איןטקסט:פגישה עם חייזרים

From איןציקלופדיה
Jump to navigation Jump to search

פגישה עם חייזרים מאת רון אפטבולבול

זה היה עוד יום רגיל, הייתי בחדרי משחק לי במחשב הנייד השלי, הכל היה רגיל. בדיוק כמו כל יום רגיל אחר סגרתי את המחשב ברגע שסיימתי את 'עיסוקיי', והלכתי להכין לעצמי ארוחה דשנה מפרוסת לחם, קורנפלקס וחומוס אך בדיוק באותו רגע שמשעתי מין צעקה לא מובנת, קירבתי את אוזני לחלון ושמעתי עכשיו כמעט בבירור אישה שצורחת:"הצילו, הצילו חייזרים תוקפים אותי" רצתי להצילה וחשבתי אולי תביא לי תגמול כלשהו, הגשתי לה את פרוסת הלחם עם החומוס והקורנפלקס אך זה לא עזר היא המשיכה לצעוק:"חייזרים תוקפים אותי" ואז רק הבנתי... "אההה" אמרתי לעצמי... איך לא שמתי לב מקודם לחציל הענקי הזה עם האיבר מין על מצחו שמזכיר קצת שילוב בין אלביס למשה פרץ. שאלתי את הבחורה אם החייזר הזה מציק לה תוך כדי ניסיון להישמע גיבור בעינה. היא הגיבה בחיוב, "אמממ מה אני אמור לעשות עכשיו" חשבתי לעצמי... התקרבתי אליו בזהירות בציפייה לקח שהוא לא יבחין בי אך תוך רגעים מעטים מאד האיבר מין שיש לו על המצח הבחין בנוכחותי והתחיל להשפריץ עליי אוקטופלזמה חייזרית, זרקתי עליו את הסנדוויץ' בדיוק במצח ואז באותו הרגע הוא עזב את האישה מן זרועותיו החצי התמנוניות חצי כושיות וניסה לתפוס אותי!!! (שיט)

תמונת קלסטרון של מפקד החייזרים

התחלתי לרוץ ותוך כדי ריצה לזרוק עליו אבנים לצערי הרבה כל אבן שזרקתי עליו הוא ענה לי בתשובה והשפריץ עלי את האוקטופלזמה החייזרית הלבנה שלו. תוך כדי הריצה שלפתי טלפון מהכיס ובדיוק רציתי לחייג את המספר של המשטרה אבל אז... הגיעה חללית חייזרים מהשמיים בצורה של חציל ענקי וירקה מן אור ירוק גדול כזה שמשך למעין פטמה ענקית כזאתי, ניסיתי להתנגד אך ללא כל הצלחה. ברגע שהגעתי לחללית הרגשתי סוג של חבטה בראשי והתמוטטתי על הקרקע. כשהתעוררתי מצאתי את עצמי במעבדה חייזרית לא רציתי אפילו לחשוב איזה ניסויים הולכים לבצע בי! התחלתי לבכות ואז הגיעו החייזרים, "חחח תראה איזה קוקסינל הוא" אמר אחד החייזרים והתחיל להכות אותי עם מלפפון חמוץ. ניסיתי להזיז את ידי וראיתי שהחייזרים שכחו לקשור לי את היד השנייה! לא ידעתי מה לעשות ונכנסתי לפניקה מהר הורדתי את מכנסיי ופרקתי את מימיי (מי יודע כמה שעות לא הייתי בהכרה) החייזרים לא ידעו איך להגיב לזה שהשתנתי על המפקד הצבאי שלהם, אחד החייזרים שלף מבטנו רובה חייזרי משוכלל! וכיוון אותו עליי!! זרקתי ראיתי שוב פעם נכנסתי לפניקה ולא ידעתי מה לעשות!!!! החייזר התקרב אליי וכיוון את האקדח לראשי "בלי בלופ בליפ כושים סודנים בליפ בלופ" הוא צעק! בדיוק סיימתי לחרבן (הייתי חכם התחלתי לחרבן ברגע שהוא שלף את האקדח כדי שיהיה לי מה לזרוק עליו) והטלתי בחוזקה את הקקי המוצק שלי בפרצופו החצילי, הוא זרק את הרובה החייזרי שלו ומהר הצלחתי לתפוס את הרובה ולהשפריץ את מה שלא היה בו על הכפתור שמשחרר אותי מהדבר הזה שהידיים והצוואר שלי היו קשורים בו.
רצתי התחלתי לרוץ בשיא המהירות תוך כדי שאני סורק את השטח עם עיניי, כל החייזרים היו בעקבותיי לא היה לי אפילו זמן להרים את המכנסיים... הכנסתי קצת קקי לכיס למקרה חירום והמשכתי לרוץ עד ש... אוקיי כל מה שראיתי עד עכשיו היה סביר: חייזר עם איבר על המצח שלו, צי חייזרים שדומה לחציל אבל לא חשבתי שבאמצע חללית מלחמה חייזרית תהיה שדרת חלונות אדומים כמו באמסטרדם. שלפתי שטר של 20 שקלים חדשים שמלאים בחרא וניגשתי לזונת המקום, בסיומי עזבתי את המקום והמשכתי לטייל בחללית. החייזרים כבר שכחו שאני כאן... הסתכלתי דרך החלון וראיתי את כדור הארץ מלמעלה, ידעתי שזה סימן לא טוב אם אני אקפוץ מכאן אולי אשבור רגל או אפילו את שניהם! אני צריך להשתלט על תא הטייס כדי לחזור הביתה אך אעשה זאת? חשבתי שיש בידיי רק צעד אחד לעשות כדי לחזור הביתה ומיד רצתי לעשות זאת! חטפתי את אחד החייזרים בסביבה, קירבתי את הרקטום שלי אל פניו ואיימתי שאם לא יביא אותי לתא הטייס גזים הולכים להיפלט הלילה.

אךךך הלילה... מילים כל כך רבות אפשר להגיד עליו, אפלולי, מסתורי ומריח ריח עז של פי הטבעת שלי. נכנסנו לתא טייס החללית, בשלב זה הפלצתי על פניו של החייזר וראיתי איך עורו נצלה. לא הייתה לי ברירה הפלצתי גם על ראשו של הטייס והשתלטתי על ההגה. רציתי לטוס הביתה אבל ידעתי שנסיעה ארוכה מחכה לי ואיך אפשר להעביר אותה בלי אוכל... ראיתי סניף מקדונל'דס על יד אורנוס והסעתי לשם את החללית. חניתי את החללית בחניה בחניון ועליתי לקנות לעצמי קציץ בשר איכותי, בהתחלה התלבטתי בתפריט אך לבסוף החלטתי לקנות מק-בליפבלופוניום, התמונה עם ההמבורגר הסגול מלא החרקים הקטנים האלה ממש עורר לי את התיאבון, שילמתי למוכרת וירדתי לחניון. כשהגעתי לחניון ראיתי משטרה חייזרית שגוררת לי את החללית! מהר קפצתי לחללית עם קציץ הבשר ולחצתי על פול גאז! תוך כדי הפול גז לחצתי גם על כפתור הלייזרים ופצצתי להם את כל המקום! תוך כדי שהמשטרה האינטרגלקטית בעקבותיי נהנתי מקציץ הבשר האיכותי וניסיתי להתקרב לכדור הארץ כמה שיותר.
הייתי כבר קרוב לכדור הארץ אך המשטרה עדיין לא נחה ממני.. ראיתי שיש לי כבר קליטה בפלאפון והחלטתי לעשות צעד נועז! התקשרתי לראש הממשלה של ארצות הברית שענה לי בשנייה ואמרתי לו שצי חייזרים שנמסים/נשרפים כאשר עושים עליהם קקי פיפי ופלוצים בדרך לכאן! כמובן שראש הממשלה של ארצות הברית הודיע לכל העולם וכל העולם בנה צבא אנטי-חייזריסטי עם רובי קקי ופיפי ורימוני פלוצים. אמרתי לראש הממשלה להיות מוכן כי אני מביא אותם לכדור הארץ, "אל תדאג הכל יהיה בסדר, תהיה חזק" הוא אמר לי. היינו קרובים לכדור הארץ אך הפער ביני לצי החייזרים המשטרתיים רק מצמצם מרגע לרגע. באותו הרגע ה GPS שלי שהוביל אותי לארצות הברית מת, והייתי צריך פשוט לטוס ישר בלי לדעת אפילו לאן! אחרי נסיעה של 3 שעות הגעתי למקום שומם חיים, צחיח ללא שום סימן של חיים. "איפה אנחנו לעזאזל?!?!?!" שאלתי את עצמי רגע לפני שנתקלתי בשלט הגדול שעליו היה כתוב 'ברוכים הבאים לפתח תקווה'.
לא ידעתי מה לעשות! לא היה קליטה במקום הצחיח הזה וגם אני לא חושב שה GPS יכול לאתר מקום שכזה ובקושי מישהו מאמין שמקום זה קיים! מה אעשה! החייזרים תכף יגיעו ואין לי איך ליצור קשר עם הצבא האנטי-חייזריסטי! "טוב" חשבתי לעצמי.. גם ככה אני הולך למות... "אולי לפחות אני לא ימות רעב" אמרתי לעצמי והלכתי לטרוף המבורגר במקדונלד'ס שבקניון הגדול. איכס מה זה ההמבורגר המסריח הזה... המק-בליבלופ הזה שבאורנוס היה פי מיליון שנות אור יותר טעים! אני דורש פיצוי! שיט החייזרים כאן! טוב ביי כדור הארץ היה נחמד... רגע! נזכרתי! הרי היה לי קצת קקי בכיס! במהירות הוצאתי את הקקי מכיסי וטרפתי אותו בתיאבון רב, "או סופסוף קצת איכות לאחר החרא הזה שאכלתי בסניף מקדונלד'ס הזה' החייזרים הוציאו אקדח משוכלל מקיבתם, כיוונו אותו לראשי ואז...... לחצו על ההדק. אה חשבתי אני הולך למות... סתם שתינה של חייזרים וגם הטעם לא משהו. עזבו אמרתי, אני הולך הבייתה.. מישהו יכול להסיע אותי לאבן גבירול? "טוב, כמה יש'ך?" ענה לי "5 שקל ו3 מדבקות כאלה זוהרות של מכונית" אמרתי חזרה "בוא, עלה" אמר לי ועליתי על מכוניתו השחורה. לה לה לה לה לה נסענו ברכבו הצנוע והיה שיר מאד מעניין ברדיו אך לפתע המצב נהיה קצת מוזר... הוא הוריד את הטוקסידו שלו והתחיל לגעת בי בכל מיני מקומות, אוקיי אוקיי אני אדלג על הקטע הלא נעים הזה. הגענו לבית שלי אמרתי להתראות וחזרתי לעיסוקיי במחשב.