איןטקסט:נשבע לך לא בוגד

From איןציקלופדיה
Jump to navigation Jump to search

נשבע לך לא בוגד (שם מלא "נשבע לך לא בוגד, בחיית עיוני לא בוגד") הוא שיר, שכיום מזוהה עם לחן מזרחי. משמעותו של הזמר המזרחי בגרסא המזרחית של השיר היא להבהיר לחברתו בצורה נהירה שהוא אינו בוגד בה, כלומר, איננו מסתובב עם נשים אחרות חוץ ממנה. משמעות הפתגם "בחיית עיוני" היא בכל כבודי, בליבי הישר. כלומר, הזמר רוצה להוכיח לחברתו באמצעות שתי מילים אלו שהוא אכן איננו בוגד בה.

אך גרסתו המזרחית של השיר היא איננה הגרסא המקורית. השיר בגרסתו המקורית היה בעצם שירו של אחד מהשרים בממלכת 'עיוני' הקדומה. ממלכת 'עיוני' קיבלה את שמה בזכות חיה בשם "'עיוני", אשר בני הממלכה דימו אותה לאל. כיום חיה זאת

כבר איננה. המלך של ממלכת עיוני היה חשדן עד מאוד, ולכן היה בטוח שכל האנשים סביבו הינם מרגלים ובוגדים בממלכתו. כשא אדם בממלכה היה מואשם בבגידה, גורלו היה לשבת בחדר ולצייר ציורים של 'עיוני' למשך כל ימי חייו, תוך כדי שמיעת צלילי טרומבון עשוי עץ(שצליליו נוראים עד מאוד) כשפנה המלך והאשים את אחד משריו בבגידה, מיד הוציא השר גיטרה בעלת מיתר אחד - חדמיתר(בהתאם למנהגי המקום), ופצח בשיר שמילותיו הן:

I swear I am not betraying, in the 'Ayuni' animal I am not betraying.

I swear I am not betraying, in the 'Ayuni' animal I am not betraying.

היה נהוג בממלכה, שמי שנשבע בשם חיית ה'עיוני' האלוהית, דובר אמת. לכן מלך ממלכת 'עיוני' האמין לשרו הטוב, ולא הכריחו לשאת בעונש האיום. מאז, שירו של השר הפך לשירה הלאומי של ממלכת עיוני, ואף זכה בתחרות ה "עולמיזיון" - תחרות הזמר של ימים עברו.

מאז אותה העת, עבר זמן רב. זמר מזרחי שמע את השיר הנפלא ואת נגינתה הנפלאה של החדמיתר, והחליט, כנהוג אצל זמרים מזרחיים, לתרגם את השיר לשפה המזרחית. אך, כידוע, זמרים מזרחיים לעולם אינם מתרגמים שירים עם משמעותם המקורית. לכן, השיר שנכתב במקור כשיר פולחני לחיה אלוהית, נהפך לשיר מזרחי לחברה חשדנית. המילה "betraying", תורגה למילה העברית "בוגד". למרות שבשפה העברית בוגד - כמו בוגד בממלכה ובממשל, ובוגד - אחד אשר לא נאמן לחברתו, הינה אותה מילה, בממלכת 'עיוני' העתיקה

אלו היו שתי מילים שונות לחלוטין. לכן, הזמר אשר תירגם את השיר, השתמש במילה "בוגד" במשמעות שתתאים יותר לנעימה מזרחית. כמו כן, צירוף המילים ayuni animal, תורגם על ידי חברו של הזמר המזרחי ל "בחיית העיוני". הזמר, אשר היה בטוח כי בתקופה אשר בה חיית העיוני כבר אינה קיימת, ביטוי זה לא יתאים.

לכן, כשהסתכל שנית על צירוף המילים, ראה שאם שינוי קטן בניקוד המילים, יוכל להפוף צירוף זה לביטוי ידוע בעם המזרחי "בחיית עיוני" - בכוונה של - באמת, לא בשקר. וכך הפך השיר שמטרתו המקורית שבועה למלך ממלכת עיוני בחיית עיוני הקדושה, לשיר מזרחי שמטרתו היא שבועה על כך שהזמר אינו בוגד בחברתו - דבר חשוב לא פחות. עם הזמן אל הגרסא המזרחית התווספו צלילים מזרחיים, כמו צלילי תיפוף שונים, וקצב מהיר יותר, כי כידוע, מטרתם העיקרית של שירים מזרחיים היא לשמש מוזיקה לריקודים במסיבות של

עדות המזרח. לכן הקצב השתנה והתאים עצמו לרוח התקופה ולרוח מסיבה.

כמו כן, למרות שהשיר העתיק הורכב משתי שורות יחידות אשר חזרו על עצמן כמה וכמה וכמה וכמה וכמה פעמים, לגרסא המזרחית התווספו שורות, כמו שתי השורות : "יוצא לבר לשתות כוסית ימינה שמאלה לא מביט" אשר מטרתן היא הוכחה עמוקה יותר לכך שהזמר אינו מתפתה לנשים אחרות, אלא נאמן לחברתו. וכמו כן, השורה בסוף השיר : "יש קצת כפיים?" אשר קצת מעוותת, אבל לפי מחקרים רבים שנעשו, חוקרים סבורים שמשמעותה היא להניע את הקהל למחוא כף בסיום השיר, כדי להראות אהדה לזמר ולשירו. כמובן, שמחקרים אלה גם דברו, שאם מבקשים מקהל למחוא כפיים לאחר שיר, והקהל איננו עושה זאת מרצונו האישי, שווה ערך לבדיחה שהמספר צריך להסבירה כדי שאנשים יצחקו.

כיום, השרי העתיק נשכח לחלוטין, ואין כמעט איש אשר אשר זוכר את ממלכת עיוני, חוץ מכת ה'עיונים', אשר מוצאה לא ידוע, אך ידוע שהם מעלים קורבנות בשם עיוני, ותפילתם העיקרית

מורכבת מנגינה ממושכת - כ-5 ימים, של שיר הפולחן לחיית העיוני. תפילה זו היא חשובה, ואסור לשגות במהלכה. על המתפללים לנגן ולשיר את השיר העתיק שוב ושוב ושוב ושוב במהלך כל

חמשת ימי התפילה אשר נערכים כל שבוע. מאמין אשר התעייף במהלך התפילה, יחזור על שיר התפילה למשך יומיים נוספים.

כמובן, שמשמעות מאמר זה איננה לפגוע בכבוד הזמר המזרחי, ובמיוחד לא בשיר "נשבע לך לא בוגד". כל שיר כבודו לו.