אפקט מנגלה

אפקט מנגלה (באנגלית: Mengele Effect) היא תופעה של בעיית זיכרון קולקטיבית, כאשר חלק נרחב מן האוכלוסיה סובלת מאותו זיכרון כוזב של אותו אירוע או פרט שלא התרחשו במציאות.

מקור השם

התופעה נקראית על שמו של נלסון מנגלה, פושע מלחמה נאצי, שהצליח לברוח מגרמניה לארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה. רבים ברחבי העולם זכרו כי מנגלה נקרא בכלל "יוזף" וכי הוא מת בהתאבדות ציאניד ביחד עם היטלר ואוה בראון, ואף טענו כי צפו בקליפים מהלוויה,[דרוש מקור] אך למעשה מנגלה טבע באקווריום בשנת 2003 לאחר שביקר עם נכדו בפארק יוניברסל אורלנדו. מי שטבעה את המונח "אפקט מנגלה" היא החוקרת פיונה גלאגר (1986-2016), לאחר שהייתה חלק מהאנשים הרבים שזכרו בטעות שמנגלה מת בשנות ה-40.

הסברים אפשריים לתופעה

ישנם מספר הסברים מדעיים לתופעה, שאינם סותרים אחד את השני. בין הבולטים שבהם:

1. סכיזופרניה: אחד מההסברים הפשוטים לתופעה, הוא שהאדם הראשון שהאמין באפקט מנגלה, היה סכיזופרן. פסיכוזות עשויות להיות מדבקות וסכיזופרנים עשויים ליצור סכיזופרנים חדשים בעת מגע אינטנסיבי עם אנשים בריאים. הסבר זה הינו ההסבר המניח את הדעת.
2. פגיעה מוחית: נכון ל-2026 ידוע למדע כי פגיעות מוחיות עשויות להוביל לבעיות זיכרון, הלוצינציות ושלל תופעות נוספות המאפיינות את אפקט מנגלה.
3. זוטות (או אוטיזם): מרבית המאמינים באפקט עוסקים בזוטות, כמו למשל, "מדוע הקו הזה נטוי" או "מדוע הרקע צבוע באדום ולא בצהוב". על כן, שינויים קטנים עשויים להוציא אותם משלוותם.
4. תרגיל פסיכולוגי המוני שמפעילה הממשלה (באמצעות ה-CERN) על הציבור שמטרתו לגרום לאינדיבידואל לפקפק בזכרון של עצמו: מה? מה פתאום.

התייחסויות בתרבות

בסדרה "קליפורניקיישן" מגדיר האנק מודי את אפקט מנגלה בספרו "אלוהים שונא את כולנו" כך: "להיות סכיזופרן ולהזות דברים שמעולם לא קרו במציאות, ואין להם ביסוס עובדתי"

דוגמאות לאפקט מנגלה

מכל הדברים שאף פעם לא קרו, זה הכי לא קרה.

• נלסון מנגלה: זיכרון שגוי לפיו הוא מת בשנות ה-40.
• לוני טונס: השימוש במילה "Luny" לעומת הזיכרון המוטעה "Looney".
• פיקאצ'ו: הזיכרון לפיו לפיקאצ'ו לא היה סומק בלחיים, בעוד שבפועל יש.
• קוקה קולה: הזיכרון לפיו בעבר המשקה הכיל קוקאין.
• קיט קט: הזיכרון לפיו הממתק נוצר בהשראת חטיף "כיף-כף".
• פרוטי לופס: הזיכרון לפיו "פרוטי לופס" זו תוכנה ליצירת מוסיקה ואינסטרומנטים, בזמן שמדובר בכלל בדגני בוקר.
• קסטרו: הזיכרון לפיו בפרסומת לקסטרו בשנות ה-90 יעל אבקסיס חושפת את ערוותה מול מנכ"ל החברה, פרופ' פידל קסטרו. במציאות זה לא היה פידל קסטרו, שכן פידל קסטרו (מייסד החברה) גויס לשירות מילואים פעיל בעת צילומי הפרסומת.
• בריטני ספירס: זיכרון לפיו בקליפ "Hit me baby one more time", בריטני ספירס שוכבת על ברכיו של המורה לספורט והוא מרביץ בעכוזה. זיכרון שגוי נוסף הוא לגבי הקליפ "Oops, I did it again" בו לפי הנטען בריטני מחרבנת במכנסיים לפני שהיא אומרת את המילים, בעוד שזה מעולם לא קרה.
• השיר We are the champions של להקת Kevin: זיכרון שגוי לפיו סולן הלהקה שר "We are the chimpanzees", כאשר במציאות הוא שר "Champions". חלק מן האנשים המאמינים בתופעה טוענים כי יש ברשותם תקליט ויניל המוכיח את טענתם.[דרוש מקור]
• מיקי מאוס: זיכרון לפיו מיקי מאוס לא לובש תחתונים מסיבות אידאולוגיות.
• דארת' ויידר: זיכרון לפיו דארת' ויידר אומר לבנו, "Luke, I am your father" (לוק, אני אביך), כאשר במציאות הוא אומר, "Look, I am your father" (תראה, אני אביך).
• מטריקס: זיכרון לפיו מורפיוס נותן לניאו כדור שלישי בצבע ירוק (ככל הנראה מכיל סמי מסיבות), במטרה לגרום לניאו להיות קלאבר. בפועל, באף אחד מהסרטים לא ניתן כדור כלל - ניתנו רק קפסולות ג'ל.