מלחמת המושבות

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"זיו!!!! תתכונן להרגיש את כוח השיכון!"
~ אלי אבוטבול צועק מהטנדר של הליכוד
"על כל כדור שיפגע ב"וולף" אנחנו נפוצץ בית בזכרון!"
~ פנחס זוארץ על המלחמה
"פינקי פינקי די לאלימות! כי מהתקף לב תמות! "
~ שיר של מתנגדי מלחמה מבנימינה
"כמו במלחמה הקודמת, השיכון אכל את החרא"
~ שבתאי צבי על השיכון בזכרון


מלחמת המושבות
צדדים בנימינה/זכרון יעקב
שנים 2019- 2021
תומכים ראשיים הבית של אדווה/אתיופיה
אבדות

הרבה/המון

מנצח
אין מנצח רשמי

ראשי מדינה

פנחס זוארץ/זיו דשא

רמטכ"ל

פנחס "אבו פינקי" זוארץ /צילה "מלכת המוות" רשף

כוחות

17 מיליון חיילים רגליים וכ10,000 רכבים משוריינים, 10 טנקים מסוג מרכבה 4, לייזר לעיניים מבית "אופטיקה עדי", 2 אופנועים תוצרת "אמריקן פיצה"

מלחמת המושבות (ידועה כ"מלחמת זכרון יעקב-בנימינה השנייה" או "מלחמת הלוחמים החופשיים של ברית הזכרונאים - הרפובליקה הפדרלית של בנימינה השנייה") הינה מלחמה שנמשכה בין השנים 2019 - 2021

גורמים למלחמה

מהפכת השיכון

מאז ומתמיד השיכון זכה לזלזול רב מצד השלטונות בזכרון ובבנימינה, זאת בגלל הרמה הסוציו-אקונומית הנמוכה של האזור. בפבואר 2019 אלי אבוטבול החל במחאות "השיכון אינו סיכון" בשביל להפוך את השיכון למקום מגורים ליגיטימי. בתגובה לכך מועצת זכרון צחקה בפניו של אלי ופתחה סניף של "בורגר סאלון" בקרבת השיכון כעונש לאנשי השיכון. בגלל פתיחת הסניף לאנשי השיכון נמאס מהתנהגות זאת ופתחו במלחמה לעצמאות השיכון "מלחמת עצמאות השיכון", במהלך המלחמה נחסמה הכניסה והיציאה מהשיכון. במהלך המלחמה השיכון הפעיל את מבצע "צילה רשף בלפה" שבה הם חטפו את רמטכ"לית זכרון יעקב צילה "מלכת המוות" רשף. בגלל סוכנים חשאים המידע על חטיפת צילה לשטח השיכון הגיע למועצת בנימינה לפני מועצת זכרון, ובגלל שצילה הייתה בשיכון אשר צבאו היה חלש מועצת בנימינה החליטה לפתוח במבצע "הנקמה של אורט".

מהלך המלחמה

מבצע הנקמה של אורט

מבצע הנקמה של אורט הוא מבצע של צבא בנימינה שמטרתו לפלוש לשטח השיכון ולחסל את צילה "מלכת המוות" רשף, 23 ימים לאחר תחילת מלחמת עצמאות השיכון פלש צבא בנימינה לשיכון, הוראות החיילים היו להרוג כל אזרח שלא מוכן להשתחוות לפסל של פינקי זוארץ ורוב תושבי השיכון השתחוו. צילה רשף הוחזקה בביתה של יפעת-שאשא ביטון אך צבא בנימינה לא ידע זאת. מועצת זכרון קיבלה את הידיעה שצילה רשף מוחזקת בשיכון באותו הזמן שהיא קיבלה את ההודעה שבנימינה פלשה לשיכון, בישיבת החירום של מועצת זכרון הוחלט להפעיל את המבצע מגירה אשר היה קיים מהקמת זכרון, הוחלט להפעיל את מבצע "השיכון הוא סיכון".

השיכון הוא סיכון

השיכון הוא סיכון הופעל כאשר כוחות בנימינים רק התחילו את הפלישה אך המצבע לא יצא לפועל עד הכבישה המלאה של השיכון, לאחר שתפסו את צילה ושכל השיכון היה בשלטון צבא בנימינה המבצע החל.

ב14 לאפריל 2019, 7 מטוסים מסוג B-21 עם פצצות מימן טסו מבסיס "גביש" בזכרון, המטוסים הפילו את הפצצות על השיכון ובך חיסלו 3.5 מיליון חילים בנימינים, 11 אלף מזרחים תושבי השיכון, צילה רשף, ואשכנזי שהיה בשיכון בטעות. מאז בזכרון נחשב יום זה "יום הזיכרון לצילה רשף".

בנימינה אף פעם לא חשבה שלזכרון יש פצצות אטום ולא חשבו שזכרון תגיב בכזאת צורה, לבנימינה לא היה כוח אטומי כמו של זכרון (למידע נוסף:תוכנית הגרעין הבנימינית) אך הייתה להם פצצת אטום אחת מיושנת שהם גנבו לעמיר פרץ לאחר שברה"מ התפרקה.

הפצצת מול זכרון והאונס בפארדיס

ב22 למאי שיגרה בנימינה את הטיל אשר פגע בדיוק במפקדה הטקטית של זכרון "פאנקי מאנקי" במתחם מול זכרון, הפצצה הרסה את כל המתחם. יום לאחר מכן התסערו כוחות צבא בנימינה על פארדיס זאת כדי להשתלט על האזור ולקבל יתרון, בגלל שהצבא של פארדיס מורכב מ20 חילים עם מקלות וקוף מרקד פארדיס נכנעה בשעה הראשונה ללחימה. חיילי בנימינה אשר היו כעוסים מאוד לאחר שהרגו את חבריהם בהפצצת השיכון הוציאו את עצביהם על הנשים של פארדיס בכך שאנסו אותן מאחורי עולם הספורט בפארדיס. מיד לאחר כבישת פארדיס הוצבו במקום משגרי טילים מסוג "גראד" אשר פינקי זוארץ קנה מקרובי משפחה שלו בסאחנין והחלו להפציץ את גבעת עדן. זכרון דאגה מהפגזת הגבעה מחשש שיפגע בבסיס חיל האוויר הזכרונאי "גביש" אז הוחלט לשגר את הטיל המתקדם ביותר של צבא זכרון ה"בולבולא'ז של גביש BC" לתוך פארדיס, פצצה זו גרמה להרס רב בפארדיס והרסה את רוב המשגרים.

הפלישה דרך פארדיס

לאחר שזכרון יעקב הפציצה את כל משגרי הגראד של צבא בנימינה שהוצבו בפארדיס חשבו שהכוחות הבנימנים חזרו לבנימינה אך הם תכננו מתקפת פתע מפארדיס במעלה גבעת עדן, בגלל שרוב כוחות זכרון יעקב היו מבוצרים באזור הגבול בין זכרון לבנימינה וגבול זכרון יעקב-חלומות, לצבא בנימינה לא הייתה התנגדות בכניסה לגבעת עדן. כאשר שהאלוף רונן רביב ביקר בבסיס "גביש" הנמצא בגבעת עדן הוא הבחין בכוחות הבנימינים המתקרבים והזעיק את כוחות הצבא הזכרונאי, לאחר שהבחין בכוחות הוא ברח בחזרה למפקד חיל האוויר הזכרונאי אשר בסיסה נמצא במסעדת "נחמן" במדרחוב.

מבצע המרקחה

כל גבעת עדן חוץ מבסיס חיל האוויר "גביש" היו בשליטת צבא בנימינה והמלחמה הייתה נראת כגמורה אך סמל זוטר מחיל המודעין הזכרונאי בשם טובאיס וולנר הציע את מבצעו "מבצע המרקחה" אשר הבור אהב ואישר. ב17 במרץ שלח זיו דשא הודעה לבר "המרקחה" באינסטגרם ובו היה רשום: אפשר לשמור מקום היום לכל צבא זכרון יעקב כולל המפקדים הגבוהים. הודעה זאת נתפסה ע"י צבא בנימינה והם החליטו לרכז את כל החיילים מגבעת עדן באמריקן פיצה הנמצאת מול "המרקחה", צבא זכרון הניח מטען חבלה רב עוצמה במרקחה ובעצמו התחבא בבר "שולטיק". כדי לא לעורר חשד צבא זכרון שלח את כוח המתנדבים הגרמנים מבית-אל למרקחה בלי לספר להם על מטען החבלה. ב23:22 כל כוח החיליים שהוצב באמריקן פשט על המרקחה ורצח את 34 החיליים הגרמנים, באותו הזמן הופעל המטען ובו נהרגו 7,386 חיילים בנימינים. זכרון הכריזה על מבצע זה כהצלחה וחגגו עם שוטים של קאמפרי בשולטיק.

שיחרור השיכון

לאחר מבצע המרקחה כוחות בנימינה החלו לסגת מהשיכון, תושבי השיכון שמו לב לזה והחלו לזרוק בננות על כבישי השיכון, בננות הללו פגעו בטנקים של בנימינה והרסו 79% מהטנקים שהיו בשיכון. לאחר יציאת הכוחות הבנימינים הנהכת ה"תנועה לשחורר השיכון" הגיעה להסכם עם מועצת זכרון בה בתמורת להריסת הבורגר סאלון ובנייה של נאפיס על ההריסות לא תהיה התנגדות והשיכון יסופח בחזרה לזכרון יעקב.

סיום הלחימה

לאחר שזכרון כבשה בחזרה את השיכון נערכו שיחות בין זיו דשא ופנחס זוארץ ב"פלוג'י". במהלך השיחות פנסח דרש מזכרון להעביר לבנימינה את כל שטח גני הנדיב ומול זכרון לבנימינה, זיו דשא לא הסכים לדרישות הללו. פינקי הזכיר לזיו שהוא הוצב כראש מועצה ע"י פינקי לאחר סיום מלחלמת זכרון-בנימינה הראשונה, זיו נעלב מאוד מאמירות הללו והציג לפינקי את מבצע "טוטו". זיו הציג לפינקי שברגעים הללו יש מזלט מעל מסעדת "וולף" עם ראש נפץ גרעיני ושאם פינקי לא ימלא את דרישות זכרון יעקב המזלט ישגר את הטיל.

דרישות זכרון יעקב היו:

  • הפסקת הלחימה לאלתר וחתימת הסכם אי-תקיפה למשך 3 שנים.
  • זכרון יעקב תספח את אמפי שוני ופארק ז'בוטינסקי.
  • קרוסטה תהיה פתוחה לתושבי זכרון בלבד.

פינקי שכל חייו היו מוקדשים לוולף היה צריך להסכים לתנאים הלו ושם נגמרה הלחימה.

גלות פינקי בוויטנאם

לאחר סוף המלחמה פרסם מגזין "הגפן" את הסכם השלום והדרישות של זכרון יעקב, העם הביניאמיני לא האמין שפינקי וויתר על כל זה רק בגלל מסעדת וולף והגלה אותו לוויטנאם. פינקי מצא את מותו בוויטנאם לאחר שאנשים מחתרת "נילי 2" רצחו אותו במבצע "לילה מטורף בוויטנאם".