משו"ב
משו"ב (ראשי תיבות של: משתמשים ותלמידים בוכים, באנגלית: "Mashov") היא אפליקציה אשר תוכנתה ע"י כת של מורים במשרד החינוך, ובראשם אייכמן, אשר ממש ממש ממש (ממש) שנאו את תלמידיהם/ן ואף את ילדי ישראל כולם. כיום, המשו"ב פועל ב-הרבה יותר מדי בתי ספר בארץ והוא סיבת אבדות האנוש הגבוה בישראל, אחרי מוות.
בימים אלו המשו"ב מתוחזק ע"י חמאס ומנכ"ל משו"ב הוא בשאר-אל-אסד.
מאפייני המערכת
מערכת משו"ב תוכנתה על ידי אייכמן ובני גורן (צמד ששניהם הקימו בשם "בני גורן אנד דה פריק") בשיתוף פעולה יוצא דופן, במטרה לשמש כלי לעינוי ילדים בשיטה הפסיכולוגית של הגברת חרדה ולחץ לפני, בזמן, ואחרי תקופת המבחנים (ולמעשה, לאורך כל חייהם עד שיתפגרו) - הנקראת בשם "עינוי סיני". העינוי הסיני מתחיל כבר בכניסה למערכת, הדורשת מהתלמידים לדעת את הסיסמה מבלי שניתנה להם מראש, כולל רכיב עינוי מיוחד של הכנסת שנת לימוד שגוייה, זמן המתנה מעריכי O(k^n), ושכחת זהות התלמיד בכל שלב כניסה מחדש.
חלק חשוב נוסף במשו"ב הינו הערות המשמעת: הערות שליליות על התלמידים שהוקלדו מדי פעם למשו"ב במטרה לגרום לתלמידים לחשוב שיש איזושהי קורלציה בין התנהגותם המופרעת לציון שיהיה להם בבגרות. לפי פעולתה של המערכת, בכל סוף יום לחצו המורים על כפתורים אקראיים בתוכנה וביניהם "חיסור", "איחור לשיעור", "דיבור בזמן השיעור" ושלחו לתלמידים שלהם שהכי פחות אהבו. לתלמידים ניתנה האפשרות לערער על הערות לא מוצדקות, אבל לרובם לא היה כוח, כך שהמערכת עבדה באופן תקין.
אחת המטרות העיקריות של התוכנה הייתה יצירת חיכוכים בין התלמידים להוריהם בשל ציונים נמוכים, ובכך למרר את חייהם של התלמידים עוד יותר. אך לצערם של בני ואייכמן הם נתקלו בבאג שמנע מהם את מה שרצו: רוב ההורים לא הצליחו בכלל להיכנס למשו"ב בעצמם, ולכן יכלו התלמידים לחיות בשלווה בידיעה שהוריהם לא ראו את 10,000,000 החיסורים והערות המשמעת שהופיעו בתוכנה.
בזמן הקורונה
בזמן תקופת הקורונה הוכנסה למערכת המשו"ב רכיב נוסף שהאיץ את פעולת העינוי הסיני. אופשר למנהלת בתי הספר להכריח את התלמידים למלא בכל יום לפני כניסתם לבית הספר הצהרת בריאות הכוללת כניסה לאפליקציה ולחיצה על כפתור. לחיצה זאת מוודאת באופן מלא שהתלמיד הנ"ל אינו חולה בקורונה ואינו בעל תסמינים, שכן התלמיד הצהיר בפירוש שבדק בכל בוקר את החום שלו עם מודד חום ושהוא אינו חולה בקורונה.
מטרתם המקורית של גורן ואייכמן הייתה להשתמש ברכיב כדי לתבוע את כל תלמידי ישראל על כך ששיקרו שבדקו כל יום את החום של עצמם ובך לדלל את כמות התלמידים בארץ. לצערם התוכנית לא יצאה בסוף לפועל, שכן הקורונה הסתיימה בטרם עת.