כרוב

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כרוב הוא כלי תחבורה מקראי, אשר מאפייניו שנויים במחלוקת ויתכן שהוא אף יפה למאכל אדם.

מיתוסים שהופרכו

שני מיתוסים רווחים בציבור הרחב, למרות שהם סותרים את הנאמר במקורות:

  1. כרוב = מלאך - נובע כנראה בתיאורם ביחזקאל בבעלי כנפיים. עם זאת, האופנים המתוארים ביחזקאל מפריכים סברה זאת.
  2. כרוב = ירק - טעות נפוצה ביותר, אשר מקורה, ככל הנראה, במסע תעמולה של מועצת הצמחים.

מידע במקורות

יחזקאל מתאר אופנים (גלגלים?) המחוברים לכרוב. האם מישהו ראה מימיו מלאך או חיה עם אופנים וכסא על גבה? כמו כן, לאופנים תכונה מוזרה: הם עשו רעש איום ופלטו אש!

חיפוש כל ההופעות של כרובים בתנ"ך מביאה לקשר ברור ועיקבי עם טיסה: " וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף" (שמואל ב כ"ב), "וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם וַיֵּרוֹמּוּ מִן הָאָרֶץ לְעֵינַי" (יחזקאל י). אלוהים היה מגיע כשהוא רכוב על כרוב ולכן נקרא "יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים" (תהלים פ, תהלים צ"ט).

שמם בא להם מן השורש 'רכב' אך בשינוי אותיות כפי שניתן לראות בדמיון בין הפסוקים:

  • "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף; וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ" (שמואל ב כ"ב)
  • "הַשָּׂם-עָבִים רְכוּבוֹ; הַמְהַלֵּךְ עַל-כַּנְפֵי-רוּחַ" (תהילים ק"ד)

מבנה הכרוב

תא הטייס

  • על הכרובים היה כסא, שנועד לרוכב עליהם: "עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר, כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם" (יחזקאל י).
  • הטייס היה יצור דמוי אדם (אולי מלאך): "וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו" (יחזקאל א).
  • הטייס ישב במטוס כשהוא שקוע עד מותניו, וחלקו העליון מחוץ לכרוב: "וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל, כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה" (יחזקאל א). אלישע מכנה את הטייס שהעלה את אליהו למרומים בשם פרש: "וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ …אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" (מלכים ב ב).

מערכת ההינע

תיאורי רגלי הכרובים לא מותיר ספק – הם המריאו אנכית, כמו מסוק:

  • "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה; וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א).
  • "וְהֵם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת". (דברי הימים ב ג)

החרב המתהפכת מבראשית היא תאור מדויק למדחף, המותקן במטוסים קלים מלפנים, או למסוקים ממעל.

לכרובים היו 4 מנועים: "וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים אֵצֶל הַכְּרוּבִים" (יחזקאל י ט).
המנועים פלטו אש ועשן: "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא. מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת; וְנֹגַהּ לָאֵשׁ, וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת, רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּמַרְאֵה הַבָּזָק" (שם יג).

התקני עזר

לכרובים הייתה זרוע מכנית שבעזרתה היה ניתן להרים דברים. את יחזקאל הרימה הזרוע בציצית שערו. זו ודאי הייתה חוויה מסמרת שיער והמלאכים מורידים אותו בתל אביב הבבלית להרגע. במועד אחר הוא נלקח לירושלים: "וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד, וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי; וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה" (יחזקאל ח).

הכרובים יכלו לצאת מהדביר בבית המקדש ללא כל מסלול המראה. זו הוכחה שהיה זה כלי טיס היכול להמריא אנכית. גם כנפיהם היו קטנות מדי לטיסה ובמקום גלגלים היו להם 4 רגליים. מאחורי המדחף היה המנוע שהוציא להט של אויר חם וגיצי אש, אשר תואם את תיאור הכרובים השומרים על גן העדן בבראשית: "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת".