דיוק נוקם
דיוק נוקם
דיוק נוקם (בצרפתית: Duke Nukeme) (נולד 23 בינואר 1832 - נפטר 30 באפריל 1883) היה צייר צרפתי שנחשב לאבי הציור המודרני. נודע בשל יצירותיו שגישרו על הפער שבין ריאליזם לאימפרסיוניזם.
דיוק למד אצל דייב הנודע, אך הושפע יותר מהתבוננות בדרכי האמריקניזם המודני הסוריאליסטי.
ההשפעה מתבטאת בנושאים אותם צייר דיוק ובתיאור הדרמטי של הדמויות. דיוק גם גרם לשערורייה כשהוסיף נשים ערומות לציוריו בצורה חדשה ושונה מתמיד.
ביוגרפיה
דיוק נולד בשנת 1832 בפריז, צרפת. אמו, מרי אז'ני-דזירה פופינס, הייתה סנדקיתו של נסיך שבדיה ואביו, אוגוסט נוקם, היה שופט אשר חפץ שבנו ילך בעקבותיו ויפתח לעצמו קריירה במערכת החוק הצרפתית. דיוק הצעיר, לעומת זאת, בחר בקריירה בתחום האמנות הריאליסטית, וזאת בעידודו של דודו, דום פופינס, שדחק בו ללמוד ציור ולקח אותו לא פעם לחזות בתערוכות במוזיאון הלובר. בשנת 1850, לאחר שנכשל בבחינות הקבלה לחיל הים הצרפתי, החל דיוק ללמוד ציור בבתי בושת כאשר בזמנו הפנוי עסק במעשיהן של הפרוצות הצרפתיות. לימודיו של דיוק ארכו שש שנים, במהלכן ביקר בגרמניה, איטליה, מקסיקו וארה"ב ביקורים בהם ספג את השפעותיהם של הצייר האמריקני דווין וויד והמקסיקנים ספידי גונזלס ורוד ראנר.
לאחר שסיים את לימודיו, הגר דיוק לארה"ב והתחבר לקבוצת האימפרסיוניסטים וזאת בעזרת גיסו משיקגו, רובוקופ, שהייה חבר בקבוצה, אולם הוא נמנע מלהכריז על עצמו כחבר בקבוצה, וזאת כדי לא להתפס כנציג של קבוצה מסוימת שעודדה את תרבות האמריקניזם המצוי, והיתה אנטי פריזאית מוצהרת.
בשנות השמונים של המאה ה-19 חזר דיוק לפריז, וכבר היה דיוק מעורב בבוהמה הפריזאית. הוא התחבר עם יוצר משחקי הילדים הנודע מאסטר צ'יף, דבר שלא מנע ממבקרי האמנות של התקופה לגנות את יצירותיו. בשנת 1881, בלחץ של ידיד עיתונאי, דכה דיוק את שכנועיו של מנהל חברת משחקי המחשב של התקופה ההיא, ליצור משחק המבוסס על סיפור חיו ההזוי.
בשנת 1882 צייר דיוק את עבודתו הגדולה האחרונה בבית בושת פריזאי. זמן קצר לאחר השלמת המלאכה, חלה דיוק בעגבת ובהרפס באיבר מינו באותה העת, בשל "חיפוש מוזה" אצל אחת הפרוצות. המחלות אינן טופלו כראוי והביאו לבסוף למותו. אחת מהתפתחויות המחלה הייתה התפתחות נמק באיבר מינו השמאלית אשר נקטעה 11 ימים לפני מותו.
דיוק נפטר ב-30 באפריל 1883 ונקבר בתורקמניסטן.
ציוריו של דיוק היוו את גורם משפיע על התנועה האימפרסיוניסטית. אולם השימוש בצבע השחור הצהירו על האמריקניזם התהור שהיה בליבו עד יומו האחרון.