משתמש:הבבא סמדג'ה
הבבא סמדג'ה
הבבא סמדג'ה, הידוע גם כ־"סידנא דה לה פחושש" או "הל'בבא פריזאי", היה דמות לגמרי לא מיתית, חצי צרפתי־חצי אלג’יראי־חצי Violon.
בעל שורשים עמוקים באלג’יריה, שצמחו לתוך עציץ של "רישרד"(בושם צרפתי).
חי בין מעלה מכמש לפריז הקבלית, שם היה מפורסם כ־"הצדיק עם המטה של מאפיית דה קלוד".
מוצא וילדות
נולד באלג'יר, בפרברי קונסטנטין, ועלה לארץ לאחר שקיבל התגלות בצורת באגט עם פנים של סבו.
אימו, ז’קלין סמדג’ה, הייתה נחשבת לגדולה שבשפיות – ולרבנית היחידה שידעה להכין גם מרק וגם מופת בו זמנית.
אביו, ר’ רמון סמדג’ה, היה רב-מקובל שהחזיק תפילין בתוך קופסה של גבינה צרפתית, מתוך כוונה לשלב בין הקדושה לצרפתיות.
האיש – המבטא – והקמע
הבבא דיבר ב־4 שפות בו זמנית: עברית, צרפתית, ערבית אלג’יראית ו"לשון הפיוט הקדוש".
לדוגמה, כשהיה מתפלל:
“ברוך אתה ד’ אלוהינו מלך דה לה מונד, עושה קרואסון בלילה ומציל אותנו מעין הרע של המוס ומהשכ(י)נה שמקטרת…”
מגורי הצדיק
הבבא סמדג'ה התגורר בקרוון קדוש למחצה במעלה מכמש, בין עץ רימון למכונית לא מזוהה שכבר נטמעה באדמה.
הקרוון, הידוע גם כ־"בית הכנסת הנייד היחיד עם קומקום", כלל:
- מיטה מתקפלת שהופכת לבימת דרשה.
- שולחן אוכל שהוא גם מזבח קוסקוס.
- פעמון לדלת שעושה "ברוך הבא!" במקום צלצול.
בכניסה כתוב בכתב יד:
"כאן דר הצדיק. חליצת נעליים חובה. קרואסון חמאה ומקארון – רצוי."
ניסים של פטé
- הצליח לרפא קשיש עקשן בעזרת שילוב של תה נענע וברכת "בון סואיר יא חביבי".
- הפך מטבע של 10 אגורות לשטר של 100 שקלים... של מונופול, אבל עם כוונה טהורה.
- גרם לדג חריף לא לשרוף – פשוט בירך עליו בברכת “שמע ישראל ולורד-דה-לה חריימה”.
- פתר ריב זוגי בצעקה אחת: “טוב, מספיק! תשתו קרם פאטיסייר ותהיו בני אדם!”
קמעות פר לה שמיים
- קמע לפרנסה – עלה דפנה טבול ביין קידוש צרפתי וסימניה עם ציור של בגט.
- קמע לאהבה – שתי גרגרי קוסקוס עם טיפת בושם של שאנל נ°5.
- קמע לזוגיות - 2 קוביות סוכר ופתק "אני סולח/ת מראש על הכל"... משפר את האווירה בבית תוך 3 כפיות קפה אול'ה
- קמע נגד הוואטסאפ המשפחתי-מדבקת "שבת שלום" + תמונה של דוד מרסל עם אוזני ארנב = חסימה רוחנית.
- קמע לשלום בית – פתק עם "אני מבקש סליחה" חתום ע"י כל המשפחה, כולל הכלב.
- קמע נגד קנאה – תמונה של סנדוויץ' של מישהו אחר.
- קמע להצלחה בלימודים-עיפרון לעוס וסימנייה – לא מבטיח ציון, מבטיח נס.
מועמדות לרבנות – ותשובה נוסח פריז
כאשר הוצע לו תפקיד הרב הראשי, השיב כך:
"אני? רב ראשי? מא שֶרי, אני כבר ראש רביולי, לב של מקארון ונפש של פיוט. תנו לי להישאר עמך בקוסקוס דק…"
וסיים במילים האלמותיות:
"אני אולי לא רב ראשי – אבל אני רב של ה'Rien de rien'."
אמרות מפתח
- "צדיק אמיתי לא מחזיק גרזן – הוא מחזיק כף ומחכה שתתקרב."
- "אהבה זה כמו חריימה: אם לא שורף – זה לא אמיתי."
- "לא כל מי ששם בושם – צדיק. אבל כל צדיק מריח טוב."
- "תשובה עושים מהלב – אבל אם הלב עסוק, תתחיל מהבטן."
- "כל המרבה בבאגט – הרי זה משובח, אם כי פחות תזונתי."
לסיכום:הוא שילוב של צדיק, סבא, ומנה חמה – עם רוחניות על אש קטנה שמספקת להכין חביתה.
הערה מערכתית
לא ניתן להוסיף תמונתו של הבבא סמדג’ה.
כל ניסיון לצלם אותו הביא לתוצאה הבאה:
- או שמתקבלת תמונה של מגש קוסקוס.
- או שתמונה שלו מחייכת – ואז מתחלפת לבאגט עטוף בטלית.
- או שהמצלמה פשוט נמסה, פיזית, מרוב השראה.
אומרים שהילה קדושה מקיפה אותו בכל רגע נתון, ולכן עדשת מצלמה פשוט מתביישת.
יש גם הטוענים שברגע שמכוונים מצלמה אליו – נשמעת אנחה מתוקה בקול של חזן אלג’יראי.
יש אומרים כי עצם ההסתכלות הישירה על הבבא דרך עדשת מצלמה עלולה לגרום לעדשה להינמס קלות או להתחיל לפזם "צדיק כתמר יפרח" בצליל של אייפון 6.