תה
- "במקום להגיד "גא" אומרים "גיי". במקום להגיד "תה" אומרים "תיי". כאילו למה מה קרה??"
תה הוא תרכובת קטלנית ששימשה בעיקר להשמדת תינוקות בשני העשורים הראשונים של המחצית השניה של המאה ה-20. את התה מכינים מחתיכות עור יבשות של זקנים ופאייטים צבעוניים, ונוהגים לשמור אותו בשקיקים קטנים כדי להימנע מריכוז גבוה מידי של תה במקום אחד. את חתיכות העור מגדלים באי מגודר באוקיינוס השקט, שהגישה אליו ניתנה אך ורק לממציא התה, ג'יי לנו, ולאחר מותו גם לבניו. את הפאייטים הצבעוניים ניתן למצוא בסלסלות פלסטיק בחנויות יצירה וחנויות נעליים למיניהן שכן שם מצוי התה בצורה של דבק לנעליים או יכול גם להמצא כרעל שאנשים שאוכלים בננות זורקים לעורבים בגינה כדי שלא יתפתו לאכול את הנעליים שכיוכול עשועיות מסוכר אז אל תתפלאו שכל הזמן כואבות לכם הרגליים.את החנויות בהן מוכרים את התיי מצויות בכל ברחבי העולם כך שלא תהיה לכם בעיה למצוא איזו מערה מסריחה אם אתיופים שימכרו לכם בשמחה את התיי הגיי. מיספרו האטומי הוא 1007.
הכנת תה
לאחר שנקצרו חתיכות העור היבשות של הזקנים, הן מועברות על גבי רפסודות מפריכיות אורז (שלעולם אינן טובעות, כידוע) לארץ התה המכונה גם תֶה-מַן (או כפי שהיא מכונה בפי המקסיקנים- "תימן"). שם, בתהליך סודי במיוחד, מוסיפים אליהן את הפאייטים הצבעוניים ואורזים את התוצר הסופי בשקיקים. תה-מן נבחרה כמרכז התה הבינלאומי בשל קרבתה לים וצבע העור של תושביה.
הרקע להמצאת התה
בעיתות מצוקה ורעב, אשר אפיינו את שנות ה-50 הידועות גם כ"שנות המצוקה והרעב", נוצר מחסור גדול במרקים של "קנור", שכן המייסד הנודע של "קנור", היילי ג'ואל אוסמנט, עזב את משפחתו ונכסיו ועבר לגור ביישוב קיבוצי קטן בשם מוסקבה. כתוצאה מכך מאות אלפי מפעלים של "קנור" נסגרו. בגלל שמרקי "קנור" היוו 100% מהתפריט היומי של בני התקופה, תושבי כל מדינות העולם נאלצו לשתות אך ורק מים חמים, כי זה כל מה שידעו להכין. באין מזון, הוציא ארגון האו"ם הוראה חד משמעית להשמיד את כל הילדים שמתחת לגיל שנתיים וביסס את החלטתו על המחקר המדעי שמצא כי תינוקות רק ישנים ואוכלים כל היום, ולכן הם לא מהווים תרומה ממשית לחברה. אנשים מכל העולם נרתמו למשימה הנאצלת וזרקו את ילדיהם לנהרות. לאכזבתם הרבה שיטה זו התגלתה כבלתי שימושית, מפני שהתברר שכל נהרות העולם זורמים למצריים, והמצרים היו שמאלנים מתחסדים אשר משו את כל התינוקות מהמים והחזירו אותם למשפחותיהם בדואר רשום. בני האדם הרעבים חיפשו בייאוש אחר פתרונות חלופיים אך כולם היו בלתי יעילים, ובינתיים מלאי המים החמים בעולם התדלדל במהירות.
המצאת התה
באותה תקופה חי לו ממציא מפורסם בשם ג'יי לנו. למרות מוחו המבריק היה ג'יי אדם שנוא במיוחד, מפני שכל המצאותיו היו קטלניות והוא גם נהג להאכיל חתולים ששרצו מתחת לבניין שלו ולשמוע מוזיקת מטאל בווליום גבוה. בין המצאותיו של לנו נכללות הג'יליוטינה (שמאוחר יותר שמה שונה ל"גיליוטינה" בשל התקשות המקסיקנים לבטא את האות J ) וחבל התליה, הפופולרי עד היום. כאשר פנו אליו נציגי האו"ם בבקשה לעזרה ג'יי הסכים, והחל לעבוד בשקידה על המצאתו החדשה. כעבור שבועיים הוא הציג בכנס מכובד עד מאוד את התה וכך ניצל העולם.
השימוש בתה
בתחילה ניסו האנשים לגרום לתינוקות לאכול את התה, אך התינוקות שהורגלו במזון נוזלי לא הסכימו לבלוע את התרכובת. בתגובה לנו הציע למהול את התה במים חמים, והתרמית הצליחה- התינוקות, ששתו בשקיקה את התה עם המים מתו במהירות וללא ייסורים. אחרי שהושמדו כל התינוקות התגלה מאגר גדול של מים חמים בסין, וכל תושבי כדה"א חזרו לחיים מאושרים. לאחר שנדבק במגפת אבעבועות הרוח הגדולה של '62, גורש היילי ג'ואל אוסמנט ממוסקבה והוא החליט לפתוח מחדש את מפעלי "קנור". היום שבו נפתחו המפעלים הפך ליום חג, ועדיין בכל 12 ליולי יוצאים אנשים לרחובות וזורקים קעריות מרק איש על רעהו. בעקבות השפע הרב במרק הוחלט על הפוגה בהשמדת התינוקות, והתה יצא מכלל שימוש. ג'יי לנו מת ב-6.11.95 ב"מחלקה הפסיכיאטרית הסגורה לחולי נפש בעלי שיגעון גדלות" במרסיי, צרפת, לאחר שאיבד את כל כספו בדוכן לונה פארק והשתגע.
הבלים.
תחליפי תה
הבלים.