איןטונס:לתרום צואה
קטנים ונימוחים
יהיו עוד יציאות,
אני יודע
ויש לי גם טחורים
בולטים ונפוחים
ואותי
זה משגע
אני הולך /
לתרום צואה /
לאחותך, שמה גאלה /
ומקווה /
שהיא תחלים /
מהזיהום, אינשאללה /
לנצח רכים, /
יפים ונימוחים /
יהיו עוד יציאות - אני יודע /
ויש לי גם טחורים /
בולטים ונפוחים /
וזה אותי כה משגע /
בתוך התא /
אין חלונות /
ולא נכנסת רוח /
וזה קשה, /
כשעל הקיר שילשול מגעיל /
מרוח /
וכמו מגבונים /
אנחנו נזרקים /
עם הזבל /
אל הפחים
לתרום צואה // איןשליין.
- "'לנצח אחי, אזכור אותך תמיד'. מה זה לנצח ותמיד? זה אותו דבר. אתה רואה שהאדם עילג."
- ~ שדיים חפן על חפיף גבר, 2002
לִתְרוֹם צוֹאָה הוא שיר עיברי שנכתב על ידי המשורר שגיס, בשנת 2021.[1] השיר מוכר בביצועו של הזמר טסטין ג'ימברלייק.
השיר נכתב מנקודת מבטו של אדם הישוב על מושב אסלה, ונדרש לתרום צואה לאחות של חבר. תורם הצואה מספר על הקושי בהיפרדות מצואתו, ומנחם את עצמו בכך ש-"יהיו עוד יציאות, אני יודע". התורם מספר על התמודדותו עם בעיית הטחורים. בבית השלישי של השיר, מספר התורם כי בתא שבו הוא מטיל את צרכיו אין חלונות, וכתוצאה מכך יש מחסור בונטילציה. עוד מספר התורם, כי מולו מרוח כתם צואה גדול מסוג שלשול. בסוף השיר (הבית האחרון), מספר התורם כי כמו מגבונים, המין האנושי מגיע אל קיצו בכך שהוא "נזרק אל הפחים", המדמים בור (קבר), מעין משל לסוף החיים - לאחר שנעשה שימוש במגבונים, הם נטמנים עם אשפה נוספת באדמה.
בריאיון שהעניק המשורר לתכנית הריאיונות "200 שעות ושיר" בערוץ 16, סיפר המשורר כי "השיר מסמל את מעגל החיים - איך צואה נולדת? כמו תינוק, זה מתחיל מעיכול ומתגלגל לטוכעס, וכמו כל דבר שנולד גם הצואה "מתה" - היא נמרחת על מגבון ומושלכת אל פח האשפה, ונטמנת באדמה".
השיר הפך להיות מזוהה מאוד עם אירועי אסון האסלה, אף שנכתב שנה קודם לאסון. כתוצאה מהאסון, התאספו מאות אלפי בני נוער למיזם חברתי חובק עולם אשר כונה "נוער האסלות", במטרה לתת ייצוג לכאב ולסבל הכרוכים במתן צואה.
אלבומים בגרסאות זרות
הבהרה: הנהלת איןציקלופדיה אינה אחראית לכל תולעת אוזן שתיגרם כתוצאה מלחיצה על הקישור.ים! |
אזהרה: חרא
ערך זה מריח מוזר. |
הערות שוליים
- ↑ סקיצה ראשונית של השיר, בעמוד הטוויטר של שגיס, 18 במרץ 2021 (הקישור אינו פעיל)