו בלשון המקראית הוא: "קצת פיחס בדבש". להגיש בכביסה קרה עם לבבות ארטיק שוק, ראש כרוב, ושיני שום. הפרג היה למילה האחרונה במאכלי שנות השבעים של המאה הקודמת לפרעה רעמסס, אך מאז יצא קצת מהאופנה.
למרבה ההפתעה בדת האיסלם סיפור הגולם והפרג הפוכים. לפי הכתוב בקוראן הפרג היה זה שלא שמע טוב, כי היה לו אוזן הרע, והגולם הצליח להבהיר לו במה מדובר על ידי קולו החזק והמהדהד. לשם כך הוא המציא את המהרל (רמקול בערבית). לזכר מאורע זה, המכריז על שעות התפילה נקרא מאזין, ואבא שלו נקרא אבו מאזן הרע. עוצמת ההכרזה נמדדת במגה דציבלים (או מחב"לים).
אוזן הרע בימינו
כיום לא ידוע בציבור אוזן הרע המסורתית, והכינוי אוזן הרע שגור בפיהם של בני תשחורת נלהבים אשר רוקדים לצליליו של זמר החתונות המרוקני הידוע, רע מוכיח (הקריאה היא: "אוזן אוזן יא אוזן הרע, אוזן אוזן יא אוזן הרע")
בגלל מיעוט האוזן הרע מתמעט והולך גם כמות הפרטים של אוזניית הנגב, סוג של אפרכסת טלפון שנמצאת בסכנת הכחדה יחד עם החוט הסלילי המחבר אותה. שניהם נצפו לאחרונה במגרש גרוטאות ליד לוד. דבר מוביל לדבר, ההתחממות ביקום גוברת ובסופו של דבר הכחדת האוזניה מביאה להגדלת החור באוזן, תופעה שפרופסור אלי אוזן אחד ממומחי האקלים הידועים בארץ מתקשה להסביר, אף שרמת ההאזנה לשיעוריו ברדיו עולה מיום ליום, בתכניתו "מאזינים יקרים".
בנאסא מפתחים את החור באוזן דור שתיים, ובכוונתם לקדוח אותו בשנים הקרובות, מיד אחרי שהתקציב יוכפל.
אוזני הרע מגויים
טיפולים בגויים על ידי יהודים התקיימו בעיקר בזמן מגילת אסתר שם מסופר גם על מקרים מצערים ביניהם גם מקרה כישלון ומוות כתוצאה מכריתת אוזניים לא נכונה על ידי תלייה. המקרה נגמר במוות של משפחה שלמה שחלתה בזיהום אוזניים. למרות שהמשפחה מתה האוזניים סיפקו את המנה הכי טעימה של אוזן הרע, וכמסורת (וניסיון חיקוי עלוב) כל שנה היהודים מנסים ליצור אוזניים טעימות, אך מכיוון ששכחו כיצד להכינם, המתכון השתבש.
בימינו המודעות גוברת בקרב אומות העולם לבעיית האוזן הרע. על מנת להגביר את המודעות להכחדת האזניה, יצאה חברת סוני היפנית בסדרה של אזניות איכותיות השומרים על צליל איכותי ללא תוספת פרג. במולדבה שם מוכרים את האוזניה עם נגן MP3, שרה הילדה בת השש אמליה אוזן את השיר נגן נגן של אוזהר נרגוב. בגלל אוזן הרע המאזינים שמעו את המנגינה אך לא הבינו אף מילה. רופאים ישרעלים יצאו למלדובה על מנת לטפל בעניין, אך שמועות זדוניות מנעו מהם להמריא.