איןטקסט:הבלש הפיסח/מערכונים/פריח'ולס

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"פריח'ולס" הוא סרט טלוויזיה של שלישיית הבלש הפיסח. סרט הטלוויזיה בוצע על ידי חברי "הבלש". סרט הטלוויזיה צולם לטלוויזיה ושודר במסגרת שידורי "הערוץ היחיד", בשנת 1980.

עלילה

מוריה בת ה-17, אשר גדלה כבת לאם יחידנית, רוצה לחלום ולשיר בגדול, אך בשכונה בה היא גדלה במועצה המקומית "באר ציונה" מסרבים לתת לה להישמע בשל היותה תמניה. כדי להגשים את חלומה, מוריה מכריחה את אמה, דליה, להשאר נשואה לרואה החשבון של המועצה המקומית, בשביל שתוכל להשיג דרך קשריו את פריצת דרכה, ובוחרת לעצמה את שם הבמה - "פריח'ולס". הדרך להצלחה רצופה בכוונות רעות מצדם של גברים רבים, השואפים לבלות לילה בין ירכיה. מה יקרה כשהאב הביולוגי, מזרחי, ישמע על מסלול חייה של בתו?

דמויות

דמות שחקן/ית הערות
רו"ח במיל' אליפלט גוגנהיים שרולי קרטושקה אביה המאמץ של מוריה
דוקטור רחבעם בן בוריקה משק'ה כהן דוקטור, אביה הביולוגי של מוריה
דליה גוגנהיים צילה רוח רעייתו של אליפלט, בגדה זו עם רחבעם וכך הביאה לעולם את מוריה
מוריה גוגנהיים (פריח'ולס) חזה עוף רך בתם של הדסה ורחבעם, לא יודעת כי נולדה לרחבעם עד אשר מכירה חתן
ולאדה וולודימיר (וובה) בנאי מהגר מאוקראינה, מוריה מתאהבת בו והוא רק רוצה להביא בה
אריקסן פורד ("פוקוס!") שרולי קרטושקה שומר הראש של מוריה גוגנהיים
אביגדור עשור בן המניינה משק'ה כהן שומר הראש שנשכר לשמור על שומר הראש
עדנה פלתיאל דבקה רגליאלי יו"ר המועצה המקומית "באר ציונה"
(בתפקיד עצמו) מתניים טמיר ע. יו"ר המועצה; מאוהב במוריה גוגנהיים
סנפרוסט אסנר דייג בעל המסעדה, פיסח ועיוור, שוכב עם מוריה כשחושב שהיא אשתו
מר יגוני יהורם יום-זך גבר צעיר, בן 20. מתאהב בפריח'ולס לאחר פרידה מחברתו. שוכב עם פריח'ולס מבלי לדעת על עברה, עד שמבשרת לו כי לקה בזיבה.

תסריט

מוריה גוגנהיים

[מפאת זכויות יוצרים, התסריט מקוצר, וחלקים רבים בו נאסרו בשל הוראת גניזה. עמכם הסליחה]

[קריינות: מוריה גוגנהיים, על רקע נוף ירוק] אני אוהבת את הנופים הירוקים שבארצנו. אני אוהבת את הים, את השמיים, את הציפורים. [צוחקת] אני יודעת שלא הכל תמיד כמו שהוא נראה, אבל אני אוהבת להיות מאוהבת. כזאת אני. ותמיד הייתי.

מוריה: נו ולאדה, בוא כבר! [צוחקת מאושרת]

ולאדה: פידראס אידי נחוי בלאט, אני רוצה מוודקה, את לא מביאה לי וודקה!

מוריה: די, מאמי, אתה מכור, בוא תהיה איתי קצת, בוא נהנה! בוא... אתה רוצה לשמוע אותי שרה?

[מוריה וולאדה מתקרבים בצורה רומנטית], ולאדה: בסדר

מוריה: אם ננעללללללללוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו... [הד ברקע]

[ולאדה קורס לרצפה, מתעלף מהחום]; מוריה: אוי, שיט!

[קאט, חדר מיון, פריצה לחדר מיון, ולאדה במצב לא טוב] רופא בחדר מיון: מה שמך גבירתי?

מוריה: פריח'ולס

רופא: סליחה?

מ פריח'ולס, זה פרי כמו free...

ר אוקיי...

מ וח'ולס.

ר freeחו"לס?

מ איך אני בעצמי לא חשבתי על השם הזה... [צוחקת בחינניות]

רופא (מתאהב): את ממש יפה, פריח'ולס...

מ תודה... [מעבירה מחוות של מאוהבת]

ר ומה הקשר שלך למטופל?

מ יצאנו לדייט, והיינו בשדות, ו...?

ר מצצת לו?

מ לא, מה פתאום, הוא פשוט שיכור, הוא תמיד שיכור [מחייכת] אני תמיד אומרת לו שיפסיק, אבל כנראה שאני לא מספיק...

ר חשובה לו?

מ ...כן... אבל אני אוהבת אותו, הוא החלק השני שלי...

ר בת כמה את?

מ 16.11, כמעט 17

ר את יודעת שהוא בן 33

מ כן אבל... לאהבה אין גיל

ר ההורים שלך יודעים שאת מתרועעת איתו בשדות?

[מ' נזכרת בסקס הראשון שלהם, בחוף פלמחים, במהלכו נתקע לה זרד בכוס ואז ולאדה הוציא לה אותו עם השיניים]

מ בבקשה אל תספר להורים שלי על הקשר שלנו... אם תספר להם, הם לא יתנו לי לראות אותו... אמא שלי... אמא מאוד תכעס... ו...

ר ומה לגבי אבא שלך?

מ אבא פשוט לא... לא... אל תספר לו הוא גם ישתגע.

ר טוב, אני מקווה שבן הזוג שלך יצא מזה.

[הרופא נכנס לחדר, פריח'ולס הולכת אל הטלפון הציבורי ומכניסה 3 אסימונים, מחייגת אל אמה דליה. צליל חיוג ארוך, ומענה. גניחות]

מ הלו? אמא?

דליה: הו כן, הו כן! הוווו, מי כלבה רעה שלי, מי?!

מ אמא, מדוע את מדברת גסויות?

דליה: כן, עין יושב הראש, מי תשכב איתך יא חתיכת מסואב, אתה הכלבה שלי, כן, כן, תרד לי עוד, עוד, עוד יותר!!! אאאאאאאאאאההההההההההההההה!!!!

מ אמא את במקרה עם...

מתניים טמיר: אני חושש שאני שומע קול מן האפרכסת...

ד שתוק את הפה שלך ותתחיל לנקות לי שם למטה!!! אני רוצה לראות לשון מלא!!!

מתניים טמיר:' אה...

ד דבר אליי מלוכלך! דבר אליי בפוליטיקה!

מתניים: את מצביעה מפא"י נכון? מצביעה מפא"י?

ד הו כן, הו כן, תגיד לי קיבוץ יבנה, תגיד לי שמעון פרס!!!!

מתניים: שימון פרס

[הקו מתנתק ופריח'ולס בהלם]

רופא בחדר מיון: הי, אה.. סליחה, שמתי לב שאת בטלפון אבל... רציתי לעדכן אותך לגבי החבר שלך...

מ כן?

ר מצבו... לא טוב

מ מה קרה?!

ר לא יודעים מה יש לו, הוא פצוע אנושות

מ זאת שורה מסרט אחר

ר אה, סליחה, נכון, אה... החבר שלך ערבב 3 סוגי תרופות עם אלכוהול, והכבד שלו קרס

[מוריה נתקפת תדהמה]

ר את לבד עכשיו? יש מישהו שיכול להיות איתך? כי זה יהיה לא פשוט

[מוריה מתחילה לבכות] אין... אין מישהו... אמא שלי בדיוק... מזדיינת בבית עם העוזר של ראשת המועצה, אבא שלי נטש אותי מזמן, אין לי פשוט אף אחד... וכל מה שרציתי זה להגשים חלום ולהיות זמרת...

ר שה, שה, אל תבכי יפה.

מ שה תגיד לאמא שלך! יא אשכנטוז!

ר רגע, תני לי לתת לך... [מוריה לוקחת את החלוק של הרופא ומקנחת עליו את האף ומנקה את הדמעות] לא משנה.

מ תודה. [בקול מנוזל]

ר אני יכול לומר לך משהו כנה?

מ מה?

ר עכשיו כשאת ככה, ואת פגיעה לידי, ואת בוכה, זה מחרמן אותי ממש.

מ מה?

ר אני חושב שאני אוהב אותך. כאילו, אף פעם לא... אף פעם לא הייתי עם מישהי...

מ נו זה כי אתה אשכנזי

ר אולי, כאילו... לא יודע... תגידי, את רוצה לבוא אלינו פעם אחת לאכול בבית? ההורים שלי עברו שואה, אז הם כמעט ולא מדברים

מ אוקיי

ר בנתיים, יש מקום שאני יכול לקחת אותך אליו? אולי הביתה? קר פה, את רוצה שמיכה?

מ רק אם תישאר איתי

ר אני האמת חייב לחזור לעבוד, אבל, לא אכפת לי להתכסות איתך כמה דקות

מ אוקי

רופא [מביט בה בעיניים מאוהבות] את כל כך יפה כשאת פגיעה ועצובה

מ [מובכת, מחייכת] תודה...

ר חכי כאן, אני הולך להביא לנו שמיכה ומאפה. מה בא לך לאכול? יש רוגעלעך

מ איכס רוגעלעך יא אשכנזי תביא לי חצי זיוה... [צוחקים]

ר בשבילך אביא הכל. רק, לא אמרת לי איך קוראים לך באמת?

מ מוריה

ר מוריה freeחולס?

מ רק מוריה, פריחולס זה שם הבמה שלי.

ר טוב, אני הולך ובא. בסדר? אל תלכי.

[בית ראשת המועצה]

ראשת המועצה: אני לא מצליחה להבין, היכן העוזר האפס שלי?! היכן הלך הוא?! שמישהו ירים אליו צינתוק.

[קו הטלפון מצלצל אך אין מענה]

ראשת המועצה: אז למה אתם מחכים?! סעו אליו הביתה.

[משאית זבל נוסעת לכיוון ביתו, ועל ביתו דבוק מכתב: "יצאתי לחופשה, תכף אשוב". בקבינת המשאית יושבת ראשת המועצה]: כלב מטונף ובוגדני. אלוהים ישלם לך!

[בביתה של גברת גוגנהיים, דליה גוגנהיים ומותניים טמיר מזדיינים. גניחות חזקות]

דליה: אהההההההההה!!!!!!!! אהההההההה!!!!!!! אההההההההההה!!

טמיר: אווו... אווו....... אהה אהה אהה!!!...

דליה: עעעעעעעעעעעעעעעעהההההההההההההההההההההההההההאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!

[חוץ: אליפלט גוגנהיים הולך על השביל מחוץ לבית, באמתחתו רדיו המכוון על "רשת ב". מכניס המפתח במנעול, והמנעול אינו נפתח.]

אליפלט: הוי, מה זה קרה כאן? המנעול איננו פועל. חי נפשי, עליי למצוא תרופה למכה.

[טמיר, אשר שומע צלילים מוזרים בדלת]: מון אמור, אני חושש שמישהו מתקרב...

דליה: תשתוק כבר ותחזיר את הראש המגושם שלך אל בין ירכיי!

אליפלט: הרי זה מוזר, למיטב זכרונני רעייתי אמורה להיות בבית... [נתקל בפרחח על אופניים], הי אתה, מרוקני! התוכל לסייע לי לפרוץ את דלת ביתי?

[טמיר, עם פה מלא בכוס]: אני חושב שמישהו הולך להיכנס...

ד אין משיחין בשעת הסעודה!! תחזור כבר לסעוד אותי, חתיכת מתחאהההההההההההההההה.............

[הדלת נשברת והצליל נשמע בכל הבית]

אליפלט: מה 200 לירות? על לשבור את הדלת? יכולתי לשבור אותה לבד!

פרחח מרוקני: או תביא מאתיים לירות או שאני שוכב עם אשתך ומביא עליך את החברים שלי שיעקרו לך את השקדים עם אולר שוויצרי יא ווזווז!

א איזה דיבור נגוע! ובכן, רגע... [מוציא ארנקו והפרחח חוטף מידו] הלו! הלו! פרחח! שוב לכאן! [נאנח בעצב] אילו רק היו מרשתים את כל העיר במצלמות אבטחה, הייתי יכול לאתר את הפרחח הזה בן רגע. אך טרם המציאו את הגזוזטרה, כל מה שנותר לי לעשות הוא להיכנס הביתה ולומר... [נכנס הביתה בקול] אהובתי, אני בבית!

[טמיר נבהל, יוצא מדליה ורץ להתחבא]; דליה: אהובייייי!!!!

א אהובתי----הייייי---יייי!!!!

דליה לוחשת לטמיר: רוץ, קפוץ, צא מהחלון

טמיר: אבל הפין שלי...

טמיר נעמד עירום ליד החלון, דליה לובשת מלמלה ונצמדת לעכוזו המיוזע ומביטה איתו על הגובה הרב. אל תפחד, זה לא הרבה מטרים, זו כולה קומה שניה על עמודים.

טמיר: אבל... אבל...

אליפלט: אני עולה אלייך, מונשרי!

דליה: קדימה, הזמן נגמר, להתראות. [דוחפת את טמיר מגבו, ועל אף התנגדותו צובטת בישבנו ומרימה את רגליו כך שיפול מהחלון. טמיר נופל ומתרסק על הקרקע עירום]

אליפלט: אהבה שלי... [מתנשקים] חזרתי מהפרנסה והבאתי לך ממון, כמו שאת הכי אוהבת

דליה: מי אמור...

אליפלט: מה זה, התארגנת כל כך יפה בשבילי?

דליה: כן, בוודאי. לגבר הכי יפה מגיעה האישה הכי יפה... לא כך?

[מתעלסים והדלת נסגרת]

[מפאת זכויות יוצרים, התסריט מקוצר, וחלקים רבים בו נאסרו בשל הוראת גניזה. עמכם הסליחה]

ביקורות

המערכון בוקר על ידי מספר כלי תקשורת ומבקרים עצמאיים. להלן חלק מן הביקורות שלהן זכה המערכון.

  • הבינה המלאכותית, ChatGPT, סקרה את סרט הקולנוע "פריח'ולס", וחלק מדעתה להלן: ""פריח'ולס" הוא מערכון מצוין – אולי קשה לעיכול, אך חשוב. הוא עושה שימוש חכם ומאתגר בפרודיה, הומור שחור ודמויות מוקצנות כדי להעביר מסר חברתי נוקב. זהו תוצר תרבותי שמראה כיצד ניתן, באמצעות אומנות, להציב מראה מול החברה ולהכריח אותה להתבונן בעצמה, גם אם מה שמשתקף בה אינו מחמיא כלל.". לקריאת הביקורת המלאה של ChatGPT על "פריח'ולס", לחצו כאן.

בתרבות

המערכון אוזכר בהקשרים נוספים בתרבות הכתובה והמצולמת. בין האזכורים השונים בתרבות:

הסרט זכה להצלחה רבתי בבתי הקולנוע ובערוץ 24.