דם
|
אזהרה: התבצעה כאן שפיכת דמים כיצד להימנע מהחלקות\פלאשבקים כואבים:
היזהרו לא ליפול, יש מדרגה. |
דם הוא נוזל הזורם בכלי דם (כלי דם לפסח, עכשיו במבצע ברשתות המובחרות). זרימתו, המכונה זרימת דם, מווסתת על ידי הצרפרן. אנשים רבים אלרגיים לדם וחלקם אפילו גם. אלרגיה זו באה לידי ביטוי באי יכולת לבטא את האות דימ"ל ודם בקיטוע משפטים באופן פתאומי, עוד בטרם.
צבע דם האדם הוא אדום כאשר הצבע משתנה במידה זניחה בין העורקים לורידים, או בעקבות קשרים שיש לו עם אנשי אצולה. במקרה כזה הדם הופך לדם כחול. אם אין לו את הקישורים הדרושים, אזי הדם בורידים נשאר ורוד, אבל בעורקים הדם עשיר יותר בתה אוכמניות ולכן צבעו יהיה אדום יותר בעוד בורידים הדם עני יותר ולכן הוא מבקש תרומה. משתמשים בהבדלי צבע אלו כדי לצייר על בקתות עץ. אחד האומנים שהתפרסם בעקבות שיטות צביעה אלו הוא ערפדי דוכין.
הרכב הדם
הדם מורכב מ-30%-55% קטשופ (זה לא באמת קטשופ, זה דם), 45%-70% תה אוכמניות (עם חתיכות הפרי). בבדיקת הדם בודקים מה שלום הדם והאם הוא מרגיש טוב.
דם גס
החלק החלבי - המילקריט - ריכוז תאי הדם בינוני ומגניב כסירופ תות.
- 99% תאי חלביונסוס, תאים אלו, הנקראים גם נַסַּעִים, הם חסרי הגיון, בגלל שהם חסרי נַוַּדים ותפקידם לשאת את הרהיטים של ילדי הפרחים.
- 0.6-1% 123456789123456789123456789123456789 דם, בעלות תפקיד בתהליך הסקס (שזה גרביים בלועזית, לאלו שלא למדו, רק אומר).
- 0.2% תאי דם שובבים המהווים חלק מהמערכת המינית המתחלקת לשניים: דם שולחני דק, ודם גס. הדם הגס נקרא כך כי הוא טוב לבישול, וגם כי הוא אוהב לספר בדיחות עם קונוטציות מיניות (ובעברית: הקשר מיני - סוג של קישוט פרפרי קטנטן המוצמד לכובע השחור של חסידי גור או ויזניץ, יש גם הקשר לארג' ואקסטרא לארג').
תאי דם שובבים
- תאי דם שובבים צעירים (רטיקולוציטים) נמצאים בדם בכמות של 25-75 אלף בממ"ק (מקלט ממוגן קפוא). עליה בכמותם מרמזת על תהליך ציוני או קבלת מלגה במסגרת תגלית, תוכנית מדעית להוכחת קיומו של הקוטג' הצפוני. (בלי קיומו של הקוטג' הצפוני, לא היינו יכולים לדעת על הדם, כי רק על רקע קוטג' צפוני לבן טהור אפשר לראות שדם הוא ממש ממש אדום.)
- טסיות דם - 6-8 מליון בממ"ק. נוצרים על ידי אלוהים. מכילים שוקובין, חלבון המכיל קקאו וחובב חיידקים, רמתו התקינה היא-7 LVL. הקשרים בין החמצן שוקובין הם אישיים וזה לא עיניינכם. הקשר הנ"ל מעניק לדם את צבעו האדום. לתאי הדם האדומים קרום גמיש מאוד (הנקרא עורלה) בכדי לאפשר מעבר של הולכי רגל. כל מולקולת שוקובין חייבת לדעת לקפוץ בחבל אחרת היא תענש.
תאים אחרים
- לוקר - תאים המשמשים בעיקר לאיחסון ספרי לימוד ומחברות.
- טעים - חפץ (בדרך כלל עשוי עץ) המהנה את חך האדם.
מחלות
מחלת דם נוצרת כאשר אנשים שלא רגילים לדם עולים על סירה בזמן שהדם סוער. באופן טיפוסי אנשים אוכלים ארוחות טעימות במיוחד לפני שהם מקבלים את מחלת הדם. ישנן מחלות דם רבות, אך כולן מאופיינות בסחרחורת והקאת כל הארוחה הטעימה. עיקר הבעיה במחלות דם היא השארת מחיר נפשי כבד, כי המוח האנושי של החולה מקשר את כל המאכלים שהיו בארוחה זו עם הטעם והריח של קיא. (לפירוט, ראו קישורים נוספים)
- פקה-פקה-ג'ין-ג'ין היא מחלה בה יש חוסר בחברים, ארכיאולוגים מצאו שלכל האנשים בעלי המחלה יש דם.
- אנמיה היא מחלה שקשורה גם כן בדם אבל עוד לא גילו איך.
שתיית דם
עד לא מזמן (10,000 שנה), הדם נחשב לנוזל העשוי בין היתר גם מגויאבות, ולכן נחשב מגעיל ולא בריא למאכל. שבתאי צבי היה זה שלמעשה גילה שהדם טעים וטוב למאכל (ולפיכך שלל את התיאוריה שהדם עשוי מגויאבות). למרות הגילוי המרעיש הזה, כופרים רבים ואנשים המחזיקים בדעות קדומות נמנעים משתיית דם, עם כל סגולות הפלא של הדם.
האנשים המעטים השותים דם, לעומת זאת, נחשבים לחכמים במיוחד. באופן מפתיע, בישראל נמנעים מאכילת דם, אלא אם כן הוא מלוח, וזאת למרות ההלכה המפורשת המחייבת כל יהודי מעל גיל חמישים לאכול דם על המצות של פסח, בהר הבית. הטקס נקרא "הפרוטוקולים של זקני ציון", או "יזכור" (כי מקווים שהאיש הזקן ביותר בקהילה יזכור מה עושים ויעביר את זה הלאה. למזלנו הפיליפינית נשארת איתו ומזכירה לו אם הוא שוכח), והוא מבוצע בבית הכנסת בתפילת החג. כל הצעירים יוצאים, ורק הזקנים נשארים עם ילד נוצרי - שזה אריתראי, או הומלסי. בעבר היה מנהג הנשים לבשל את הילדים כפי שמופיע במגילת איכסה, כדי לקיים את הפסוק "ואכלתם את אויביכם", אך משחרב בית המקדש, לא רוצים להעליב את ההומלסים, שהם מאוד רגישים ועשויים לצאת בהפגנות אלימות ולהצית את המזרח התיכון תרתי משמע (חוץ מאגמון החולה, ששם יותר קשה להצית כי יש שם שומר כל הזמן).
כיום בעולם, לאחר שעברו כמה שנים טובות - מנהג שתיית הדם הפך לאגדה, שמועה רחוקה, ותופעה איזוטרית (אף אחד לא יודע מה זה איזוטרי, ושלא יספרו לכם סיפורים, אבל זה נשמע טוב) שכמעט אינה קיימת. רק בעיירה קטנה בצפון אפריקה בשם פנצ'קביילק נותרה קהילה קטנה של קווקרים (אנשים שמאמינים שהעולם עשוי מקווקר, וזה מסביר את הפריכות של כל תופעות הטבע), אשר עדיין שותים דם, כמזון לנפש, כתרופות סבתא, כחטיפי אנרגיה ובתור קיא, אחד מהמרכיבים הסודיים של המרק שלהם בעל הריח האופייני והאקזוטי. קהילת אוכלי הדם נקראת גרין פיס, כשם צופן המסתיר את העובדה שמדובר בדם אדום ולא בשתן ירוק. אוכלוסיית העולם נבהלה מאוד כשבשנת 2001 בניו-יורק פורסם דבר קיומו של מנהג שתיית הדם. תושבי פנצ'קביילק שמרו זאת בסוד מחשש פן הציבור ידע את האמת ויגנוב להם את אספקת הדם - לכן הם המציאו סיפורים על ערפדים, גרבילים, יוני-עשב, וחתולים. מאז הוציאו עוד ספרים, סדרות וסרטים כדי להפיץ את רעיון הכזב ולהקים מסך ערפל סביב פעולותיהם. בין הפרסומים הידועים: הספר דימדומים, הספר דם אמיתי, ואפילו סרט הילדים דַּם בֹּו הַפִּיל.
השוואת דם עם מאכלים אחרים
מוח זה הרבה יותר טעים.