מאור טייט

"ההרגשה הייתה שאנחנו נלחמים באוויר"

~ ערד דובב על פתח תקווה

ערד דובב, או בשמו המקורי "ערדוס דובבוס", היה פילוסוף שחי ביוון העתיקה. הוא נודע ברעיונות המוזרים והבלתי שגרתיים שלו, שלעתים קרובות הותירו את בני דורו מגרדים בראשם בבלבול.

ערד, שנולד למשפחה אמידה, גדל בכל נוחות ופאר, שנראה היה שפינקו אותו מגיל צעיר. הוא תמיד התעניין יותר בעיסוק בתחומי העניין שלו מאשר במעקב אחר המסורות והמנהגים של קהילתו.

כאדם צעיר, ערד הוקסם מהרעיון ליצור בן לוויה שיגשים את כל רצונו. הוא השקיע שנים בניסויים בחומרים ובטכניקות שונות עד שלבסוף הצליח ליצור את מה שכינה "האישה המושלמת" שלו - בובה בגודל טבעי עשויה מעץ ועור.

בובת המין של ערד הייתה סנסציה בקרב חבריו ועמיתיו, שהיו משועשעים ומעורערים מהרעיון. היו ששיבחו אותו על חדשנותו ויצירתיותו, בעוד שאחרים האשימו אותו בחילול הקודש ובחוסר מוסריות.

למרות המחלוקת, ערד המשיך לדגול בהמצאתו, ואף הרחיק לכת וטען כי בובת המין שלו מסוגלת לחשוב ולרגש עצמאיים. הוא טען שהבובה אינה רק חפץ, אלא יצור חי עם רצונות ושאיפות משלה.

השקפותיו הפילוסופיות של ערד היו לא שגרתיות באותה מידה. הוא דחה את הרעיון של חשיבה מופשטת, והתעקש שכל ידע חייב להיות מבוסס על ניסיון מוחשי. לעתים קרובות הוא ספג ביקורת על גישתו הפשטנית, אך הוא נשאר איתן באמונותיו.

למרות המוניטין שלו כפרובוקטור ואיקונוקלסט, ערד מעולם לא איבד את חוש ההומור שלו. הוא אהב לצחוק על הרעיונות והאמונות שלו, ותמיד היה מהיר בהערה שנונה או בדיחה חכמה.

ערד בדיוקן עצמי

בסופו של דבר, המורשת של ערד היא מעורבת. הוא אמנם זכור כחלוץ בתחום הרובוטיקה והבינה המלאכותית, אך רעיונותיו על מין ומוסר נשכחו במידה רבה. עם זאת, רוח החדשנות שלו וחוש ההומור חסר הכבוד שלו ממשיכים לעורר הוגים ואמנים עד היום.

עלייתה של המצאתו

ערד דובב, הממציא והפילוסוף האקסצנטרי, מצא את עצמו במצב קשה כשרץ ברחובותיה הצרים של יוון העתיקה, עם המון כפריים זועמים לוהט על עקביו. פניהם התעוותו מזעם, ההמון צרח גסויות והניף לפידים וקלשונים.

מה הוא עשה שזה מגיע לו? ערד ביצע את חילול הקודש האולטימטיבי - הוא יצר בובת מין שהייתה כל כך מציאותית, שגרמה לשערורייה בכפר. תושבי הכפר האשימו אותו בחילול הקודש ואיימו לשרוף אותו על המוקד בשל רשעותו.

אבל ערד לא היה אחד שיורד ללא קרב. בעודו רץ, הוא חיטט בטירוף בכיסיו ושלף את בובת המין. בפרץ מהיר של השראה, הוא הכניס את הבובה לידיו של אחד מתושבי הכפר שרדפו אחריו.

בן הכפר היה המום לרגע כשהחזיק את הבובה בידיו, לא בטוח מה לעשות. ערד ניצל את הבלבול הרגעי וזינק משם, הלב שלו פועם באדרנלין.

האספסוף הבין מהר שהם הולכו שולל, והם יצאו לדרך במרדף לוהט פעם נוספת. אבל ערד היה מוכנה לקראתם. היה לו עוד טריק אחד בשרוול - הוא יצר חיבור מיוחד לבובת המין שתוציא ענן של עשן כשהיא מופעלת.

כשההמון הסתגר, ערד הפעיל את חיבור העשן, ובובת המין התפרצה בענן של עשן סמיך וחריף. תושבי הכפר מעדו והשתעלו כשהם עטופים בערפל, וערד ניצל את ההזדמנות לחמוק בלי לשים לב.

כשהלב פועם ומוחו דוהרים, ערד מצא בסופו של דבר את דרכו למקום מבטחים. הוא ידע שהוא ברח בקושי מהמוות, ושהוא יצטרך להיות זהיר יותר בהמצאותיו בעתיד. אבל לעת עתה, הוא פשוט שמח להיות בחיים - ואסיר תודה על החשיבה הלא שגרתית שהצילה את חייו.

נעוריו

במהלך התבגרותו היה ערד דובב צעיר סקרן ועתיר דמיון. הוא בילה את רוב זמנו בהתעסקות עם חומרים שונים ובהמצאת כלים שונים. עם זאת, תחומי העניין שלו גבלו לעתים קרובות במוזר, והוריו נותרו לעתים קרובות מגרדים בראשם בבלבול.

אחת ההמצאות המוקדמות ביותר של ערד היה מתקן שיכול לקשור לו אוטומטית את שרוכי הנעליים שלו. בעוד הוריו התרשמו בתחילה מכושר ההמצאה שלו, עד מהרה הם הפכו מודאגים כשהחל להתנסות ברעיונות מסוכנים יותר.

בתקופה זו הוקסם ערד מצורת האדם והחל ליצור העתקים דמויי חיים של אנשים המשתמשים בחימר וחומרים אחרים. הוריו נחרדו מיצירותיו, שכללו לעתים קרובות איבר מין מציאותי ביותר, והם ניסו להרתיע אותו מלעסוק בעניין זה.

עם זאת, הקסם של ערד מצורת האדם רק התגבר עם הזמן, ולבסוף הוא המציא את בובת המין במהלך התבגרותו המאוחרת. המצאה זו זכתה ללעג וגינוי נרחבים, והוריו של ערד היו מחוץ לעצמם מרוב מבוכה.

למרות אי הסכמתם, ערד נשאר איתן באמונתו שהמצאתו תחולל מהפכה בדרך שבה אנשים חושבים על מיניות ומערכות יחסים. הוא המשיך לעבוד על מלאכת ייצור הבובות שלו, חידד את עיצוביו והפך אותם ליותר חיים.

עם כניסתו של ערד לבגרות הצעירה, הוא החל ללמוד פילוסופיה ופיתח את התיאוריה שלו על חשיבה לא מופשטת. עם זאת, רעיונותיו הבלתי שגרתיים התנגשו לעתים קרובות עם תורתם המסורתית של מדריכיו, מה שהוביל בסופו של דבר לגירושו מהקהילה הפילוסופית.

למרות האתגרים הרבים שניצבו בפניו במהלך התבגרותו, ערד נשאר צעיר נחוש ובעל חזון, נחוש לשנות את העולם באמצעות המצאותיו ורעיונותיו.

הפעם ההיא שערד כמעט המציא את הממחשב

ערד ומחשבו הניסיוני

האגדה מספרת שערד דובב התקרב פעם להמצאת המחשב הראשון בעולם, אך נאלץ לנטוש את הפרויקט עקב נסיבות בלתי צפויות.

ערד עבד ללא לאות במעבדתו במשך חודשים, התעסק ברכיבים מכניים ואלקטרוניים שונים, וניסה ליצור מכונה שתוכל לבצע חישובים מורכבים ולאחסן כמויות אדירות של מידע. הוא נעשה כל כך אכול בעבודתו עד שאיבד את תחושת הזמן והזניח את האחריות האחרות שלו.

יום אחד קיבל ערד זימון מראש עיריית מילרוס, עיר שכנה לעיר של ערד (אריסטופנוטרוקולסיפזוטשירופוליס), בבקשה לסיוע בדחיפות רבה. קבוצת שודדים טרחה את העיר, שדדה ובזזה כרצונה, וראש העיר קרא לערד, שהיה ידוע בכושר הלחימה שלו, להוביל את הגנת העיר.

ערד נקרע בין תשוקתו למדע לבין תחושת החובה שלו כלפי חבריו. בסופו של דבר, הוא בחר לשים בצד את פרויקט המחשב שלו ולענות לקריאה לנשק.

במשך שבועות הוביל ערד את מלחמה נגד השודדים, כשהוא נאבק בהם ברחובות ובסמטאות מילרוס. הוא התגלה כיריב אדיר, תוך שהוא משתמש באינטלקט וביצירתיות שלו כדי לתמרן את האויב בכל צעד ושעל.

בסופו של דבר, השודדים הובסו, והשקט הוחזר לעיר. ערד חזר למעבדה שלו, להוט לחדש את העבודה על פרויקט המחשב שלו. אבל כשפתח את הדלת, קידמה את פניו סצנה של כאוס והרס.

במהלך היעדרותו פרצה שריפה במעבדה והרסה את כל הציוד והפתקים שלו. ערד היה הרוסה. הוא הבין שחלומו להמציא את המחשב הראשון בעולם כבה, ושהוא יצטרך להתחיל הכל מחדש מאפס.

למרות הכישלון הזה, ערד מעולם לא איבד את התשוקה שלו למדע ולחדשנות. הוא המשיך להתנסות ולהתעסק, תמיד פרץ את הגבולות של מה שאפשר. ולמרות שהוא מעולם לא הצליח להמציא את המחשב הראשון בעולם, הוא הותיר אחריו מורשת של יצירתיות וכושר המצאה שממשיכה להוות השראה לדורות חדשים של ממציאים והוגים.

הקרב על פתח תקווה

כפילוסוף יווני שנודע בחשיבתו הבלתי שגרתית והמצאותיו, ערד דובב היה מועמד לא סביר לתפקיד גנרל בצבא היווני. אולם עקב תפנית מוזרה מצא עצמו ערד מוביל גדוד חיילים במשימה לכיבוש ארץ ישראל.

אילוסטרציה של הקרב

ערד דובב היה בטוח שהחשיבה הלא מופשטת והאסטרטגיות החדשניות שלו יובילו את צבאו לניצחון. הוא אפילו הביא איתו כמה מיצירותיו האחרונות, כולל בובת מין ענקית שלדעתו תפחיד את האויב.

אולם הדברים לא התנהלו כמתוכנן. כשהגיעו ערד וצבאו לארץ ישראל הם נתקלו בהתנגדות עזה מצד צבא פתח תקווה. חיילי פתח תקווה היו מאומנים ומצוידים היטב, ולא נבהלו מבובת המין הענקית שערד הביא עמו (בלשון המעטה).

ככל שהקרב נמשך, הבין ערד שחשיבתו הלא שגרתית והאסטרטגיות החדשניות שלו אינן תואמות לצבא המאורגן והממושמע של פתח תקווה. למרות מאמציו, הוא לא הצליח להוביל את חייליו לניצחון.

בסופו של דבר ערד וצבאו נאלצו לסגת, הושפלו והובסו. בעודו ליקק את פצעיו והרהר (תרתי משמע) בכישלונו, הבין ערד שאולי החשיבה הלא מופשטת והרעיונות החדשניים שלו הם לא תמיד הגישה הטובה ביותר לכל מצב.

למרות תבוסתו, נותר ערד דובב דמות שנויה במחלוקת בעולם הפילוסופי, שהמשיך לאתגר את החשיבה המקובלת ולפרוץ את הגבולות של מה שנחשב מקובל. ולמרות שהוא נכשל כגנרל בצבא היווני, מורשתו כפילוסוף וכממציא תתקיים עוד מאות שנים.

הזווית הפתח תקוואית

חיילי פתח תקווה הסתכלו על הקרב מול הצבא בראשות ערד דובב בתערובת של נחישות ושעשוע. הם ידעו שהם ניצבים מול קבוצת חיילים שלא היו רגילים בשטח ולא מכירים את הטקטיקה שלהם (לאגף ל11 קבוצות מלבניות ואז לפרוץ אותם בצורת כדור, מה שהוביל שנים רבות אחר כך להמצאת הבאולינג).

ככל שהקרב נמשך, חיילי פתח תקווה הבינו מהר מאוד שידם על העליונה. הם היו מאומנים ומצוידים היטב, ושנות הניסיון שלהם בלחימה בסביבה המדברית הקשה נתן להם יתרון על פני יריביהם.

למרות הנוכחות המוזרה והמפחידה של בובת המין הענקית שערד הביא עמו, חיילי פתח תקווה נותרו מרוכזים במשימתם. הם ידעו שהם נלחמים כדי להגן על מולדתם ואורח חייהם, והם לא התכוונו לתת לקבוצה של זרים להיכנס ולקחת את זה מהם.

כשהקרב הגיע לסיומו, יצאו חיילי פתח תקווה מנצחים. הם הגנו בהצלחה על אדמתם ועל עמם מפני הצבא הפולש, והם ידעו שניצחונם ייזכר לדורות הבאים (הוא לא).

למרות שניצחו בקרב, חיילי פתח תקווה לא שכחו את הטקטיקה המוזרה והלא שגרתית של יריביהם. הם הביטו בערד דובב ובצבאו בתערובת של בלבול ושעשוע, ותוהים כיצד קבוצת חיילים בראשות פילוסוף שהמציא בובת מין יכלה אי פעם להיות בעלת תקווה לכבוש את אדמתם.

בסופו של דבר ידעו חיילי פתח תקווה שניצחונם הגיע לא רק מכוחם ומכישורם, אלא ממחויבותם הבלתי מעורערת להגן על מולדתם ואורח חייהם. והם ימשיכו לעמוד איתן מול כל מי שביקש לאיים עליו, לא משנה עד כמה השיטות שלהם לא שגרתיות (שיטת הבאולינג).

נפילתו

יום אחד, כשעבד על בובה חדשה, הבחין ערד במשהו מוזר. לבובה הייתה פיתוי מסוים שלא היה קיים באף אחת מיצירותיו הקודמות (ערד היה מסתובב הרבה ב16chan). או אז היה לערד רעיון מהפכני: מה אם הוא יוצר בובה במיוחד להנאה מינית?

ערד השקיע חודשים בשכלול היצירה שלו, כשהוא יוצר אותה כדי להיראות ולהרגיש כמו אדם אמיתי. כאשר סוף סוף חשף את המצאתו לציבור, הוא נתקל בזעם וסלידה. אנשים קראו לו סוטה ותועבה, ורבים דרשו לגרש אותו מהקהילה הפילוסופית.

ערד לא נרתע, המשיך לשכלל את המצאתו, מתוך אמונה שזו תרומה חשובה לעולם הפילוסופיה. עם זאת, האובססיה שלו לבובת המין והחשיבה הלא מופשטת כילתה אותו במהרה. הוא בילה את כל זמנו נעול בבית המלאכה שלו, התעסק עם הבובות שלו והמציא תיאוריות מוזרות על העולם הפיזי.

ככל שהאובססיה של ערד הלכה וגדלה, כך גדלה הידיעה שלו. הוא נודע בתור "הפילוסוף שנפל", התייחסות לאמונותיו והמצאותיו השנויות במחלוקת. רבים האמינו שהוא השתגע, וחלקם אף טענו כי מכר את נשמתו לשטן בתמורה לידיעתו.

בסופו של דבר, ערד דובב מת לבדו בבית המלאכה שלו, מוקף בבובותיו ובתיאוריות חצויות שלו. מורשתו הייתה של מחלוקת ושערורייה, אך המצאת בובת המין וחשיבה לא מופשטת ימשיכו להשפיע על עולם הפילוסופיה במשך מאות שנים קדימה.

סיבות לנפילתו

היו סיבות רבות לנפילתו, ביניהם הקרב על פתח תקווה או הנכשל מדורית. אך אלו העיקריות:

1. המצאת בובת המין: המצאת בובת המין של ארד זכתה לביקורת וגינוי נרחבים שפגעו במוניטין שלו והובילו לנידוי מהקהילה הפילוסופית.
2. אמונות לא שגרתיות: דחייתו של ארד את החשיבה המופשטת וההתמקדות שלו באובייקטים פיזיים ותחושות נתפסה כמוזרה ולא שגרתית בעיני רבים מעמיתיו.
3. אובססיה להמצאות שלו: האובססיה של ארד למלאכת ייצור הבובות שלו ולתיאוריות שלו על העולם הפיזי כילתה אותו, והובילה אותו להזניח את מערכות היחסים האישיות שלו ואחריות אחרת.
4. גירוש מהקהילה הפילוסופית: ייתכן שדחייתו של ארד מהקהילה הפילוסופית גרמה לו להתבודד ולהסתגר יותר ויותר, מה שהיה יכול להחמיר את האובססיה והאקסצנטריות שלו.
5. לעג פומבי: רעיונותיו והמצאותיו של ארד זכו ללעג וללעג על ידי הציבור הרחב, מה שאולי גרם לו להיות ממורמר וממורמר.
6. חוסר הכרה: למרות תרומותיו הרבות לפילוסופיה, ארד מעולם לא השיג את ההכרה והכבוד שהרגיש שמגיעים לו, מה שאולי תרמו לתחושת ההתפכחות והייאוש שלו.
7. מחלת נפש: ייתכן שארד סבל ממחלת נפש, שעלולה הייתה לתרום לאקסצנטריות ולהתנהגות האובססיבית שלו.
8. ההפסד בקרב על פתח תקווה: אחרי ההפסד המשפיל ערד איבד המונה בבובת המין שלו וניסה לעשות הסבה לתחום הפורטנייט וגם בזה נכשל ולכן חזר לעבודתו הישנה.