איןמסע:קונגו
יומן איןמסע: קונגו
בטיול שלי לקונגו לפני כשנתיים קרו דברים רבים. ראשית, עליי להזהיר אתכם: אין בקונגו ביסקוויטים! אם אתם אוהבי ביסקוויטים, קונגו היא לא המקום בשבילכם. אבל, אם אתם אוהבים ארגוני טרור פשיסטים איסלאמיסטים - הייתי ממליץ לכם לבקר באוסמואה. אוסמואה, עיירה מלבבת למרגלות הר הגעש הפעיל תמיד, נמצאת זה עשור בשליטת ארגון הטרור האסלמיסטי הקיצוני "שוחאדה". ארגון טרור זה מורכב מאנשים רבים שמסתובבים בכפר וטובחים בתושבים אקראיים. בשיחתי עם אחד מהם שאלתי אותו "שלום, אני חמי מישראל. תוכל לספר לי קצת על הכפר?" הוא נראה מאוד מתלהב מהרעיון שתייר ישראלי הגיע לכפר. לא הבנתי מה הוא צעק, אבל אני מאמין שהוא רצה לעשות לי הפתע, כי שנייה לאחר מכן הוא שם לי שק על הראש וחבט בי. התעוררתי במטוס מטען חלוד מחברת אייר קונגו, מומלץ ביותר, ומסתבר שמבלי שתכננתי אנשי המקום ארגנו לי צניחה חופשית בשמי קונגו. כאמור תושבי המקום הם אנשים אדיבים ונחמדים.
חבריי החדשים מארגון הטרור דחפו אותי מהמטוס ואני צנחתי לי אל תוך נוף מרהיב ביופיו - אינסוף עצים ופיצוצים גרעיניים נגלו לעיניי. לא יכולתי להודות יותר לארגון הטרור על שנתנו לי את החוויה הזו, ועוד בחינם! למזלי, נחתתי על אדמת בזלת קשה, ושברתי את כל הגפיים. הפגיעה הזאת נתנה לי תירוץ לקבל הצצה נדירה אל בתי החולים בקונגו. כשהגעתי אל בית החולים על אופניים (שיטה יעילה בהרבה מאמבולנס אם תשאלו אותי) גיליתי עד כמה קונגו משוכללת וטובה מישראל. שלא כמו פה, שיש זקנות במזדרון על מיטות מרופטות, פה אין זקנות וגם לא מיטות! הרופא שקיבל אותי היה מוכשר ביותר, וניכר עליו שטיפל כבר באלפי מטופלים (הוא גם היה הרופא היחיד במדינה אז בטח יש לו ים ניסיון). לאחר שניתן לי טיפול ראשוני נזרקתי לביצה קטנה ליד בית החולים, כדי לא לתפוס מקום. לדעתי, שיטת ה'טפל, זרוק לביצה, עבור למטופל הבא' היא שיטה הרבה יותר יעילה מהשיטה הישראלית של להציל חיים. לאחר שחזיר יבלות תועה אכל לי שבע מאצבעות הידיים כששכבתי בבוץ, קמתי ותפסתי אוטובוס.
האוטובוס המטולטל לקח אותי עד לעיר הגדולה חובאז. שם ביקרתי בכל המקומות המתויירים - הבניין שנהרס בפיגוע טרור, הבניין שנהרס במלחמת קונגו-קונגו, הבניין שנהרס בהפצצה אמריקאית ואפילו בבניין שנהרס סתם כי הייתה רעידת אדמה. אמנם, כל כספי נגנב כשפרחח צעיר חטף לי את התיק בסמטה וחתך לי את העורק הראשי, אבל זה לא מנע ממני לינות בגדול. הלכתי לטייל במתחם הרשמי של ארגון אל קאעידה אפריקה, שם נלקחתי ושימשתי כמשא ומתן מול אמריקה. אני מוכרח להגיד שזה היה כיף חיים. הקונגואים כל כך נדיבים. הם כל הזמן רצו לצלם אותי, ואפילו נתנו לי את העיתון הישראלי מהיום! כיום אני עדיין מתגורר בכלוב קטן באוניית משא בקונגו, ונהנה מכל רגע.
תודה על הקריאה, ממליץ בחום על ביקור קצר בקונגו, חמי